יקב הרי גליל: טעימה על ציר הזמן 

יקב הרי גליל

מירון על ציר הזמן והשקת מירון 2010.

בטעימות יין על ציר הזמן יש משהו מרתק, היקב לוקח על עצמו אחריות מאוד כבדה ובעצם מתפשט אל מול הטועמים. היקב מעניק לנו הטועמים אפשרות אמיתית לבחון את הקו המנחה של היינות ולבדוק האם היקב התפתח במרוצת השנים, האם  היקב מיישם את האסטרטגיה שלו ולא רק הפילוסופיה שולטת.

היינות שהוגשו לטעימה היו משנות הבציר : 2003, 2006, 2009, 2010, ו טעימה עתידית של 2011.

קצת נתונים על יקב הרי גליל לפני ניתוח היינות:

בעלים: יקבי רמת הגולן וקיבוץ יראון

מנכ"ל:  אורי טירולר

ייננים: מיכה ועדיה  יינן ראשי

בועז מזרחי אדם – יינן

יצור: 75% שוק מקומי, 25% יצוא - אמריקה הצפונית ואירופה

כמות בקבוקים מתוכננים ל  שנת 2013:  1,150,000

אני בוחר להתחיל דווקא עם היין העתידי.

כשראיתי ש 2011 הוא יין עתידי שעדיין לא יצא לשווקים ולא יכולתי שלא לגחך על שאר היקבים שמתיימרים להיות יקבים טובים שכבר דאגו להוציא את ה 2011 לשווקים. הרי ברור לכולנו שיינות  2011 שמיועדים ליישון עדיין לא מוכנים לשתייה והיקבים ששיחררו את היין לציבור חוטאים לא רק לעצמם אלה גם פוגעים באינטלגנציה של חובב היין הממוצע ובטח חובב אותו יקב. היקב שמוכר יין עתידי ומבקש מהלקוח לא לשתות אותו אלה לשמור אותו עוד 3-5 שנים לא באמת שואל את הלקוח האם ללקוח יש מקום ראוי לשמור את היין הזה, יין עתידי ראוי שימכר על ידי היקב ויישמר ביקב וכשהוא יהיה מוכן יזמין היקב את הרוכשים לטעום אותו שאכן הוא ראוי היקב חייב לשמור אות היין העתידי בתנאים אופטימלים אצלו ביקב, אם היקב מתעקש כן להוציא יין כזה לשוק שיוציא אותו במחיר רצפה שגם היקב יקח סיכון אבל הבעיה עם היקבים הללו שהם מוכרים אותו במחיר מופקע כי המילה " עתידי " הוא סקסי אז לא פרוש המילה " עתידי "  במקרה  של יינות עתידיים זה זה חתול בשק. ( הסיכון קיים שהיין לא יהיה כפי שהיקב חושב שהוא יהיה בעוד X  שנים )

עוד לא ראיתי יקב אחד שהחזיר את הכסף ללקוח  אם היין לא עמד בציפיות העתידיות.

 עתידי 2011: סירה, 15% פטי ורדו, 6% קברנה סובניון.

צבע היין שחור בוהק, אף שופע פרי ללא ירקרקות, בפה יש חומציות נהדרת שאכן מעידה על יין צעיר שצריך להתבשל ולהתרכך. שאפו למיכה היינן שהחליט לתת ליין הזה את הזמן שלו ולא להוציא אותו לשוק עדיין.

יראון סירה 2003:

מדובר ביין בן עשר שהיה הפתעה מדהימה עבורי ועבור הקולגות

צבע שחור בוהק, ריחות נקיים של פרי , בפה היין מתנהג כיין צעיר , חי ובועט ומשחרר בכל טעימה עוד ועוד פרי.

לאחר כחצי שעה בכוס הבנתי שבאמת מדובר ביין שקשה להביע עליו דעה מגובשת ונחרצת. מצד אחד אין נוכחות חזקה של עץ, אין טעמים שהייתי מצפה מיין בן עשר כמו ריבתיות, פטל שחור מעט פלפל שחור ולבן. אבל מאידך היין מאוזן מאוד ומעניק חוויה מאוד נעימה של המון טעמים.

יין בן עשר מרתק.

מירון 2009  סירה עם תוספת 19% פטי ורדו ו 9% קברנה .

מדובר ביין הכי מעניין בטעימה. כבר בשלב ההרחה היין הפגין שונות מאחיו. היין העלה ריחות פרי הרבה יותר מורכבים עם  סירחון בקצוות בעיקר ריחות חווה וחציר רטוב. איפשהו התחלתי לחפש את " הברט " ביין או את הפגמים אבל ככל שטעמתי את היין, חיוך רחב עלה על פניי והתגבשה אצלי המחשבה כי מדובר ביין מרתק. שופע טעמים ומורכבות. היין דחוס פרי ומאוד עוצמתי.

הקברנה סובניון ביין העניק יופי של שמנוניות והפטי ורדו העניק עוצמה טאנינית

מירון 2006: לסירה הוספו 11% קברנה ו 11% פטי ורדו.

ריחות וטעמי שיזף,פירות יבשים פלפל שחור ואפילו ליקריץ קצוות. באף יש מעט ריח ביצה וסירחון קל דבר שמעיד על ריכוז טעמים גבוה ותיבול חזק שמאפיינים את היין, בפה חסרה מעט חומציות אך יחד עם זאת זה יין מאוד עוצמתי, הכי עוצמתי ביינות שטעמתי.

מירון 2010 ( השקה ) : 79% סירה, 6% פטי ורדו, 6% קברנה סובניון.

צבע היין סגול כהה ובוהק. באף יש עושר של פרי שחור ומעט ירקרקות,          עץ מודגש, בפה יש מתיקות מאוד נעימה. ב 2010 יש לדעתי ניסיון לתת לו אופי מעט שונה מאחיו ואני חש בנגיעות של עולם חדש ביין הנ"ל הדבר מודגש אחרי כמה דקות ארוכות בכוס. היין יותר סמיך, והאף משחרר ריחות נוספים של פיטנגו ותותים שחורים ומעט מאוד וניל. אפטר טייסט מעט מריר וחמצמצות מאוד נעימה. יין עגול וחמאתי. יופי של יין.