מסורת 

מסורת

במאמר זה אני רוצה לגעת בנושא טעון ושנוי במחלוקת והנושא הוא מסורת

שאלות כמו, מה היא מסורת? ומה היא מאפשרת ואפילו למה היא קיימת?  יהיו בלב המאמר הזה.

כאוהד כדורגל משובח אני שומע לא פעם את הפרשנים אומרים על קבוצה זו או אחרת שהיא קבוצה עם מסורת, קבוצה עם עבר, עם היסטוריה ועם מסורת של הישגים וניצחונות ולכן אין לזלזל בה..או ההפך קבוצה צעירה וללא מסורת, קבוצה שהיא בהתהוות ועוד צריכה לעבור דרך כור ההיתוך התחרותי על מנת ליצור לעצמה רזומה של הישגים אשר יהפכו עם הימים למסורת הגאה של המועדון.

בעצם אנו רואים שמסורת יכולה לאפשר מקום להישען עליו, מקום ממנו יכולים הפרט או הקבוצה לשאוב כוחות ואנרגיה מחודשת ומקום שממנו ניתן לבוא לעתיד של הישגים חדשים. וההפך אם אין לך מסורת אין לך עבר, אין לך גב ולכן העתיד הוא סימן שאלה גדול עבורך באים תצליח לגבש לעצמך מקום בהיסטוריה העתידה להגיע...

כל זה ברור ומוכר לנו מהיבטים רבים של החיים ואולם אני רוצה לנסות ולהציע נקודת מבט שונה לנושא שאולי יכולה להישמע אפילו כבגידה במסורת המוכרת.

כמו שאתם כבר יודעים מעבודותיי הקודמות טענתי העיקרית היא שבני האדם נמצאים פה על מנת לגדול ולצמוח וכשאין צמיחה יש קמילה – אין מצב ביניים.

ומסורת לכן היא סוג של כלי שימור; שימור של ערכים, שימור של מאורעות ובמיוחד שימור של ההיסטוריה, של מה שהיה כבר ואיננו עוד – איננו עוד כי אם היה היום, לא הייתה מסורת הייתה חגיגה של העניין! ושלא תבינו  אותי לא נכון יש מקרים שצריך לשמר, יש מאורעות ששווים שיזכרו אותם, יש לקחים ששווה שילמדו אותם אבל בד בבד אנו חייבים לראות שאתה יוצר מסורת על דברים שהיו ועשויים לאבד ובעשותך רק זאת הנך מאבד את מה שקיים ומה שאפשרי. וזה לא שאני נגד העניין אבל הפכנו להיות במקרים לא מעטים כלי ריק שאין בו ולא כלום, אבל עם הרבה מסורת. המסורת הפכה להיות העניין, מזבח להערצה במקום המהות שכל כך חסרה. אתה רואה אב שמלמד את בנו כיצד קושרים תפילין וזה יוריש זאת לבניו ולעולם לא ידעו המה כי בתפילין שעל הראש ארבע חדרים כי המוח הוא אחד ובתפילין שעל יד שמאל חדר אחד כי ללב ארבע חדרים וכל הרעיון הוא האיזון שבין הראש ללב, על מנת שיהפכו הם כמו הבורא - להוא אחד ושמו אחד...הוויה צרופה ללא הפרדה. בשם המסורת יסכלו אותך באבנים אם לא תלך בדרכם כשהם ממלמלים פסוקים שאינם יודעים את פשרם, בשם המסורת עם רוצח עם וכולם בחגיגת צדקנות כי אלוהים עמם, טובחים בכולם.

כשאין למשהו כלום הוא תמיד ייתן מסורת כי זה מה שיש לו. ואני יודע שזה קשה ובעייתי לתפיסה שלנו אבל אני רוצה שייתנו את מה שאין להם ולא את מה שיש להם. את מה שיכול להיות מהם; את סימני השאלה והבדיקה, את הנבוכות והתהייה ולא את מה שהיה וסמני הקריאה. ואני יודע שזה קשה לבוא ולומר למשהו, בוא ותן את מה שאין לך ואולם למרות הקושי נדרש האדם לצאת מאזור הנוחות שלו ולהלחם פעם אחר פעם עבור החדש, עבור זה שאיננו קיים עדיין, עבור זה שיכול לאפשר את המחר הערכי ולא מסורת ריקה ועבשה.

ואולם בכל המגזרים אנשים תמיד יעדיפו לשמר את המסורת כי היא שומרת עליהם. שומרת עליהם מקובעים במקומם ובמעמדם, שומרת עליהם ועל רם משרתם ושומרת שאיש לא יתפוס את מקומם. בדת, באוניברסיטה, בממשל, בצבא ובחיים המסורת תשמור עליהם גדולים ועלייך קטן ולא פעם גם מושתן. המסורת היא כוח ומעמד לאלה שאיבדו את המהות ואת החיבור לעוצמת החיים, היא מאפשרת הורשה אך מונעת תולדה. היא מאפשרת המשכיות של הקיים והצפוי אך מעקרת את הלא נודע והשינוי ובעצם את החיים.

במקור היה אירוע עוצמתי כל שהוא שנחווה בידי רבים או אחדים ועל  מנת לשמר את הרגע, על מנת לנסות ולהחיות אותו שוב ועל מנת לא לאבד את טיפת החיים המרווה הזו נוצרת מסורת מתוך הרצון לשמר ומתוך החרדה לאבד. במילים אחרות מסורת נוצרת מחרדות...אותו אירוע שנתן כל כך ממשות לקיום שלי הולך ונעלם ומה אני אהיה בלעדיו...מסורת. מסורת היא המענה והתשובה לפחדים העמוקים של להרגיש אבוד, להרגיש תלוש ולא שייך וכשיש מסורת אין צורך להתחבר בעצמך, לכתוב את התורה שלך ולחצוב את לוחות הברית של קיומך. וככל שהעוצמה של הגילוי האלוהי חזקה ועוצמתית כך בהתאם תהיה גם המסורת והחרדה העמוקה לאבד זאת.

הפכנו לחברה שכל תכליתה זה לסגוד למזבח המסורת, כי אחרת בחוויה האישית של החברה היא לא תרגיש יותר קיימת בלעדיה – הפחד להיכחד ולא להיות יוצר מסורת שמכחידה אותנו. והנה העניין, כשם שהאגו שומר בגיל צעיר על הישרדותנו ואח"כ הורס את חיינו כך גם המסורת בלעדיה אין התפתחות ואיתה אין גדילה.

יוסי אפללו

ינו' 2014