איך להתמודד עם סרטן ולצאת ממנו חזרה לחיים, ב 7 צעדים אפשריים. 

נדמה שהמילה מפחידה יותר מהמחלה, כי יש אנשים שנמנעים מלהגיד אותה. מפחד.
והפחד הזה הוא שיוצר את אחת הבעיות הגדולות שעומדות בפני מי שבישרו לו שיש סרטן בגופו.
כי הפחד יוצר בילבול וייאוש.
פחד גורם לנו לחוש חסרי אונים,
פחד מגדיל את התלותיות שלנו,
וכל אלו מחלישים אותנו, ולכן כשאנחנו מתמודדים זה ממש הדבר האחרון שאנחנו צריכים.

אבל זה לא חייב להיות כך.
אפשר להתמודד עם הסרטן מתוך גישה אופטימית ואמיצה.
אפשר גישה שמחזקת אותנו, ובעצם מקטינה את הסרטן.
אפשר להתמודד מתוך גישה ותחושה מודעת ליכולות ולכוחות שבנו.

נכון, נראה שהבחירה בגישה הזו, לא תיהיה הבחירה הראשונה,
כי כשנכנסת ידיעה כזו אל חיינו, אנחנו מבינים שמסלול חיינו ישתנה, והתגובה הראשונית האינסטינקטיבית היא פסימית. אך בהיותינו בני-אדם, עם מטען ויכולות אופטימיות, נוכל, אחרי ההלם הראשוני להתעשת. ולבחור את דרך ההתמודדות שלנו.

ההתעשתות היא ההבנה שיש בנו את הכוחות להתמודד, שיש בנו גם אומץ ולא רק פחד.
ההתעשתות היא ההבנה שנוכל להתמודד עם האתגר החדש, אפילו שהוא סרטן,
ההבנה הזו יוצרת תחושת מסוגלות ועוצמה,
כלומר אחריות במקום חוסר אונים וייאוש.
מתוך צלילות מחשבתית במקום בילבול.
מתוך תחושת גאווה בעצמנו ובגופנו, במקום בושה ותחושת כישלון.
מתוך תחושת בריאות, במקום תחושת חולי.

יש אנשים שמתמודדים מתוך תחושות כאלו. 
אנשים שתחושות אלו מוטמעות בתוכם ובנפשם, וכשניחתת עליהם בשורה כמו 'סרטן',
הם מצליחים למצוא בתוכם את התחושות האלו מהר-יחסית .
מחקרים הוכיחו כי אלו שמוצאים בתוכם את התכונות והיכולות האלו,
מתמודדים בקלות רבה יותר,
ומגדילים את סיכוייהם להחלמה שלמה ומהירה.

מה יש באנשים האלו שמצליחים להתמודד מתוך תחושת האומץ, העוצמה, האחריות?

בעקבות ההתמודדות האישית שלי, ואחרי שהעמקתי בספרים החשובים בנושא,
ניסחתי את 7 היכולות הפנימיות שמכתיבות את צורת ההתמודדות שנראית לאחרים כאמיצה,
ומצד שני כשראיינתי אנשים שבחרו בדרך הזו, ומצאו את כוחות שבהם, ושאלתי אותם 'איך עשיתם את זה?' רובם, אם לא כולם, ענו לי: לא היתה לי ברירה.
לדעתי היתה להם ברירה, אם הם בחרו לעשות את כל מה שהם שאפשר,
כדי לצאת מהסרטן ולחזור לחיים.
המשפט האחרון מקומם לפעמים, אני יודעת, "הרי כולנו רוצים לחיות", אומרים לי.
בעיקרון זה נכון, אך לפעמים, ואני מאמינה שרוב האנשים מכירים את זה, הייאוש שבנו גדול כל-כך עד ש'נמאס לנו לחיות', ואנחנו בוחרים להפסיק לחיות. בדרך אקטיבית או דרך פסיבית. אני מבינה את הבחירה הזו, ומקבלת אותה מאוד.

ובכל זאת מי שמצליח 7 יכולות פנימיות אלו מכתיבות את הפרשנות שלהם לכל התרחשות ואירוע, לכל מה שקורה סביבם. הפרשנות שלהם תעורר ברוב המקרים לרגשות חיוביים, שגורמים לתגובה מחזקת ומעצימה, שמניעה לפעולה.

7 יכולות אלו יוצרות גישה ייחודית שמאפשרת לאנשים אלו להתאושש מהר יותר ממשברים ולחזור לעצמי הבריא והחזק והאופטימי שלהם.

7       המפתחות לגילוי ובניית כוחות הנפש:

• אופטימיות- הבסיס ליכולת הזו היא גישה אופטימית עמוקה ומבוססת. בכל רגע יש לנו אפשרות בחירה: האם נפעיל את האופטימיות חפצת-החיים שבנו, או נכנע לפסימיות ההישרדותית. אנשים אלו בוחרים תמיד באופטימיות. לעיתים קרובות זו תיהיה הבחירה השנייה, ותמיד גם האחרונה.
• תקווה- על האופטימיות מתבססת תחושת תקוה. אריך פרום בספרו מהפכת התקווה כותב: "לקוות פירושו להיות מוכן בכל רגע למה שטרם נולד, ולא להיוואש (גם) אם הלידה המיוחלת אינה מתרחשת בחיינו" (עמ' 18).
"התקווה היא צורה של הוויה". (עמ' 20).

      "התקווה כרוכה ברגשות ובמודעות". עמ' 21).

• התלהבות -לאנשים אלו יכולת התלהבות גם מדברים יומיומיים ופשוטים. ההתלהבות חשובה כי היא מזינה בהם חיות ואנרגיה בריאה. הם אלו שיודעים הכי טוב שהעולם הזה מלא ביופי, ולהם ניתנה הזדמנות לראות, להנות ולהתפעל ממנו בכל רגע.
שיעמום וציניות מכבים התלהבות
• משמעות - הם יודעים שיש לחייהם משמעות, ומשמעות זו הא ה'סיבה' שבשבילה הם קמים בבוקר, משמעות זו היא האופק וההבטחה שהם רואים מעבר למחלה ולקושי שבהתמודדות הנוכחית שלהם.
הם יודעים למצוא משמעויות גם לרגעים, לארועים, ולכל התנסות בחייהם.
• ידע נכון - הם בוחרים בידע הנכון עבורם. הנכון הוא זה המתאים להם, מחזק אותם ומקנה משמעות לקשיים ולהצלחות. ולכן הם בוררים את הידע שהם צורכים. הם יודעים שידע הוא כוח, אך מצד שני ידע 'לא נכון' יכול לבלבל ולהחליש אותם.
• יוזמה אישית- המתמודדים החזקים האלו לא נותנים למזל לעצב את חייהם, ולכן הם יוזמים ללא הרף. הם אינם מחכים שמישהו אחר יעשה עבורם. הם יודעים מה ואיך נכון להם, והם היוזמים העיקריים בחייהם. בדרך זו הם חשים איתנים ובטוחים, יעיזו לעמוד על דעתם ולא יסחפו ע"י אופנות.
• אחריות - הם יודעים כי הם האחראיים הבלעדיים לטוב ולרע שקורה בחייהם, ולא מחפשים אשמים/אחראיים אחרים, כי הם אלו שיודעים מה נכון וטוב לעצמם.
הבחירה הזו מקנה להם את תחושת הכוח והמסוגלות שבתורן מזינות את האופטימיות ואת המעגל ה'מנצח' הזה.

האם כל מי שניחן ב 7 התכונות האלו יחלים מסרטן וממחלות קשות אחרות?
זה יהיה יומרני וחוצפני לכתוב דבר כזה,
ומצד שני-

הן חיוניות לביסוס הגישה הבריאה והחזקה להתמודדות.
וכשהאחריות היא ההבנה שלכל מעשה יש תוצאות, רבים מהמחלימים יוצרים שינוי בחייהם. משנים את דרך ההתנהלות, משנים תזונה, מתחילים לעסוק בפעילות גופנית.
כשהשינוי הזה מבטא את שינוי הגישה שלהם לחייהם.
ואם דרך מסוימת הביאה לתוצאה מסויימת, מחלה.
הם מנסים דרך חדשה- שבפעמים רבות מובילה לתוצאה חדשה. הבראה.

מי יכול למצוא בתוכו את היכולת האלו? כל אחד. אני מצאתי, גם אתם תוכלו.

האם נולדים איתן?
כן, אבל רובנו שוכחים אותם, כי רובנו חווים את תחילת חיינו כשלווה ורגועה.

האם ניתן ללמוד אותן? בוודאי, כל מי שהתמודד עם קושי גדול מוצא בתוכו את היכולות האלו. הרי הוא לא ידע מה מזמנים לו החיים. אבל כשהגיע השעה לבחור: להתמודד באומץ או לוותר, הוא בחר להתמודד.

בסיכום הדרך הוא יגיד: לא היתה לי ברירה. זה לא מדוייק, היתה לו ברירה, לכל אחד יש ברירה, אך הוא החליט לבחור באופטימיות ובאחריות מתוך תחושה פנימית שזו הדרך שתחזק אותו, הדרך שתוביל אותו חזרה לחיים פשוטים וקלים שאותם הוא רוצה.

 * המלצה לספר חיוני בנושא: אהבה רפואה וניסים- בארני סיגל.