בעיות בתפקוד השרים הממונים על מערכות אכיפת החוק 

הציבור אינו שבע רצון מהתפקוד של שתי מערכות אכיפת החוק: המשטרה והפרקליטות משום שצורת ההתנהלות שלהן אינה תואמת את הציפיה הבסיסית להתנהלות ארגון ציבורי במשטר דמוקרטי. במשטר דמוקרטי הציבור בוחר בזמן הבחירות התקופתיות בנבחרי ציבור כדי שהם יקבלו החלטות הנוגעות לניהול ענייני הציבור. במיוחד יש לציבור ציפיה בסיסית שנבחרי הציבור שנבחרו בבחירות יקבלו החלטות בנושאים של מתן עדיפות בטיפול בבעיות שנראות לציבור חשובות יותר או לוחצות יותר. מכאן נגזרת ציפיה מהשרים הממונים על מערכות אכיפת החוק שיגדירו למנהלי מערכות אכיפת החוק בצורה ברורה מדיניות המפרטת  אילו נושאים הם רוצים שיטופלו בעדיפות. כמו כן, כדי לעמוד בציפיות להתנהלות ציבורית נאותה, עליהם לדרוש מהממונים על מערכות אכיפת החוק מידי דיווחים תקופתיים על מידת היישום של המדיניות שהוגדרה. יתר על כן עליהם לדאוג לכך שדיווחים אלה יפורסמו בציבור, ואז הציבור יוכל לקבוע עמדה לגבי הצלחתם בתפקיד.

במשך שנים רבות שרי המשפטים ובטחון הפנים נתנו יד חפשית לפרקליט המדינה ולמפכל המשטרה להחליט בעצמם אילו נושאים יועדפו בטיפול הארגונים שלהם. כתוצאה מכך השרים בעצם היוו חותמת גומי למדיניות ההעדפות של מנהלי הארגונים של אכיפת החוק במקום לתפקד כקובעי מדיניות.

להלן כמה דוגמאות:

1. התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש הממשלה, לשרת המשפטים ולשר לבטחון פנים להקים וועדת בדיקה שתבחן את הטיפול של מערכות אכיפת החוק בבעיית הפשע המאורגן. במינהל ציבורי נכון השרים אמורים להודיע למפכל המשטרה ולפרקליט המדינה על הנחיה להעלות את העדיפות של המלחמה בפשע המאורגן ולדרוש מהם להציג תכנית ליישום ההנחייה הזאת. בהמשך על השרים לעקוב אחרי יישום התכנית ולדרוש לקבל דיווחים תקופתיים על ההתקדמות ביישום התכנית. אם השרים ילחצו על מנהלי הארגונים לאכיפת החוק להפשיל שרוולים ולעשות מעשה יש סיכוי טוב שמשהו יזוז. חלק חשוב ביצירת הלחץ הוא הפרסום, כי הוא ידביק תווית של הצלחה או כשלון למנהלי הארגונים האלה על פי התוצאות שיתקבלו בפועל וידווחו לציבור.

2. בעיתון ידיעות חיפה פורסם כי המשטרה פותחת אלפי תיקים בשנה לאזרחים נורמטיבים שנמצא ברשותם סם מסוג קנאביס בכמות מזערית של גרמים בודדים. על פי העתון רוב התיקים נסגרים בנימוק של חוסר ענין לציבור אבל עדיין אלפי תיקים מגיעים לבתי המשפט ומעמיסים את מערכת השפיטה. על פי העתון אפילו שופטים מתיחסים לנושא זה כזוטי דברים ומזכים נאשמים בנימוק זה. בעקבות דיווח זה ציבור גדול שואל האם מוצדק שהמשטרה תיתן עדיפות כל כך גדולה לטיפול בענין כל כך פעוט כאשר אין למשטרה יכולת מספיקה לטפל בנושאים החשובים יותר לציבור. את התשובה לשאלה זאת הציבור אמור לקבל מהשר לביטחון פנים. הוא צריך להסביר לציבור מהם הנושאים המועדפים לדעתו ומה הוא עושה כדי שהמשטרה אכן תתמקד בנושאים המועדפים. כמו כן השר צריך לדאוג שהמשטרה גם תפרסם נתונים מינהליים על פעילותה כדי שהציבור יוכל להתרשם אילו נושאים מועדפים בפועל על ידי המשטרה. בתקשורת נמסר שאפילו נתונים שהיו באתר האינטרנט של המשטרה הוסרו משם. הרושם בציבור הוא שהנימוק לכך הוא רצון להסתיר נתונים מהציבור ולא נימוקים של ביטחון. גם את הענין הזה חשוב לזכור במאזן הציבורי של התנהלותו של השר לבטחון פנים.

3. המחלקה לחקירות שוטרים מהווה חלק ממנגנון אכיפת החוק. אין באתר משרד המשפטים שום דיווח רשמי על הפעילות בפועל של המחלקה הזאת ואת הסיבות להעדר דיווח על הפעילות של המחלקה הזאת הציבור צריך לשאול את שרת המשפטים.

סיכום: הארגונים של מערכות אכיפת החוק אינם מתנהלים בצורה ציבורית ראויה. המנהלים שלהם עושים בהם כרצונם מבלי לתת דין וחשבון לציבור ומסתירים מידע מביך מהציבור. השרים האחראיים אינם מיישמים את האחריות הציבורית שלהם על הארגונים האלה והציבור עד כה אינו משדר לחץ מספיק חזק על השרים.