תקשורת חיובית 

תקשורת חיובית

באחד הערבים ביקרתי אצל זוג חברים. האשה חשה רעב עז ופנתה אל בעלה בבקשה , "אבי, אני מתה מרעב, אולי תעשה לי איזה סנדוויץ'?". חברי הבעל ביקש את סליחתי, ניגש בנמרצות אל השיש, הוציא מהמקרר 3 פרוסות של לחם כפרי, מרח אותם בנדיבות בחרדל ומיונז, הניח עליהם כמה פרוסות פסטרמה, חמוצים, עגבניות וחסה, כרך אותם היטב ואת הכריך המגרה והאיכותי, הגיש אחר כבוד לרעייתו.

אורלי, אשתו, חיסלה את הכריך תוך שניות ושאלה בתסכול " אבי, למה אתה אף פעם לא מכין לי סנדוויצ'ים כאלו"? , אבי השיב בכעס, "את יודעת מה?, אני גם לא אכין לך יותר". לא יכלתי להתאפק ונכנסתי לרגע לעמדת "היועץ הזוגי". תגידי, שאלתי "נהנית מהסנדוויץ"?, "בטח, היא ענתה. "שמת לב מה אמרת"?, שאלתי. "דיברת על מה שאין במקום לדבר על מה שיש". את נהנית ובמקום לספר, עד כמה את נהנית, את מדברת על התסכול והחסך. האם את מקרבת, או מרחיקה?

הסיטואציה המתוארת, נפוצה למדי. אנשים נוטים לכוון את הזרקור אל הפינה הריקה של הבמה , במקום אל האזור המלא של הבימה. התאורן כידוע, הנו בעל תפקיד חשוב מאוד במחזה. הקהל מביט אל המקום אליו כיוון התאורן את הזרקור. כמו במחזה התאטרון, כך גם בחיים. למקום אליו אני מכוון את "הזרקור המטפורי" באמצעות השפה והמילים, לשם אני מכוון את  הקשב של בני שיחי, ולכיוון התאורה, הם גם יגיבו. משפטים כמו "אתה אף פעם", אתה לא מקשיב לי!", את לא רגישה לצרכים שלי" לא איכפת לך ממני". הם משפטים שכיחים מאוד שכולנו אמרנושמענו. הם  גם משפטים קשים מאוד, משום שמחד הם מתאפיינים ם ב"הכללת יתר" (אף פעם לא הקשבתי?, מעולם לא הייתי רגישה?, האומנם לא איכפת לי ממך?) והם גם מ"איינים". יוצרים "אין" גם במקומות בהם "יש", אולי לא "יש" מושלם, אידילי, אבל עדיין "יש".

הטרגדיה בתקשורת שלילית, שבעצם, באמצעותה, מועבר מסר הפוך לגמרי ממה שהתכוון מוסר המסר להעביר. כשנאמר משפט כמו "לא איכפת לך ממני" בעצם, רוצה לומר "הייתי רוצה להיות מרכז עולמך" וכשנאמר משפט כמו "אתה עסוק רק בעצמך" בעצם מתכוונים "הייתי רוצה שתהיה עסוק בי ותתייחס אלי". הבדל סמנטי, ברם, הבדל תהומי, המוביל לתוצאות אחרות לגמרי ובדרך כלל, למיגננה, המלווה בהתקפה חזרה, שגוררת בתורה, התקפת נגד, וחוזר חלילה, תוך כדי יצירת הסלמה מסוכנת למערכת היחסים.

תקשורת שלילית במקום חיובית נצפית גם ברמה הארגונית ובשירות.

במקום לומר "נהיה פתוחים אחר הצהריים" אומרים" אדוני, סגור עכשיו"

במקום לומר" נשמח לספק לך את המידע, אנו זקוקים לטופס ויתור סודיות" אומרים" אני לא יכול לספק לך את המידע".

המנהל אומר לעובד, "אני לא מוכן שתאחר" במקום, "אני מבקש שתגיע בזמן"

"העבודה שעשית לא טובה" במקום"אני מצפה לתוצר אחר ממך (פירוט התוצר המצופה)".

תקשורת בין אישית חיובית ניתן ללמוד ולתרגל. הן במפגשים סדנאיים בהנחיית אנשי מקצוע מומחים בתחום והן באמצעות אימון אישי או טיפול פסיכולוגי המכוונים לשיפור התקשורת ולהבעת רגשות.. המודעות לתופעה ולאלטרנטיבה הנה ראשית הדרך. כדאי להמשיך בדרך הזאת  ולא לעצור שם..