מסקנות משיחות מיקוד עם מטפלים ברפואה משלימה: 3 הטעויות הכי נפוצות. 

מציאות = עובדות, מדיד, מספרים, תוצאות בשטח.

מחשבות = רעיונות, דמיון, השראה, ספקולציות, נזיל, משתנה-תדיר,
לא מדיד ולא ניתן לבנות על זה גרף או נוסחה.

מתפזר, מתעסק בהרבה נושאים ובמילה אחת – אמורפי.

כל עצמאי והאמורפי (המחשבות) שלו.

1. חושבים שהלקוחות הפוטנציאלים יבואו כי יש פה שירות טוב |
יש לי הרבה ניסיון | אני מבין בהרבה תחומים.

חושבים ששירות טוב + ניסיון = איכות.

חושבים שרב-תחומי = מומחיות + גיוון.

הלקוח חושב על האיכות: יש הרבה שנמצאים שנים בשטח.
הלקוח חושב על המומחיות: אני לא רואה אותה כשהיא נמצאת בין מגוון של שיטות.

מגוון בראש של הלקוח = אתה כולבויניק.

* למי שלא גדל בקיבוץ,
כולבויניק הוא הכינוי לכלי מתכת עגול,
בו היו מניחים את השאריות של הארוחה (זבל אורגני),
כדי להעביר אותן אחר כך ללולים ולרפתות.
זה בעצם הזבל.

לקומפוסט (זבל אורגני שמשמש כמצע גידול לצמחים מאושרים),
זה באמת יתרון להיות מגוון.
למשווק – להיפך.


הפתרון: תראה לי שאתה מומחה בשטח צר.



2. כולם רוצים "לקוח חם" ועכשיו.

מתקשים לראות את הלקוחות שבדרך,
ולכן גם לא מבינים איך לדבר אליהם,
איך לכתוב להם,
ואיך למשוך אותם.

כל-כך ברור להם שהשירות שלהם "מציל נפשות",
שהם לא מבינים איך יש אנשים שלא רצים אליהם "להינצל"..

ולכן הם לא מצליחים לתפוס אף לקוח.

הם מדברים רק ללקוח שהבין כבר
שהוא חייב את השירות שלהם ואותם,
ולכן הוא צריך להתגבר על האתרים והמאמרים
הלא-מזמינים שלהם.

הפתרון: לכתוב גם למי שעדיין לא משוכנע
שאתה זה בדיוק מה שהוא צריך.


3. מדברים לבעלי מקצוע.

99% מהאתרים של מטפלים
פונים למטפל הפוטנציאלי.
(במקום ללקוח הפוטנציאלי).

רק שבמקום להציע לו קורס,
הם מציעים לו טיפול.


אלו אתרים שמדברים על שיטות,
אתרים שמסבירים עקרונות רוחניים.

הם נותנים הרבה מידע מצד המומחה:
כמה הוא מבין במחלה מסוימת,
בטכניקה טיפולית מסוימת.

אתרים מתישים, עם קורות חיים,
חזון ואג'נדה.

אלו אתרים שמקדמים את התחום ההוליסטי
ולא את העסק שלהם.

והלקוח יכול רק להישאר שם עם השאלה:
"ומה אתי. מה יש פה בשבילי?"....


הפתרון: לדבר על הכאב של הלקוח הרבה.
ועוד לדבר ולכתוב על הכאב של הלקוח.

ולקינוח, להציע לו את הפתרון.


ולארוז את זה באריזה פשוטה וברורה,
עם מילים יומיומיות, בשפה העברית.

בהצלחה!




סיון סניור