ביקשה צו הגנה וחויבה לשלם לאב והסב חמישים אלף שקלים 

לבית המשפט לענייני משפחה הוגשה בקשתה של אם למתן צו הגנה כנגד אביו של קטין וסבו, על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, בטענה שהם תקפו את הקטין פיזית במהלך טיול בקניון.

הדברים שנכתבו בבקשה וגם אלו שנאמרו על ידי האם בדיון שנערך באולם בית המשפט, במעמד האישה בלבד, העלו בעיניי בית המשפט ספקות בדבר גרסתה ובית המשפט קבע דיון במעמד השני הצדדים והחליט להזמין גם את הקטין ללשכתו ולשוחח איתו באופן אישי.

בדיון שנקבע, הצדדים נחקרו ובית המשפט גם ערך שיחה עם הקטין בלשכתו. על פי התנהגותו של הקטין ותוכן דבריו וכן על פי הנאמר על ידי שני הצדדים בדיון שוכנע בית המשפט שהאירוע אשר נטען על ידי האם לא היה ולא נברא. בית המשפט אף שוכנע שהאב והסב לא היוו והם אינם מהווים סכנה גופנית לקטין כלל.

בית המשפט גם מצא לנכון לציין בהחלטה שהבקשה למתן צו הגנה שאותה הגישה האם נעשתה על ידה לצורך השגת יתרונות בלתי כשרים ובחוסר תום לב במישור של הסדרי ראיה בין האב לקטין.

לאור העובדות אשר התגלו לבית המשפט בבקשה כוזבת זו נדחתה הבקשה ובית המשפט החליט לחייב את האם לשלם פיצוי של 15 אלף ש"ח לאב ו- 15 אלף ש"ח לסב, וכן חייב את האם לשלם לב"כ של האב והסב 20 אלף ש"ח. כך שבסופו של יום הבקשה הכוזבת למתן צו הגנה כנגד האב והסב עלתה לאם 50 אלף ש"ח.  

חשוב לציין שעל פי עקרון טובת הילד אין למנוע ממנו ומהאב להיפגש בכל זמן ואופן שייטיב עם הקטין, וכמו כן גם מתן הסדרי ראיה לסבא וסבתא יכולים בהחלט לשרת את טובתו של הקטין על אף שאין לסבים מעמד חוקי לדרוש הסדרי ראיה אלא במקרים חריגים.

להדגיש שקשר בלתי אמצעי בין האב לילד אינו צריך להיות תלוי במצבי רוחה של האם ובוודאי שאין להתיר לאם כמשמורנית להשתמש בילד ככלי ניגוח כלפי האב בכדי להשיג מהאב בחוסר תום לב הישגים בכל תחום שהוא לרבות הסדרי ראיה, ממון ודמי מזונות.