נהג המונית, ממוצא רוסי, נהג באיטיות מעצבנת. חמש עשרה קמ"ש, אולי פחות.
אחרי כרבע שעה בפקק ברחוב הרכבת, זה עצבן קצת. לא הערתי לו, נמאס לי מריבים, לאחרונה אימצתי את שיטתו של ישו, נותן את הלחי השנייה, נתחשבן בפעם אחרת.
רחוב של"ג, רחוב קטן שמחבר את מקווה ישראל עם שדרות רוטשילד. היה פנוי לתנועה, הנהג בשלו, האט עוד יותר.
היה לנו ירוק, התרשמתי שהוא מנסה למשוך זמן.
ממתין שהאור יתחלף לאדום והמונה ידפוק עוד כמה גרושים.
היינו כחמישה עשר מטר מן הרמזור, ירוק בוהק והיה כזה במשך כל הנסיעה שלנו ברחוב.
בעת שהרמזור ירוק בשד"ל, הוא אדום ברוטשילד, מתמטיקה פשוטה, הרי לכך נועדו רמזורים, למנוע פגישות בלתי קרואות של רכבים בצומת.
אז הוא חלף, במהירות בלתי סבירה לנסיבות ולמקום, אוטובוס דן, חתך את הרמזור בשדרה ועבר באדום שלו, באדום לגמרי.
על פי הנסיבות, הוא ראה את האור האדום הרבה זמן, כעשר שניות לכל הפחות. הוא לא היה יכול לא לראות, הרי השדרה בקטע הזה ישרה לגמרי.
הוא לא גנב רמזור, (כאילו שזה בסדר), הוא התעלם ממנו.
אילו הנהג הרוסי שלי לא היה "גרידי", הוא ואשתי היו מדסקסים כעת את האירוע בגן עדן.
אני שישבתי בצד המרוחק, סביר שהייתי מבחה בבית לווינשטיין, עם גפיים מרוסקות ומוח דייסתי, (היו שיאמרו, על פי ניסיונו של המורה בטבעון, כך ראוי לכמותנו).
נהג המונית היה המום, 20 שנה במונית, דבר כזה עוד לא קרה לו.
שחרר יופט-פויו-מט וגרד את הפדחת. אני, אחרי שהגענו ליעד, נתתי לו 5 שקל טיפ, מגיע לו, הציל את חיינו. (שני שקלים ומחצה עבור חיי ועוד אותו סכום עבור חייה של רעייתי).
במהלך אותו שבוע ראיתי שלושה כלי רכב חוצים אי תנועה מוגבה באיילון, עשרות מחליפים נתיבים בצורה מסוכנת ומאלצים נהגים אחרים לבצע בלימות חירום, נהגת מורידה טרמפיסט בנתיב נסיעה באיילון, משאית של מובילים חוסמת רחוב למחצית שעה לערך, שתי מכוניות חונות על הדשה בשדרות ח"ן - ראה תמונה למעלה, ועוד כמה זוטות שלא שוות אזכור, כי הן כבר מזמן חלק מן הפולקלור הישראלי, כמו אי מתן זכות קדימה לאמבולנס, סוג של תחביב מרענן של החברה.
וזו בדיוק הפואנטה, הישראליות שעומדת מאחורי כל ההתנהלות שתיארתי על הכבישים ולא רק.
עברייני תנועה יש בכל מקום, אולם יש משהו מיוחד, באלה שלנו.
עבריינות התנועה שלנו אינה יעילה אפילו למי שמבצע אותה. מה מרוויח הנהג שנתקע בצומת אחרי שנכנס אליו בעת שכבר היה תקוע, למעט חסימת נהגים אחרים בנתיב לא לו.
סביר כי בעוד דקה התוקע יהיה הנתקע, עניין של סטטיסטיקה.
עבריינות התנועה הישראלית לא רק בלתי יעילה, היא גם מטומטמת.
היא לא רק מטומטמת, היא זדונית ולא פעם אלמנט חריף של אלימות נקמנית מניע אותה.
אני אראה לו, אני אלמד אותו לקח את הולך הרגל החוצפן הזה שהעז לרדת לכביש במעבר חצייה או עקף אותי נניח.
המנטליות של עבריין התנועה הישראלי אינה מנטליות מולדת. היא תוצאה ישירה של המציאות המקומית שבה מגיל צעיר הוא מפנים, שהחוק הוא פלסתר שאפשר לעשות בו מעשה פימו, כלומר לעצב אותו על פי הגחמות שלך או הצרכים האישיים או למירב, החמולתיים שלך.
כיצד ילמד הישראלי הבלתי מחונך, (ממצאי ה – OECD) והלא מאוד אינטליגנטי, (ראה מאמר של רוגל אלפר כאן), איך לנהוג בג'ונגל החברתי – פוליטי – משפטי שנוצר כאן, בה ראשי ממשלות מפירים את החוק ומתחמקים מעונשו.
בה ממשלה מאשרת עבריינות בגלוי, (ההתנחלויות) ואף מעלימות כספי ציבור כדי לממן אותם ומדכאת את העם הפלסטיני עבורם, על פי מודל גזעני פשיסטי.
גם כדי להיות פשיסט, אתה צריך איכויות שאין לנו.
בגרמניה הנאצית שכללו את הפשיזם לכדי שלמות. (אנחנו בהחלט מאיימים על ההישג שלהם).
אולם עדיין אפילו עם שבוחר בפשיזם כדרך להתנהל בו, לא יכול לתפקד ללא משמעת וסדר.
בישראל אין משמעת ואין סדר וכל אידיוט, ויש הרבה כאלה – ראה את המאמר האמיץ של אלפר ממנו ציטטתי למעלה, עושה דין לעצמו והופך את המרחב הציבורי הישראלי לגיהינום שאי אפשר לחיות בו.
הרבה לפני שאויבינו, המתמעטים יש לציין, (ביחס הפוך לגידול תקציב הביטחון משום מה), יחסלו אותנו, אנחנו נחסל את עצמינו.
התעשתו חברים, אי אפשר להמשיך לנהל כך את הביזנס.
נ.ב – ואין אמירה יותר ישראלית מן האמירה [של הישראלי] ששרף חצי מצ'ילה – "רק בשלנו טונה". (אגב, המעשה חזר על עצמו בהפרש של שנתיים).
נו באמת, אז מה, כולה נשרפה המדינה של גויים.
כותב, מבקר ומייחל.
