דפוסים, אוטומטים והרגלים ומה שבינהם 

דפוסים , אוטומטים והרגלים ומה שבינהם

כבר מהיום שאנו נולדים אנחנו בעצם מתחילים להתנהל ע"פ הרגלים ודפוסים. אנחנו למדים, שכאשר אנו בוכים אמא נגשת אלינו. אנחנו בוכים כשאנחנו רוצים אוכל, מציק לנו משהו או סתם אנחנו רוצים באהבה וחיבוק מאמא. עד מהרה, אנחנו מופעלים ע"י האוטומט ואפילו לא חושבים מדוע אנו מתנהגים בצורה הזו. אנחנו פשוט מותנים. עשית פעולה מסויימת תביא לתוצאה מסויימת.

עשו ניסיון על קופים. הכניסו 5 קופים לחדר ושמו בננות למעלה על הסולם. ברגע שהקופים החלו לעלות על הסולם הם קבלו שפריץ מים קרים ולא נעים. הקופים הבינו, שבכל פעם שהם יעלו, זה מה שיקרה להם ולמעשה לא זכו לאכול את הבננות. לאט, לאט, הוציאו כל פעם קוף ישן והכניסו חדש, וכל חבריו הזהירו אותו פן יעלה על הסולם ויחטוף שפריץ של מים, כאשר הקוף החדש עצמו לא חווה את החויה. ככה הוחלפו כל הקופים. בחדר נותרו רק הקופים החדשים ובכל זאת אף אחד מהם לא העז לעלות על הסולם ולקחת את הבננות למרות, שהם לא חוו את השפרצת המים על גופם.

הניסוי הזה מעיד, שלא פעם אנחנו פועלים ע"פ אוטומט ואפילו לא יודעים מדוע. אנחנו אפילו לא בוחנים יותר האם הוא מתאים לנו כעת ואולי כבר לא.

אישה אחת נשאה והחלה להכין לבעלה נקניקיות. בתהליך ההכנה היא חתכה אותם ורק אז הכניסה לסיר. לשאלת בעלה מדוע. היא השיבה, ככה אמי למדה אותי. שניהם הלכו לאם ושאלו אותה מדוע. גם האם השיבה שכך לימדו אותה. המשיכו לסבתא. שאלו את הסבתא מדוע. הסבתא השיבה: בזמני היה לנו רק סיר קטן, כך שלא הייתה לנו ברירה.

אנחנו ממשיכים להתנהל ע"פ האוטומט או ההרגל ולא עוצרים לשאול מדוע ואולי מה שהתאים לסיטואציה או זמן אחר כבר  אינו רלונטי או אינו משרת אותנו היום ?

יש הרבה אוטומטים בחיינו, שהם בהחלט טובים. אנחנו לא צריכים לחשוב על כל פעולה אותה אנו עושים, שלמדנו בעבר למשל: צחצוח שיניים, נהיגה באוטו וכדו'. אלו אוטומטים שנועדו לשרת אותנו ולאפשר לחיינו להתנהל כראוי, אבל מה קורה כאשר האוטומטים האלה יוצרים בחיינו תקיעות וחוסר תזוזה ?

אם אני רוצה להרזות ואני אמשיך לאכול את מה שאני רגילה לאכול, הרי שאמשיך להשמין. אם אני רוצה לשנות את המערכת הזוגית שלי, אך איני משנה דבר בה, הרי שהיא תקפא על שמריה. הפחד מגן עלינו ולכן בכל שינוי הוא יוצר תגובת התנגדות לשינוי או לרצון שלנו להשתנות. יש מקרים שאכן יש לפחד מקום ראוי והוא צריך להזהיר אותנו מסכנות העורבות לחיינו, אך בהחלט הוא אינו צריך לנהל את חיינו. הרי מה יקרה אם נעשה את השינוי ? אם במילא במקום בו אנו נמצאים אנחנו לא מרוצים, אז אם נשנה ונהיה שוב לא מרוצים, הרי נשארנו בעצם באותו המקום ואם נשנה קיימת סבירות שאולי נרוויח ונהיה מרוצים. אין מה להפסיד אולי דווקא ההפך.

ב-NLP הטענה היא שתת המודע שלנו אחראי לשינוי בחיינו ועלינו לקבל את הסכמתו ושיתוף הפעולה שלו כדי לבצע את השינוי. איך עושים זאת ? עלינו לשכנע את תת המודע, שהשינוי בסדר, אז אנחנו לא באים ומתנפלים עליו ומשנים את עולמנו מהקצה לקצה אלא אנחנו הולכים בצעדים קלים וקטנים ועושים שינויים קטנים, שבסופו של דבר כמו בפאזל, הם יריכבו את התמונה השלמה אותה אנו רוצים לראות בחיינו.

אני למשל עכשיו שיניתי את התזונה שלי לתזונה יותר בריאה. אט, אט ובהדרגה עשיתי זאת ואפשרתי לגופי להתרגל לשינוי. כל פעםניסיתי עוד משהו לאכול ששונה ממה שאכלתי קודם. השד לא נורא. במידה והייתי ישר עושה הכל שונה, הייתי בהתנגדות. מה גם שברגע שתת המודע שיתף איתי פעולה, ראיתי גם תוצאות במשקל ובערכי הסוכר שלי, ששניהם ירדו לשמחתי. אז התייחסו להרגל, דפוס או אוטומט כמשהו שאינו מקובע ובר שינוי. בכל רגע שבו נדמה לכם, שזה לא זה, בחנו אותם לעומק, ואם הם כבר לא תורמים לחייכם, שחררו אותם באהבה והחליפו בהרגלים אחרים.

ב-NLP יש הרבה טכניקות שמתייחסות לשינוי הרגלים, שינוי דפוסים, שינוי אמונות, העלאת ערכים ועוד...טכניקות שעובדות בשיתוף פעולה עם תת המודע ומאפשרות לאדם לעשות את השינוי בטווח זמן קצר.