כבר כתבתי מאמר אחד שכותרתו "הכל בסדר".
אז למה עוד אחד?
כי הבנתי כמה זה חשוב לי להזכיר לך שבאמת הכול בסדר, וכמה הידיעה שהכול בסדר יכולה לעזור לך לחיות את החיים בשלווה, ובחופש מדאגות, מועקות ודרמות.
ועוד דבר לא פחות חשוב – עד כמה, כשאנחנו במצבי חרדה, מתח, וחוסר ביטחון אנחנו שוכחים את היכולת שלנו לראות שהכול בסדר, ואנחנו למעשה שוכחים את ההווה ונמצאים בעבר, בעתיד או אפילו בשניהם.
נתבונן רגע בעבר:
הרי העבר, כבר עבר. יתכן שהיינו רוצים לעשות דברים אחרת ממה שעשינו, להגיב אחרת או אולי בכלל לא להגיב לדברים, לעשות דברים בצורה שונה ממה שעשינו או אולי בכלל לא לעשות. אולי אפילו היינו רוצים שבחירות העבר יהיו שונות לגמרי – וזה יכול להיות נכון לבחירות גדולות או בחירות קטנות – אבל בכל מקרה, כל זה כבר נעשה. אין ביכולתנו לבטל את מה שהיה כבר.
אבל, יש לנו יכולת לתקן, או לעשות מחדש.
כל עוד אנחנו מתבוננים במה שהיה, מתוך חרטה, אנחנו למעשה מחיים בתודעה שוב ושוב את מה שהיה, שאיננו רוצים. התודעה לא מבחינה בכך שזה כבר היה ולא מתקיים כבר בעולם הפיזי – כי במחשבות וברגשות אנחנו שם.
וכך, אם, למשל, דיברנו לא יפה למישהו ואנחנו מתחרטים על זה, כל עוד נעסיק את עצמנו בזה, נחווה שוב ושוב את אותו תסכול שחווינו כשזה קרה.
מעבר לכך שאנחנו חווים שוב ושוב את הרגע שהעדפנו לא לחוות אפילו פעם אחת, קורה עוד דבר: עצם העיסוק בעבר, מונע מאתנו נוכחות בהווה, והבנה שהנעשה כבר נעשה, אבל אפשר לתקן את השלכות.
אם דיברנו לא יפה למישהו, אפשר להתנצל. אבל, ההתנצלות, והמעבר ליחסים שאחרי ההתנצלות, יכולים להתרחש אך ורק אם באמת אנחנו נוכחים בהווה, ומשחררים את העבר. ברגע שהתנצלנו, והצד השני סלח לנו (או שלא, זה כבר לא תלוי בנו), אנחנו משאירים מאחורינו את העניין, וממשיכים הלאה.
הנוכחות בהווה, תביא אותנו למודעות שאולי לפעמים אנחנו מדברים מהר מדי, באופן שאנחנו עלולים להתחרט עליו, ולכן, מתוך הנוכחות בהווה, אולי נהיה קצת יותר שקולים בדברינו.
ולגבי העתיד?
זה בעצם אותו דבר: אם אנחנו מודעים לכך שיש לנו נטייה לדבר מהר מדי, ואנחנו מודאגים מהפעם הבאה שבה "ייפלט לנו" משהו שהיינו מעדיפים שלא, אנחנו כבר יוצרים את הארוע הבא הדומה בתודעה שלנו.
לעומת זאת, אם אנחנו מודעים לכך שיש לנו את הנטייה הזו, ובנוכחות בהווה אומרים לעצמנו: אני בוחר לדבר קצת יותר לאט, כדי להיות יותר אחראי לעצמי, אנחנו נוכחים בהווה, ומתנהלים מתוך בחירה מודעת למעשינו, התנהגותנו ומחשבותינו, שיוצרות את המציאות שלנו.
ולסיכום – פשוט וקצר: בד"כ, הכל בסדר. ברגע זה הכל בסדר.
ואם נבחר באופן מודע לזכור את זה כשדברים מהעבר או מהעתיד מטרידים אותנו, נראה איך זה משפיע על היחס לעבר, ויצירת המציאות בעתיד. אבל קודם כל – ההווה שלנו הופך לבסדר, והכל בסדר!
נורית צורגיל - מומחית לטיפול אנרגטי ויצירת מציאות.
מפתחת שיטת "האמת הפשוטה" לריפוי ויצירת מציאות.
בעלת נסיון רב בטיפול באנשים בשיטות שונות - במגע (שיאצו, ריבאלנסינג ועוד), אימון בשיטה האבולוציונית, רייקי ותטא הילינג.
