כי תשא, לא תשא תשעד 

ערש"ק פרשת כי תשא את-ראש בני-ישראל, לפקדיהם, תשע"ד

הגמרא במסכת בבא בתרא אומרת אמר רבי אבהו, אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע במה תרום קרן ישראל אמר לו בכי תשא.שואל משה רבנו את הקב"ה מה הוא אשר יאפיין, יבדיל את ישראל ביחס לשאר העמים? עונה לו הקב"ה ב"כי תשא".

אחד הדיברים בעשרת הדיברות הינו לא תשא את-שם-יהוה אלהיך, לשוא.האיש הישראלי מצווה שלא לשאת את שם ה' לשוא.היוצא מכך שהאדם היהודי, יכול, מצווה, חייב לשאת את שם השם.לשאת שם ה', אך לא לשוא, האיסור הינו בנשיאת שווא.

אומר הקב"ה למשה ב"כי תשא" תרום קרנו של עם ישראל, נשיאת שם ה'.

התורה מקשרת בין נשיאת, מנין, בנ"י לנגף אשר ישלוט בהם, בהיות נמנים.

מנין בני ישראל, ענינו כנשיאת שם ה' לשוא. וראו כל-עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך. ויראו, ממך. בהיות שם ה' עליך הרי מנין בנ"י כנשיאת שם ה' לשוא.

כי שם יהוה נקרא עליך, כאשר הינך בבחינת כי תשא, נושא שם ה', אזי ויראו, ממך.

כי תשא, הוא המביא להרמת קרן ישראל.כי תשא ענינו שכל עשיותך יהיו מצד הציווי האלוקי.עשייה מדין ציווי אלוקי, היא אשר תרים קרנך.עשייה אלוקית הינה עשיה אשר כל מהות ענינה, הציווי האלוקי.העמים גם בהיותם הולכים ועושים כמעשה ישראל מתוך "ההשלמה האנושית" כדברי הרב קוק.היינו גם בהיות הגויים עושים מעשי חסדים, מעשי שלום, כל מהות ענין עשיתם הינו "השלמה האנושית, השכל האנושי.עם ישראל, עשייתו איננה מתוך ההשלמה האנושית.עשייתו הינה אף מעבר ואף מהמנוגד לשלמות האנושית, עשייתו של האיש הישראלי איננה אנושית שכלית אלא אלוקית, ציווית.עשייה שכזו ענינה נשיאת שם ה'.נשיאה אמיתית ונכונה המעלה קרן ישראל.

וראו כל-עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך. ויראו, ממך.אומרת התורה כי-תצא למלחמה, על-איביך; ונתנו יהוה אלהיך, בידך ושבית שביו.אומר מוהר"ן מברסלב, כאשר תהיה בבחינת ושבית שביו, אזי תזכה ל ונתנו יהוה אלהיך.בעשות אדם מעשה, הרי תולה הוא הצלחתו ברצונו שלו וביכולתו.בהיות רצונו שלו ובהיותו "שלא כסדר", כדברי מוהר"ן,- היינו דבר שאינו אמור להיות ולהתקיים, הרי אינו מתקיים.בהיותך תולה הצלחת העשיה וקיומה בקב"ה, הרי עושה אתה רצונך לרצונו וכרצונו.בכך מקיים אתה ושבית שביו, הינך שובה את דעתך, רצונך ועושהו רצונו ית'.בהיות רצונך בבחינת ושבית שביו אזי מתקיים בך ונתנו יהוה אלהיך, בידך.רצון זה, עשייה זו היותה מחוברת ומקושרת לקב"ה, תעשה ותתקיים גם בהיותה "שלא כסדר", היינו "לא הגיונית, לא שכלית.

בהיות האיש הישראלי בבחינת כי תשא, אזי כל מהות רצונו ועשיתו הינה בבחינת רצונו ית'.

בכך, הרי גם "שלא כסדר" יתקיים.

עשייה כרצונו בחינתה כי-תצא למלחמה.

המשנה במסכת אבות אומרת : הוא היה אומר, עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו; בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך.

כי תשא, ושבית שביו, ונתנו יהוה אלהיך, ויראו, ממך.

שבת שלום