אוניברסאליות של הערכים האנושיים 

מה קשר בין חג החנוכה למסקנה גורפת "כולנו בסירה אחת"? אחד הערוצים המסקרנים והמלמדים עבורי לאחרונה (בהתאם לנסיבות...)- זה ערוץ הופ של פעוטות. יש אין ספור תובנות שביקרו אותי תוך כדיי צפייה בו עם בני בן 4 וחצי. למשל אתמול ראיתי תוכנית שמספרת שכעת בחיפה (עיר רב-תרבותית) מציינים 3 דתות את החגים שלהם. כמובן- יהודים חוגגים את חנוכה, נוצרים את קריסטמס, והמוסלמים- כאן לא בדיוק קלטתי את השם וניסיתי לקרוא באינטרנט- מציינים חודש מוחרם (שזה אחד מארבע חודשים אסלאם שבו אסורה הלחימה). אצל יהודים, כפי שכולנו זוכרים, חנוכה זהו החג שמתקשר עם אור, תקווה, אמונה ואופטימיות. אצל נוצרים- קריסטמס מסמל לידה, שזה תמיד מתקשר להתחלה חדשה, ולאותם אור, תקווה, אמונה ואופטימיות. גם אצל מוסלמים- חודש מוחרם זהו החודש הראשון בלוח השנה האסלאמי.            כמו גם בסוף דצמבר חלק מהעולם חוגג את השנה האזרחית החדשה (לפי לוח שנה גרגוריאני).   מה שמעניין שלפי לוח שנה "שמאנית", שמקורו בשבטים מאד עתיקים, כמו אינקה, מאיה והאחרים- מתחילה בסוף דצמבר שנה "שמאנית" חדשה, שגם נחשבת כחצי שנה המוארת (יום הולך ומתארך לעומת הלילה). שוב ה"אור" וכל מה שהוא מסמל... אז כפי שאנחנו מגלים- חלק ניכר מבני האדם בעולמינו מציינים כמעט באותה תקופה חגים שמסמלים עבורם אור, אהבה, תקווה ואופטימיות. זה מביא אותי שוב למסקנה, שמחממת את ליבי, ו"מאירה” אותו, שכולנו, בני אדם, מיסודינו, בפנים אותו דבר, רוצים ומחפשים וזקוקים לאותם ערכים- לאור, תקווה ואמונה. ורק האמצעים לעתים קרובות נראים לנו שונים. אוניברסאליות של רגשות, אוניברסאליות של ערכים, אוניברסאליות של צרכים... כולנו בני אדם, אז איך נוכל לתקשר עם לבבות שבבסיסם אוניברסאליים, והמוח הוא כנראה זה שעושה את ההבדל, מחפש שוני, הבדלה, צורך בהתגוננות, הפרדה, גבולות ואגו.... אז בפעם הבאה שמתעורר בכם כעס או כל רגש פחות נעים כלפי מישהו- תזכרו שכולנו בפנים "אוניברסאליים" – דומים ושווים... ואולי לב ידבר אל לב ואולי נגיע לשלום העולמי, הרי בבסיסינו זה מה שכולנו מחפשים, כנראה...