הזמנת תייר - קרוב משפחה או חבר 

הזמנת תייר - קרוב משפחה או חבר

מבוא

אזרחים זרים ממדינות שאינן כלולות בהסכם הרוצים לבקר בישראל, נזקקים לאשרת כניסה מראש עבור ביקורם, לשם כך מתבקשים הם ראשית, להגיש בקשה בקונסוליה הישראלית בארץ מוצאם. הבקשה צריכה להיות מלווה במסמכים מסוימים כולל תמונה עדכנית ומסמך נסיעה. כל בקשה מסוג זה מועברת לרשויות בישראל ונבחנת לגופא ורק משניתן האישור יכול המבקר להיכנס.

לעומת זאת, במדינות מסוימות, להם קיים הסכם עם מדינת ישראל, מתייתר הצורך בהנפקת "אשרת כניסה לישראל" עוד במדינת מוצאם, אזרחי מדינות אלו הרוצים להיכנס לישראל למטרת ביקור (מסוג ב/2) או למטרת מעבר, רשאים הם להיכנס לישראל עם דרכון תקף ללא צורך באשרת כניסה (ויזה) ולקבל את האשרה במעברי הגבול.

לשם הבאת בן זוג זר מחו"ל לישראל, ראו מאמרנו: במסלול נישואין, ראו: "הסדרת מעמד לאזרח זר הנשוי לישראלי" ובמסלול ידועים בציבור, ראו: "הסדרת מעמד לאזרח זר החי חיים משותפים עם ישראלי – ידועים בציבור".

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל  (להלן: "החוק"), קובע בזה"ל:

1.         (א)        מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה.

            (ב)        מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה.

סעיף 1 לחוק, מבדיל בין "כניסה לישראל" לבין "ישיבה בישראל". בסעיף 1(א) לחוק נאמר כי ה"כניסה לישראל" צריכה להתבצע על פי חוק זה, ואילו בסעיף 1(ב) לחוק נאמר כי, ה"ישיבה בישראל" צריכה להתבצע ע"פ חוק זה.

השוני המהותי בין שני מונחים אלו נעוץ בשהות הנכנס לישראל, כאשר "אשרת כניסה לישראל" מזכה את הנכנס לשהות בישראל לתקופה קצובה, בד"כ לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים ואילו "רישיון ישיבה בישראל" מזכה את הנכנס לישיבה ממושכת לתקופה שאינה קצובה הן ישיבת ארעי והן ישיבת קבע.

לשם "כניסה לישראל" קובע החוק בסעיף 1(א) כי צריך "אשרה", לעומת זאת לשם ישיבה בישראל קובע החוק בסעיף 1(ב) כי צריך "רישיון". יש להדגיש, כי הסיבה בה בחר החוק להשתמש במונח "אשרה" ב"כניסה לישראל" ואילו ברישיון ב"ישיבה בישראל", אינה נובעת משוני מהותי הקיים בין שני מונחים אלו. וכי מקום שנאמר שיש צורך באשרה יש צורך ברישיון וכן מקום שנאמר שיש צורך ברישיון יש צורך באשרה.

ולראיה יאמר, בסעיף 2 לחוק, המחוקק השתמש בשני המונחים גם יחד הן לכניסה לישראל, לדוג' סעיף 2(א) (1) "אשרה ורישיון לישיבת מעבר – עד לחמישה ימים". והן לישיבה בישראל, לדוג' סעיף 2(א) (4) "אשרה ורישיון לישיבת קבע". אם כן, גם לצורך כניסה וגם לצורך ישיבה ישנו צורך באשרה ורישיון, וכי הסיבה שהמחוקק בחר להשתמש במונחים שונים אינו נפק"מ למעשה.

הזמנת תייר

ככלל, על תייר המעוניין להיכנס לישראל, מוטלת החובה להגיש בקונסוליה הישראלית שבארץ מוצאו את הבקשה לאשרת כניסה לתייר מסוג ב/2. יחד עם זאת, במקרים חריגים יוכל בן המשפחה / החבר - המזמין ה"ישראלי" להגיש את הבקשה בלשכות למינהל האוכלוסין באזור מגוריו שבישראל. הבקשה תיבחן בכפוף לעמידה בתנאים. זר השוהה בישראל לא יוכל להזמין זרים אחרים .

למשרד הפנים הסמכות לדרוש ערבות בנקאית כאשר מתעורר חשש להשתקעות בישראל, כך לדוגמא: שהות בלתי חוקית בעבר בישראל, הצהרה בבקשה שמעלה את החשד להשתקעות וכד', וזאת באישור מנהל הלשכה. גובה הערבות הבנקאית הנדרשת הינה 15,000 ש"ח ולקטין נלווה 5,000 ש"ח, לפקודת משרד הפנים ובתוקף לשנה. במקרים חריגים תישקל העלאה או הורדה של סכום הערבות על פי המלצת מנהל הלשכה ובאישור מטה מנ"א  .

מדינות הפטורות מאשרת כניסה לישראל

לפי ס' 3 (2) לתקנות, אזרח ובעל דרכון של אחת הארצות המפורטות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או לאשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/2, גם בתחנת הגבול; כלומר, מתייתר הצורך בהנפקת "אשרת כניסה לישראל" עוד במדינת מוצאם, אזרחי מדינות אלו הרוצים להיכנס לישראל למטרת ביקור (מסוג ב/2) או למטרת מעבר, רשאים הם להיכנס לישראל עם דרכון תקף ללא צורך באשרת כניסה (ויזה) ולקבל את האשרה במעברי הגבול. לרשימת המדינות - לחץ כאן.

סיכום

ככלל, על תייר המעוניין להיכנס לישראל, מוטלת החובה להגיש בקונסוליה הישראלית שבארץ מוצאו את הבקשה לאשרת כניסה לתייר מסוג ב/2. יחד עם זאת, במקרים חריגים יוכל בן המשפחה / החבר - המזמין ה"ישראלי" להגיש את הבקשה בלשכות למינהל האוכלוסין באזור מגוריו שבישראל.

כל זאת במדינות שאינן פטורות מאשרת כניסה לישראל, אך במדינות הפטורות מאשרת כניסה לישראל, מתייתר הצורך בהנפקת "אשרת כניסה לישראל" עוד במדינת מוצאם, אזרחי מדינות אלו הרוצים להיכנס לישראל למטרת ביקור (מסוג ב/2) או למטרת מעבר, רשאים הם להיכנס לישראל עם דרכון תקף ללא צורך באשרת כניסה (ויזה) ולקבל את האשרה במעברי הגבול.

יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו, יש להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום אזרחות ואשרות בישראל בעל ניסיון בתחום, לשם קבלת חוות דעת מקצועית.

נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.