ניהול סיכוני שיווק
שיווק – איפה הכסף?
---------------------------------------
הבולען הגדול של הכסף – אתה יודע איפה זה – אבל לא יודע למה זה קורה?
כמה מהכסף שאתה משקיע בשיווק - הולך לפח?
הרבה מאד!
למה זה קורה?
כי יותר מידי פעמים ההנהלות שבויות במתן תשובות לשאלות לא נכונות.
כך, גם אם תוכנית תבוצע באופן מושלם, היא תובל לכשלון ,אם ניתנה כמענה מדויק לשאלה שאיננה נכונה בעליל.
שיווק = כלכלת לקוחות
-------------------------
הכלכלה החדשה היא כלכלה של לקוחות
[ולא כלכלת חקלאות, ייצור, או אפילו מסחר] –
בלי לקוחות אין לעסק קיום – ולקוחות זה אך ורק שיווק.
בעידן של משפטיציה ורגולציה , ניהול מוטה משפטנים,חשבונאים
ומנהלי כספים, נוטים לשכוח את הקריטיות של השיווק ,שיכחה
שפוערת את בולעני הסיכון.
מדיסציפלינות שמרניות של המשפט והחשבונאות ,
יש לעבור לאיתור ולמציאת השאלות הנכונות בסביבה של שינוי מתמיד .
פעולה, על בסיס תשובה לשאלה לא נכונה, יוצרת סטייה, שהולכת וגדלה,
ככל שהפעילות נמשכת.
והפרקטיקה מלמדת, כי מקבלי ההחלטה , מתגוננים בשיטת עוד-מאותו-
הדבר עד אשר הטעות מתפוצצת בפרצוף ונבלעת ,על כל השקעותיה הגדולות
בבולען העסקים הגדול - השיווק השגוי.
מהי תשובה לשאלה לא נכונה?
-----------------------------
דוגמא אחת נחמדה מהאגדות: סינדרום בגדי המלך החדשים –
המלך ענה לשאלה: האם אפשר לתפור בגד, שאינו נראה רק ע"י טיפשים?
הילד, שהודיע "המלך עירום!" – ענה לשאלה קצרה ומדויקת יותר:
האם אפשר לתפור בגד בלתי נראה?
התפר הזה [הנראה או שאיננו נראה]הוא משל יפהפה לסוגיית המענה הנכון לשאלה הלא נכונה.
ובמציאות – סטיב גובס לא שאל: האם העולם צריך אייפון כדי לשפר את התקשורת,
הוא שאל: מה יעניק חוויה של סיפוק ושמחה למי שיחזיק חפץ חדיש ויפה?
בעידן, שבו הצרכים הפונקציונאלים נענים בקלות, הצרכן מחפש ריגושים וחידושים
ולכן, השאלות צריכות להגיע מעולם תוכן רגשי ולא מהאזור הטכני והרציונאלי.
ותוכן איננו רק מידע מדויק וקונקרטי , תוכן הוא גם מערך הרגשות והתפישות,שמתלווה לסיפור השיווקי
הצעת הערך השיווקית יכולה, בהחלט, להגיע מסיפוק מייטבי של צורך רגשי ולאו דווקא ממענה טכנולוגי או מהצעת מחיר.
חשוב לזכור – מחשב יודע לתת תשובות – הוא לא יודע לשאול שאלות,[בינתיים,עם כל נפלאות הבינה המלאכותית, המכונות הלומדות והביג דטה]
שאלות
נשארו בתחום האחריות והיכולת האנושית, בעיקר ובייחוד, כשעוסקים בצרכן המודרני,
שהוא תוכנה של צרכים ורגשות.