שלום רב לכולם, ברצוני להמליץ בחום על בית החולים אילנית, בעקבות כל מה ששמעתי על המקום. אני רוצה להגיד כמה דברים ולא מעניין מה אותי מה חושבים על זה.
אני סובל מהפרעות קשות, אשר מונעות ממנו להיות במצב שהוא יכול להיות בבית איתנו. היינו מאוד רוצים שכך יהיה, אבל האמת היא וצריך להודעות בכך שאין זו אפשרות סבירה כלל. ההתנהגות שלו, לא מאפשרת את הימצאותו בבית.
מה כבר יש לי לעשות מלבד לפנות למעון אילנית?
ניסיתי לעשות את כל מה שאפשר במטרה להשאיר את אבא שלי בבית, אבל לא היו שום ברירות. כואב. מעון אילנית היו מבחינתי כמו מלאכים. אשר דעדוש המנכ"ל היה ברכה משמיים, מעולם לא ראיתי אדם המסור לעבודתו כל כך, עובד 24 שעות ביממה, מקדיש את כל מרצו למען החולים. נשמה טהורה.
צוות מעון אילנית:
כאשר מדברים על צוותים רפואיים, אין לי הרבה ניסיון, אבל אני יודעת דבר אחד- הצוות של מעון אילנית הוא אנשים שכולו זהב אחד אחד.
בצוות ההנהלה כבר הזכרתי את אשר דעדוש, אך למעשה התחושה שקיבלתי מכולם היא שמעון אילנית היא מקום של אנשים שמגיעים לעשות טוב לאחרים. אני כמובן מבינה שהם עושים את זה עבור כסף וזה בסדר גמור, הרי כולם צריכים להתפרנס.
נכון שאני אולי מפרגנת קצת בצורה קיצונית, שזה לא מקובל בישראל, אבל הייתם צריכים לראות את המצב שלי לפני שמצאתי את המוסד הזה. פשוט לא יכולתי לנהל חיים תקינים, בשום צורה. אבי הצריך השגחה צמודה במשך 24 שעות ביממה, אשר לא נתנה לנו את האפשרות לחיות, לעבוד או להתייחס לילדים.
מה מיוחד באילנית?
חושבים על הכול, לפחות זה התחושה. מגיעים לאיזה שהוא מקום ואמורים להפקיד בו את אחד הדברים היקרים ביותר שיש לך בחיים שלך. זה לא קל בכלל. אני אישית מאוד רציתי לדעת שאני משאירה את אבי במקום טוב שאפשר להיות רגועים שהוא בידיים טובות.
בדיוק את התחושה הזו קיבלתי באילנית, כולם גרמו לי להרגיש רגועה ובטוחה, אמנם חזרתי הביתה בדמעות על כך שאני נוטשת את אבי, אך לפחות הרגשתי שהוא בידיים טובות.
