סוד הניצוץ האלוקי 

לאחר שנים מייגעות של עבודה מפרכת ומתישה, ציונה טאקר Siona Danna Thacker   הגיעה סוף כל סוף אל היעד שהציבה לעצמה לפני שנים רבות. והוא סיום כתיבת ספר הספרים, ספר יסודי ומקיף הנותן מענה על כל השאלות שהאדם שואל, ספר החודר לעומק לנבכי החיים ואינו מנסה לחמוק ממתן תשובות חד משמעיות לשאלות שמאז הבריאה רבים דשים בהן ולא מצאו מענה.

אין הספר עוסק בסיפורים כלל וכלל, אלא נוגע במהות הנקודה, ומסביר צעד אחר צעד את האירועים והתרחשותם.

קטע מפתיחת הספר -דבר מחברת הספר

משחר ילדותי בערו בקרבי כאש יוקדת, הרצון והסקרנות לדעת ולחשוף את המסתוריות וסודות צפונים החבויים בבריאה, להעפיל אל עולמות נשגבים, אל הלא נודע, לנסוק אל מעבר לגשמיות לחשוף רבדים רבדים החבויים בעולמות, סודות שבמשך אלפי שנים היו ידועים רק ליחידי סגולה, ונבצר לחשפם בפני האנושות, סודות שכתובים כקודים ובאופן סתום, שהם מעבר להשגתו וראייתו של האדם.

חמש שנים עמלתי ויגעתי בספרו של אברהם אבינו 'ספר היצירה' שנכתב לפני שלושת אלפים שמונה מאות שנה, ספר בן מאה עשרים עמודים בלבד, סתום ונעול, שכתוב בצורה מקוצרת ובלתי מובנת. לאורך שנים אלו, יום אחר יום, שעות על גבי שעות בלמידה רצופה, מפרכת ומייגעת נשנית וחוזרת, השגתי השגות נעלות ותובנות בפענוח ופיצוח הקודים.

בסיום ספר 'היצירה' שקעתי ושיננתי במשך שנים את ספרי 'הזוהר' שהם 24 כרכים סתומים וצפונים שאינם מובנים כלל וכלל. סקרנותי הבלתי נלאית לחשוף את הסודות הנסתרים של עולמות עלומים וקסומים, דרבנה אותי ביתר שאת לעמול ולהמשיך, הטמיעה בי את המרץ והרצון העז, ובמחשבתי לא היה כלל הרעיון לכתוב ספר, משום שחשבתי והאמנתי שחל איסור לחשיפת סודות אלו, ולאחר שעיינתי רבות ובדקתי, מצאתי לנכון להעלותו על הכתב ולהפיצו ברבים, כך נולד הספר.

הספר הוא פרי יצירה המבוססת על ספרי הקבלה, יחד עם זאת טמונים בו הרבה חידושים ותובנות שלי, מתוך הבנת דבר מתוך דבר, שנים של עבודת מחקר וירידה לעומק הנסתרות וחשיפתן לאנושות: נושאים שאינם מופיעים בשום ספר, הבנות והשגות שחשפתי מרבדים נסתרים ועלומים, ובכדי להקל על הקורא כלולות בו דוגמאות לרוב, מהחיים. הספר נכתב באופן שכל אדם משכיל או לא משכיל ימצא בו עניין, ללא קשר לדת או אמונה, שאין אני עוסקת בהן.

חשתי צורך עז לכתבו, משהו בעבע בקרבי לשתף את האנושות בידע זה, לאור העובדה שצעירים רבים כיום הולכים לאבדון, האנושות שקועה במרה שחורה, ומחפשת תשובות לשאלות רבות, ואין מי שייתן תשובה חותכת ברורה והגיונית. צעירים ומבוגרים כאחד אינם מוצאים עצמם, ישנה תחושה שיש בלבול בעולם; הרוע – צער, טרור, כאב, שנאה,סמים, זנות, ילד מרים ידו על אמו ואביו – שולט בכל פינה, כלכלת העולם מתמוטטת, החוצפה גואה והאדם איבד כל צלם אנוש, ועוד... היכן שלא נביט, משהו קורה שם.

בספרי אני רוצה לשתף את הקורא ולחשוף בפניו את העולם המסתורי, להפוך את הלא נודע לנודע, לתת תשובות חותכות על מהות החיים, סיבת בואנו לעולם, לגעת בנושא הרגיש ביותר, נושא שהאדם פוחד לשאול ולדעת – המוות. האם יש חיים אחרי המוות? ואם כן, מה מתרחש לאחר מכן? האם קיים גלגול נשמות? ואם כן, מה משמעותו ומה סיבתו? האם החלום הוא מציאות נוספת בחיינו או דמיון? מה הכוח הנסתר המעניק לנו חיים? הקורא ימצא בספר מענה לשאלות רבות המטרידות את האדם.

כולי תקוה שבקריאת ספר זה האדם יגיע להבנות רמות ונעלות, ויגרום לתהפוכות חיוביות במחשבתו ובעשייתו, שיביאו להרמוניה, אהבה, אחדות, אור, שפע, שלום וכבוד בין כל האנושות בעולם, שכולנו יחדיו מלימוד ספר זה נשאיר לצאצאינו עולם מלא אור, חיים המעניקים שמחה, אושר, חדווה ושפע, ונלמדם את האמת המוחלטת על החיים האמיתיים.

חרף כל הקשיים הפיננסיים וקשיים אחרים, האמונה ניצחה, שלולוא נאחזתי חזק באמונה עצומה שהשרישה בי את הכוחות להמשיף בכתיבתי כנגד כל הסיכויים להוציאו לאור, הספר לא היה נולד, אמונה שלספר זה תהיה השפעה חיובית על העולם, השפעה שתוביל את כל האנושות למקום טוב יותר, לעולם של הרמוניה. כולי תקוה שפרי עמלי יקצור פירות חיוביים.

כאמור, אין הספר עוסק בדת ומתאים לכל קורא ללא קשר לדתו ואמונתו. אין הכרח לקרוא את כל הפרקים לפי סדר כרונולוגי, אלא ניתן לקרוא כל פרק בנפרד, כעומד בפני עצמו.

ליענה ברוך, עורכת לשונית עם מאסטר בפילוסופיה מאוניברסיטת בר-אילן, טרחה ועבדה עמי על ההגהה במשך חודשים רבים, וללא עזרתה המקודשת אני לא חושבת שהספר היה יוצא לאור. היא עשתה עבודה קפדנית ונהדרת, יש לה גם ידע נרחב בנושא, שזה מקל על העבודה. היו ימים שהיא היתה עושה הפסקה בעבודת העריכה ומעלה נקודה לדיון או להפשטה, והיינו מוצאות את עצמנו בשיחה עמוקה בת שעות, אל תוך הלילה. ליענה הביאה לדיון את תהיותיהם ותגובותיהם הפוטנציאליות של קוראים מתחומי חיים מגוונים, כמו גם את של עצמה. היא שיתפה אותי שעבודת העריכה על החומר הקבלי שונה מכל עבודת עריכה שעשתה עד כה, שכן החומר הקבלי "עובד" על הנשמה בקשר גומלין, ובמהלך עבודת הקודש הזאת, ליענה חוותה חויות מיוחדות במינן בחייה הפרטיים, הגיעה גם היא לתובנות נעלות וקיבלה מסרים רוחניים יוצאי-דופן. אני רוצה להודות לה מעל גבי העיתון על עזרתה ומאחלת לה שכל משאלותיה יתגשמו לטובה.

שאלה: בספר את עוסקת בהרבה נושאים מפחידים בלשון המעטה, האם היה מפחיד וקשה לכתוב אותם?

בתחילה היו נושאים מסויימים שעוררו בי פחד, ומאידך גיסא התרגשות וסקרנות בלתי נלאית, שזה סימן שהקורא גם יחוש תחושות של התרגשות אלו בקריאת הספר, אשר לא יהיה מונוטוני ומשעמם. ככל שהתעמקתי יותר בכתיבה וחשיפת המסתורין סקרנותי הלכה וגברה כאש יוקדת, התמקדתי בתוכן יותר מאשר בפחדים, רציתי לדעת עוד ועוד, וככל שהידע של האדם נרחב יותר גם הפחדים נעלמים, ובמקום זאת ממלאת אותו תחושת בטחון שיש המשך לחיים והם אינם מסתיימים פה, ומגיע להבנות נשגבות שהעולם הזה משמש כגשר ממנו האדם ממשיך בדרכו לצד השני, אל עולם נסתר ועלום, עולם אליו הנשמה שואפת להגיע, וככל שהימים חולפים הוא מגיע להבנה שהנה עוד יום חלף ומקרב אותו אל סוף החיים, והערך של היום שחלף הופך למשמעותי. בהסתכלות אחורה אל העבר, האדם חש שעשרים שנות חייו שחלפו ביעף הן כיום האתמול. כך לומר שהנושא מפחיד? כלל לא! אלא מחזק את האדם נפשית ואוצר בו כוחות נפשיים להמשיך הלאה, ולהעריך את הסביבה, המשפחה והזמן.

שאלה: מה הכוונה להעריך את המשפחה והסביבה?

אדם המגיע לתובנות רמות מבין שהסביבה היא חלק בלתי נפרד ממנו, והוא רק חלק מזערי בתוך המכלול הכללי, כדוגמת בורג במערכת של מכונית, שהבורג הוא חלק מכל החלקים ובאופן כללי הם עובדים בהרמוניה מושלמת המפעילה את המכונית. על כן מתוך התובנות שהאדם רוכש מקריאת הספר, קל לו להבין את פעולות ונפלאות הבריאה.

האם הספר מיועד לדתיים בלבד?

אני מאוד מכבדת ומעריכה את הדת שבה יש דברים יפים מאוד, אבל אין הספר נוגע בדת, על כן הוא מיועד לכלל האוכלוסיה ולכל הדתות, ונוגע במהות החיים, שלב אחר שלב מסביר לעומק ולפרטי פרטים, את כל הנושאים שתחפצי לדעת, אם זה חלומות, מוות, גן עדן, גיהנום, רוחות ושדים, מהות הנשמה, הנפש, הרוח,המוות, גלגול נשמות, מה קורה לאדם לפני שנולד ואחרי שנפטר ועוד, בספר אין סיפורים אלא הוא מסביר את משמעות לידת האדם, וכל תהליך סבלו עלי אדמות, שנושאים אלו אינם קשורים לדת אלא למהות החיים.

האם את יכולה לתת לי קטע מהספר, נניח על נושא מה קורה לאחר המוות?

בהחלט קשה יהיה לקבוע או ללמוד הרבה מקטע קצר של ספר בין קרוב לחמש מאות עמודים אבל אתן לך קטע קל וקריא להבנה. מפרק לאחר המוות.

כיום המדע חלוק בדעותיו לגבי קביעת מות האדם. גירסה אחת טוענת שאם המוח אינו מראה סימן חיים, למרות שהלב מתפקד - האדם נחשב מת. גירסה שנייה טוענת שאם המוח והלב אינם מראים סימני חיים האדם נחשב מת. השאלה הנשאלת היא, מה קורה לאדם בסיטואציה ראשונה? ומה הסבירות שגירסה זו מוטעת מיסודה?.

נשמת האדם שוכנת במוח בין שני קרומים דקים, וממנה נובעים כוח הדיבור המחשבה והשכלתנות. במקרים בהם המוח נפגע בעקבות תאונה או מחלה, אין אפשרות לנשמה לשכון ולהתיישב במקום פגום הגורם לה לחץ ומחנק; כתוצאה מכך היא נוטשת את מקום משכנה וחגה מעל המוח, ונמצאת במצב כתינוק ברחם אמו, בו היא יושבת מעל המוח כנר הדולק על ראשו, על כן כל פעולות המוח נאלמות, ובעת סריקת המוח לא ניתן לראות בו כל  פעולה או תפקוד. בשעה זו אין הנשמה מנותקת מהגוף לחלוטין, אלא באמצעות חוט הכסף היא קשורה אליו ואל הרוח והנפש השוכנות בגוף ומאצילות בו חיות.

שלושת החלקים, הנשמה הרוח והנפש קשורים אחד בשני קשר הדוק, על כן כל עוד רוחו בקרבו יש יכולת לגוף לשאוב חיות והלב ממשיך בתפקודו, משום כך האדם מוגדר חי וצפוי להתעורר לחיים. כפי שהמציאות הוכיחה מקרים רבים בהם אנשים מתו מוות קליני או מוות מוחי, ולאחר זמן מה חזרו לחיים ותפקוד נורמלי. לעומת זאת בשעה שאין ראייה לתפקוד המוח והלב נדם, שלושת חלקי הנשמה התנתקו מהגוף והאדם מוגדר מת.

בהגדרת אדם חי: בשעות הראשונות לחוסר תפקוד מוחו נשמתו נוסקת למרומים. היות שהאדם שואב את חיותו המלאה מהנשמה, אזי בשעה שהיא עולה לעליונים חלק זעיר ממנה נשאר באדם, והנשמה אינה יכולה להאיר ולתת כוח חיות מלאה לרוח ולנפש הנשארות בגוף, על כן המוח נדם, הלב ממשיך לפעום והגוף אינו נרקב מכוח החלק הזעיר שנשאר בו ממנה. בעליונים הנשמה ניצבת למשפט בו דיינים דנים בזכויותיה וחובותיה בעולם הגשמי; אם זכויותיה מרובות מהחובות פוסקים על האדם חיים, מגופו פורצת זיעה יתירה ודרכה מחלתו יוצאת ממנו, הוא נרפא וחוזר לחיים. אם חובותיו מרובים יותר, דנים אותו למיתה: בהדרגה האדם מאבד את כוח חיותו מהרוח והנפש עד דעיכתו הסופית, בשעת דעיכתו עד מיתתו המוחלטת האדם זועק ומשווע לעזרה, ואין אדם בסביבתו היכול לשמוע אותו.

אם כפות המאזניים מורות על זכויות וחובות במידה שווה, אדם זה נידון להישארות במצב קומה לזמן מוקצב, העלול להימשך ימים, חודשים או שנים. לפעמים לאחר סיום הזמן המוקצב האדם מת, ומיתתו מכפרת על עוונותיו.

ביום מיתת האדם כוחותיו נוטשים אותו… גופו הולך ונחלש עד אפיסת כוחות מוחלטת… הנשמה מתפשטת מהגשמיות שבה… ומכוח התפשטותה היא נסחפת ונשאבת אל אור 'השכינה', אור עצום וזוהר ביופיו המרעיף חום ואהבה… סוחף אותה למרומים… רואה זוהר מראות עליונים בכל הדרו ופארו, מראות שאין עין אדם רואה אלא רק לאחר השתחררות הנשמה מכליאתה בגוף החומרי, המגביל את כוח ראייתה לעולם הגשמי בלבד. לאחר מראות עליונים, הנשמה יורדת חזרה לעולם הגשמי, חגה מעל הגוף המוטל מת, מרגישה צער וכאב על היפרדותה ממנו, ומחפשת דרכים לשוב אליו. בזמן זה שומעת, מודעת ורואה את כל פעולות משפחתה והאנשים החיים, וכל ההתרחשויות סביב גופה.

מה בעצם רצית להשיג בכתיבת הספר?

תשובה: לשתף את העולם עם המציאות האמיתית המסתתרת מאחורי העולם הגשמי, מציאות רוחנית כפי שהיא, לא עיוותים ושינויים; את חשיבות ההרמוניה, האהבה והשפעתן על היחיד והזולת, כי אין האדם יבין זאת אלא רק לאחר שייכנס לעובי הקורה, וידע איך הפעולות מאחורי הקלעים משפיעות על חייו ועל הכלל. כאשר מוסבר לאדם המניעים לפעולותיו, אזי דרך הסתכלותו וחשיבתו על החיים משתנה.

רציתי להעביר מסר שהחיים ניתנו לאדם כמתנה ויש להם סיבה וערך רב, מציאותנו פה הנה זמנית, תהליך מעבר שממנו ממשיכים, על כן המוות אינו חדלון אלא המשך החיים למימד אחר. כדמיון התינוק ברחם אמו, שהוא חלק מתהליך התפתחות ומעבר מעולם לעולם, מהרחם הקטן יוצא אל העולם הגשמי,  ומעולם זה יוצא אל עולם גדול ומואר יותר.

שאלה: מעולם לא נכתב ספר שמכיל באופן ברור, קולח ומקיף את כל הנושא של החיים, המוות והנשמה, איך עשית זאת?

תשובה: לומר שזה היה קל, בוודאי שלא, זה היה תהליך וכתיבה שנמשכה שנים, והצריך הרבה התמדה, הבנה, עבודה קשה וכניסה לפנימיות ועומק עולם הקבלה, בפרט שלמדתי את הכל בכוחות עצמי ללא שום הכוונה או עזרה כל שהיא, מעולם לא למדתי קודם לכן אצל רב, מורה או קורס. אלא זה הצריך ממני לימוד עצמי ארוך ומפרך. ימים ולילות טרחתי רבות לרדת לעומקם  של הדברים ולהבין את הדקויות החבויות בהם, היו ימים שישבתי למדתי והגיתי באותו עמוד של ספר "היצירה" במשך שבועות, עד שחשפתי בו עוד ועוד רבדים עמוקים, וכשהתחלתי להשיג השגות ותובנות עליונות החלטתי להעלות את זה על הכתב. לאחר שנים של כתיבה נוצר הרעיון להפכו לספר, ולכתבו באופן ברור, מובן ומסודר, וללא שימוש במונחים קבליסטיים, כך שכל אדם יכול ללמוד ממנו ולהבינו. את יתר ההבנות שבספר הוספתי והשלמתי מתוך ההבנות שלי, שהבנתי דבר מתוך דבר, וחשפתי עוד ועוד עומקים המסתתרים מאחורי המילים הלא ברורות והלא מובנות.

שאלה: אני רואה שאת עוסקת גם בציור. היכן למדת?

תשובה: הציור הוא גם מתוך לימוד עצמי, פשוט קניתי לבנותיי צבעי שמן  בכדי שתלמדנה לצייר, לאחר שני שיעורים הן הפסיקו. היה חבל לי על הצבעים, על כן החלטתי לקשקש וכך התחלתי לצייר, ומשם בא הרעיון: אם כבר לצייר אזי אמחיש באופן ויזואלי את ההבנות שלי בנושא הקבלה. כיום הציור משמש לי ככלי עזר להעביר את מה שאני רוצה להביע בכתב, שזה עבודה מאוד קשה לצייר ציורים רוחניים עם מסרים חבויים, שכל הציורים הנם תוצר רוחני המועבר מהדמיון ללא הסתכלות והעתקה מתמונה קיימת.

כמה שנים את מציירת, והאם את מוכרת אותם?

התחלתי לצייר משנת 2008. במשך שנתיים רצופות ציירתי ואז הפסקתי מאחר שעסקתי בכתיבת הספר, לאחר סיום הכתיבה ציירתי שתי תמונות נוספות המיועדות לספר ונוספו אליו, שבסך הכללי הספר מכיל בו שלוש עשרה תמונות צבעוניות. בסך הכללי אם אני אחבר את כל החודשים של עיסוק בציור ליחידה אחת יוצא שאני מציירת באופן רצוף שנתיים.

הציורים האורגינליים הם ענקיים בגודלם, ובשלב זה אני שומרת אותם, אבל מוכרת העתקים על קנווס באתרsionathacker.com   

מה המקורות של הספר?

המקורות הם משלושה ספרים: הזוהר, ספרי האר"י וההיכלות. וכל התוספות הן מהבנות אישיות ונסיון חיים.

לפי מראיך החיצוני לא ניכר שאת דתיה?

עבורי כל לבוש הוא סימבולי והמשייך את האדם לדת, לחוג או עבודה מסויימת, כפי שלבוש הרופא מורה עליו שהוא עוסק ברפואה, ובהחליפו בגדים אין זה אומר שהוא לא רופא. כך בעיניי הלבוש הוא רק סימבול ואני לא מוצאת בו חשיבות, מאחר שאינני עוסקת בסממנים חיצוניים, אלא מתמקדת בפנימיות וברוחניות, שלהן אין קשר לצורת הלבוש. על כן אני מתלבשת פשוט מכנס ונעלי ספורט כי כך נוח לי, ולפעמים אפילו  'זרוק', כי אין בי רצון להרשים או להרגיש חשיבות עצמית.

האם את מגדירה עצמך מקובלת?

את זה את אמרת, לא אני. בכל אופן אני לא מקובלת, לא מתיימרת להיות, לא מכתירה לעצמי שום כתרים, ולא מעוניינת שיכתירו לי כתרים, אני אדם פשוט כמו כולם, אין הבדל ביני לבינך, אין בי התנשאות ולא שחצנות. זה שיש לי ידע נרחב בנושא מסויים, ולאדם אחר יש ידע נרחב בנושא שונה, זה לא הופך אותי ליותר מיוחדת ממנו. כל אדם מתמחה בתחום בו למד או עסק, ומשמש כעין רופא לנושא בו הוא מתמחה. אפילו מנקה הרחובות עושה עבודה נפלאה שלא תסולא בפז, בה הוא מתמחה: אני מגדירה אותו גם כרופא לאשפה, והטבח רופא למזון, המכונאי רופא למכוניות, וכך כולם רופאים ושווים באותה מידה, אין אחד עליון על השני.

כפי שידוע לי את גם עוסקת בחיזוי על פי הקבלה?

כן, אבל מכיוון שהייתי מאוד עסוקה בשנה האחרונה בכתיבת הספר, לקחתי הפסקה מקבלת קהל, כי רציתי להתמקד בכתיבה. כעת כשסיימתי אני שבה חזרה לעיסוקי בחיזוי על פי הקבלה.

מה היית רוצה לעשות כיום?

בשלב זה אני חושבת להדפיס את הספר על פי הזמנה, לעשות חוגי בית, וכל מי שיהיה מעוניין לתרום את ביתו לחוגי בית אשמח מאוד להופיע, לתת הרצאות בכל נושא קבלה, ולענות על שאלות הקשורות למהות החיים. לעזור לזולת ולהמשיך עם חיזוי ולצייר.

כמה עמודים הספר מכיל, ואיפה  ניתן להשיג אותו?

הספר מכיל 427 עמודים, ומידת גודלו 8" על 10" אינצ', את הספר הדיגיטלי ניתן להשיג באתר שלי

sionathacker.net

או באמזון

ישנם סרטים קצרים ביוטוב, תקליד את שמי וזה יעלה.