טיפול נפשי הוא פסיכותראפיה 

בעקבות מאמרי "טיפול נפשי "  קיבלתי  פניות רבות המעלות שאלות כגון: "באיזה מקרים יש צורך בטיפול נפשי ובאיזה יש צורך בפסיכותרפיה?", "מה עדיף על מה?".

הרגשתי שיש בלבול בנושא ולכן אנסה להבהיר את העניין:  

פסיכותרפיה היא שיטת טיפול פסיכולוגי אשר מטרתה לטפל, להקל ולרפא הפרעות או בעיות רגשיות באמצעות שיטות טיפול פסיכולוגיות ספציפיות המבוצעות ע"י אנשי מקצוע מיומנים, אשר יש להם הכשרה מיוחדת לכך.

האמצעים הטיפוליים הינם - קשר, אימון, תמיכה,  למידה, פירוש, ונטילציה ועיבוד.

הדגש משתנה לפי השיטות השונות של פסיכותרפיה.

פסיכותראפיה = טיפול נפשי  = תהליך של התפתחות רגשי  שעובר המטופל  בעזרת המטפל.

לפי אמונתי, טיפול נפשי  תפקידו גלוי קונפליקטים ורצונות תת מודעים והבאתם למימד הכרתי  של האדם. התובנות החדשות המושגות על ידי המטופל מוכללות  באופן אוטומטי ליחסים היום יומיים   שלו. כמו כן, טיפול יכול לעסוק  בלימוד מחדש של רגשות EMOTIONAL  RE EDUCATION)), לעיתים  הטיפול מתמקד  בפיתרון בעיות והפנמת דפוסים מוצלחים יותר להתמודדות.

אני סבורה שבכדי שהתהליך יתרחש  צריכים להתקיים מספר תנאים:

1. על המטפל ליצור אוירה טיפוליתCreation of therapeutic atmosphere relationship    -    חדר שקט נעים נקי ומסודר המתאים למטרה זו.

2. עמדתו של המטפל צריכה להיות ידידותית, מקבל מכבד ותומך. זאת מאחר והיחסים בין המטפל למטופל חשובים ביותר. יש ליצור אוירה של ביטחון, כך שהמטופל ירגיש  בטוח ומוגן.

3. על המטפל לתכנן את ה- setting הטיפולי במונחים של זמן, תדירות, גישה  ואחריות.     

4. המטפל  חייב לעשות כל מאמץ להיות יעיל  להתנהג בצורה אטית, להיות זמין למטופל לפי הצורך,  לשמור על סודיות, להתנהג בכבוד, כ"כ להיות מסוגל לשאת את כאב וסבל של המטופל.

5. על המטופל להרגיש מחויבות לטיפול, כלומר, כוונה אמיתית ומוכנות להיכנס לתהליך.              גם עליו חלה חובת כיבוד החוזה הטיפולי, הקפדה על הגעה לפגישות ובזמן, תשלום כנדרש,   שמירה על גבולות.

כאשר תנאים אילו מתקיימים וקיימת תחושה של חיבה הדדית  אפשר לצאת לדרך.

להלן אתייחס בתמצית לגישות העיקריות המקובלות בפסיכותרפיה: 

1.     תראפיה פסיכואנליטית /  Psychoanalytic Therapy :

קיימות ארבע טכניקות בסיסיות לצורת תרפיה זו:

א.      Free Association  :  המטופל חייב לומר כל דבר העולה על דעתו, לא חשוב עד כמה הדבר אישי, מכאיב או נראה כבלתי רלוונטי. הוא יושב בנוחות בכסא או שוכב בצורה משוחררת על הספה, מרשה למוחו לחשוב, להרגיש ולרצות בחופשיות.                           תפקיד המטפל לזהות את החומר המודחק הנמצא בתת מודע.

ב.      אינטרפרטציית החלום: תהליך אחר בכדי לגלות את התת מודע הוא דרך ניתוח חלום.  כאשר אדם ישן ההגנות נחלשות ורצונות ורגשות אסורים מוצאים ביטוי בחלומות.      תפקיד המטפל, לגלות את המובן הסמוי ע"י למידת הסימבולים המופיעים בתוכן הגלוי של החלום. 

ג.       Analysis of resistance -   ניתוח העמידות. במשך תהליך האסוציאציות  החופשיות  או סיפור החלום, האדם יכול לחוות עמידות-  אי רצון או אי יכולת לקשר מחשבות, מוטיבים או ניסיונות מסוימים. עמידות מונעת  מחומר מכאיב או מאיים להיכנס למודע  ודבר זה חייב להישבר בכדי שהמטופל יוכל להתמודד איתם בצורה בריאה יותר.

ד.      אנליזת הטרנספרנס: מטפל ומטופל מתקשרים, היחסים בינם נעשים מסובכים ומלאי אמוציות. לרב אדם מביא ומשייך לתרפיסט  עמדות ורגשות שהתפתחו ביחסים שלו עם אנשים משמעותיים בעבר. האפקט המורכב מיחסים מוקדמים  לא רצויים מעובדים ע"י כך שעובדים על קונפליקט אמוציונאלי דומה בסיטואציה הטיפולית.

2.    פסיכותרפיה  תמיכתית: 

      בפסיכותרפיה זו עיקר המאמץ הוא על חיזוק הגנות רופפות. המטפל הוא דמות                    

      תמיכתית שהמטופל יכול להישען עליה. מטרת הטיפול היא להחזיר את שוויי המשקל      

      הקודם.     

3.    תרפיה קצרת מועד:   

      תרפיה זו מוגבלת בזמן, קובעים את הסיום כבר בהתחלה.  מטרת הטיפול צריכה להיות

      ממוקדת וקצרה ומטפלים רק בבעיה הזאת.

4.    תרפיה  גשטאלט:

      גשטלט  =  הכל   WHOLE)  )

      גישה זאת מדגישה את היחידה של ה-MIND   בגוף ואת האינטראקציה של  מחשבות

      רגשות ופעולות. שיטה זו, מנסה לעזור לאדם לתפוס את האספקטים על עצמו ועולמו

      החוסמים אותו.

      האדם מבטא את הקונפליקטים דרך כך שמשחק תפקיד מסוים במסגרת הטיפולית.

       המוקד כאן הינו על האלמנטים מהתנהגות האדם.

5.  תרפיה התנהגותית:    

     שיטה זו מבוססת על תורת הלמידה ועוסקת במגוון רחב של התנהגותיות בלתי  

     סתגלניות. האדם אינו מתמודד עם מצב מסוים, מאחר ונכשל לרכוש תגובות סתגלניות

     דרושות  ומכאן, התנהגויות לקויות. 

6.  טיפול קוגניטיבי: 

     שיטה זו רואה את הבעיה העיקרית בתפיסות המוטעות של אדם באשר לעצמו והנחות

     יסוד מוטעות באשר למציאות. הדגש הוא על תופעות קוגניטיביות. הדגש אינו על החוויה

    עצמה אלא על המשמעות שאדם מייחס לה  ואשר היא מכתיבה לו את התגובות

     האמוציונאליות.

מחקרים רבים עסקו בלגלות מה הגישה הטובה ביותר או המביאה לתוצאות חיוביות יותר והמסקנה הייתה שהגורם המשפיע ביותר על הצלחת הטיפול, הינו הקשר בין המטפל למטופל.