המסר העיקרי הוא - עדכונים שוטפים הם חלק בלתי נפרד מתחזוקת מערכות המחשוב. יש להם השלכות לאבטחה, יציבות מערכות, ביצועים והמשכיות עסקית. משימת ניהול העדכונים עלולה להיות מסובכת למדי כאשר לא מתכננים זאת כראוי, היא עלולה להטות את זמנך היקר, לעבר משימות טכניות לא-פרודוקטיביות, במקום לקידום העסקי של הארגון. מצד שני, אם לא תדאג לעדכן כראוי, אתה "מזמין" הסתבכויות עם באגים ונזקי אבטחה, שירחיקו אותך מהעיקר ויסכנו את הארגון.
ארגון מעודכן ומוגן
מערכות המחשוב דורשות טיפול מתמיד של שגרות תחזוקה, שחלק משמעותי מהן כולל עדכונים שוטפים לתוכנה ולעיתים גם לחומרה. קל "ללכת לאיבוד" בתוך ים העידכונים הזמינים: Patch לתיקוני באגים ופרצות אבטחה, עדכוני תאימות לטכנולוגיות מתפתחות וסטנדרטים חדשים או Service Packs למערכת ההפעלה. האלמנטים השונים שיש לעדכן בארגון כוללים מערכות הפעלה, ישומיים ארגונים, דרייברים (מנהלי התקן) ועדכוני חומרה. רמת הסיבוכיות גדלה, אם יש צורך לעדכן מספר רב של יישומים שונים בארגון גדול. בו בזמן, עדכונים שלא מתבצעים מסיבה זו אחרת ו"נופלים בין הכסאות", עלולים לשמש כנקודת כניסה קריטית של האקרים או של נוזקה, למערכת. כלומר, הנושא בהחלט קריטי ומחייב טיפול יעיל, יסודי ושוטף.
עדכון מערכות יעיל, תורם לבטיחותן, ליציבותן ולמיטוב ביצועיהן ומסיבה זו הוא חשוב ביותר כפעילות שוטפת ומסודרת. בנוסף, הוא עשוי להידרש גם במקרים מיוחדים ובלתי שגרתיים, כמו עדכון מערכות חדשות או כאלה שהותקנו מחדש (למשל אחרי קריסה עקב תקלה).
בכדי לסייע בכך, זמינים עדכונים מהיצרנים, מנגנוני עדכון אוטומטי שמובנים ביישומים עצמם ויישומי עזר, שמטרתם בחינת המערכת, זיהוי העדכונים הנדרשים לה ופירוט העדכונים המתאימים, שזמינים באינטרנט. להתארגנות הכללית לעדכונים שוטפים מבחינת נהלים ושגרות עבודה, יכולות לסייע מתודולוגיות מסודרות לניהול המחשוב, דוגמת ITIL. לפי סקר PatchLink מ-2006, מעל 55% היו מעדיפים שספקי התוכנה יוציאו עדכונים מידיים לפרצות שכבר מנוצלות בשטח על ידי האקרים ועדכונים חודשיים לאלה שלא קריטיות. בשטח, המצב שונה ומורכב.
עדכון מערכת יעיל תורם למיצוי הפוטנציאל שלה בעשרות אחוזים (להערכת שי עובדיה) ומייצב את המערכת טוב יותר, מה שתורם לצמצום נזקים הנגרמים מאי התעדכנות.
התפתחויות שונות וחידושים במחשוב, מציגים היבטים ואתגרים מיוחדים בנושא עדכון מערכות המחשוב. לדוגמא: קוד פתוח מתעדכן בצורה שונה מתוכנה מותגית. מערכות ניידות ומערכות מרוחקות מציבות סיכונים ואתגרים לתהליך. מיקור חוץ ו-SaaS, חוסכים עבודה ויכולים להבטיח עדכון יעיל ובזמן.
מה בעדכון
בעדכונים הנפוצים כיום כלולים: Service packs, עדכונים שגרתיים, עדכון ביוזמת המשתמש, עדכון בעקבות פריצה או קריסת מערכות, עדכונים קריטיים, מערכות הפעלה, מעבדי תמלילים, גליונות אלקטרוניים ומצגות, ישומיי אבטחה ודרייברים שונים.
אלו אופני העדכון העיקריים בהם נוקטים, לעדכון מערכות המחשוב השונות: עדכון בסיוע היצרן / ספק המוצר, עדכון ידני מול עדכון אוטומטי, יישומי עזר לעדכונים, מערכות לגאסי, עדכוני מערכות ניידות ומרוחקות, אתרים המתמחים בעדכונים ועיתונות מקצועית.
פתרונות בולטים
מעבר לפתרונות הקיימים בתוכנות ניהול מרכזיות, אלו מספר תוכנות בולטות שיעזרו לך בניהול שגרת העדכונים: מיקרוסופט מציעה שורת עזרים ופתרונות בנושא זה, דוגמת WSUS 3.0. כלנית כרמון מציעה שרותי מיקור חוץ של ניהול מערכות מחשוב והדרכת ארגונים בנושא זה. Altiris - Patch Management Solution הוא מוצר ניהול עדכונים ארגוני, שגם מתממשק למוצר Altiris Recovery Solution. Ecora Patch Manager - התוכנה מיועדת בעיקר לסייע לארגונים בינוניים וגדולים. Flashupdate - תוכנת עזר לניהול עדכונים. LANDesk Server Manager. Patch Factory. Patchlink. Secunia Software Inspector ו-Updatestar.
ניהול מרחוק
עבודה מרחוק מהווה אתגר מבחינת עדכון מערכות. מצד שני, תחום השליטה מרחוק הוא תחום וותיק ובשל. אם מדובר בספק מיקור חוץ, הוא עשוי לעדכן מערכות מרחוק ביעילות רבה. בכל מקרה, חייבים לוודא שהמשתמש המרוחק מחובר למערכת המעדכנת, קיבל את העדכון והתקין אותו. מאחר והוא עשוי להיות לא מחובר בזמן הפצת עדכון כלל ארגונית, חשוב שלא לחכות לדקה ה-90 בעדכון משתמשים מרוחקים, ועדיף לעשות זאת עבורם במועד מוקדם ככל ניתן.
עדכון מערכות ניידות כגון מחשבי Laptop הינו קל ומהיר כיום, משום שנדרש רק להתחבר לרשת הארגון או לאינטרנט ולהוריד את העדכונים הנדרשים, דרך שרתים יייעודיים לניהול התקנים ניידים (Mobile Servers). הסכנה בעבודה מסוג זה היא הדבקת מערכת הארגון בוירוס שנמצא על המערכת הניידת. מאחר ואלו מערכות רגישות במיוחד מבחינת אבטחה, עדיף שהעדכונים ינוהלו על ידי גף המחשוב ולא מרחוק, בתדירות גבוה יחסית (בזמנים קבועים + התראות למשתמש על עדכונים דחופים). אם הם מנוהלים מרחוק, יש לקחת בחשבון את שאלת רוחב הפס הזמין לתקשורת מולם. עוד היבט, הוא סינכרון בין התקנים ניידים לנייחים, למשל סינכרון רשימת טלפונים או יומן.
עדכון מערכות מרוחקות, כגון מערכות המחשוב בסניף מרוחק של הארגון עשויה להיות משימה מורכבת יותר מאחר והוא נעשה באמצעות האינטרנט, דבר שגורם להאטה, סירבול ולבעיות אבטחה שונות. כמו כן, קיימת התלות בעצם זמינותה של התקשורת. במידה ולא ניתן יהיה להשתמש באינטרנט, אפשר יהיה לעשות שימוש במערכות ניידות לשם עדכון המערכת המרוחקת.
מערכת רחוקה יכולה גם להיות מערכת ביתית אשר נמצאת בבית העובד וחשופה לאתגרים מיוחדים משלה. המחשב עשוי לעבור שינויים, כולל עדכונים לא מורשים, שלא בידיעת העובד (ביוזמת ילדיו למשל). בנוסף, הוא עלול לכלול תוכנות לא מורשות ומסוכנות, דוגמת תוכנות שיתוף קבצים. בסוג עבודה כזה, חלה האחריות קודם כל על העובד, לוודא את אכיפת הנהלים עליהם הוסכם בנידון.
בעדכון טלפונים סלולאריים מתקדמים מדובר על עדכון מערכת ההפעלה שלהם (קריטי) על ידי גף המחשוב ועדכון תוכנות שונות הפועלות עליהם, בהתאם לרמת הקריטיות שלהן. הדבר יכול להיעשות באמצעות יכולות כאלה בתוכנת ניהול מחשוב דוגמת IBM Tivoli (בה רכיב MDist 2 מספק פתרון לעדכון התקנים ניידים, כאשר המשתמש מתחבר לרשת הארגון או לאינטרנט).
עוד היבט אפשרי לנושא העדכונים מרחוק, הוא מצב בו הארגון מספק תוכנה ללקוחותיו, ואז הוא עצמו עשוי להידרש לספק ביעילות עדכונים עבורה.
לסיכום
הבטח שמערכות המחשוב בטוחות, יציבות ויעילות, ופנה לעצמך זמן יקר, בכך שתארגן את משימת ניהול העדכונים ההכרחית, ביעילות מירבית ובמינימום מאמץ.
אנשים מהתחום, מוזמנים להגיב לתרום ולהוסיף...
התקציר לקוח מתוך תחקיר pCon בשם ניהול עדכונים בדרך חכמה.
גילית מידע חדש? מעניין?... רוצה עוד? ראה 100+ תחקירי מפתח: http://www.pcon.co.il/v5/105Debriefs.asp
הרחבות, ראיונות עם מומחים, טיפים מעשיים וקישורים להעמקה ניתן למצוא בקישור הבא: http://www.pcon.co.il/v5/Debrief.asp?debrief=857
למאמרים מקצועיים ואובייקטיביים נוספים של קובי שפיבק, בתחומי מידע מחשבים ואינטרנט, באתר "מאמרים" ראה - http://www.articles.co.il/author/1944
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
