קואורדינציה במבחני המיון 

מועמד לקורס טיס?

אותרת על ידי מאבחנת בצו ראשון למסלול מיון צוות אוויר? כל הכבוד. עכשיו אתה צפוי לעבור מסלול מיון מיוחד ואיכותי שמתחיל, איך לא, במבחן הקואורדינציה.

הקואורדינציה היא אחת מאותם דברים שאנחנו לא חושבים הרבה על עד שאנחנו עומדים למבחן.  אבל היא נכס בעל ערך רב, במיוחד עבור לוחמים ליחידות מיוחדות ושנדרשים להפעיל מערכות משוכללות. 

לא בכדי, המבחן הראשון, שמועמדים לצוות אוויר נבחנים הנו מבחן זה. הסיכוי שלך לעמוד על מסדר הכנפיים שלוש שנים לאחר גיוסך טמון ראשית ביכולת שלך להתנהל במרחב. בזימון ליום זה שנקרא מיונים לצוות אוויר, המיון נעשה עדיין בלשכת הגיוס. רק אם תעבור בהצלחה את המבחנים ביום זה, תזכה להיחשף לראשונה ליחידת המיון הצבאית של חיל האוויר ביחידת רפואה אווירית (זו המוכרת יותר בשם ירפ"א). שם הדברים הולכים ומסתבכים... אבל ראשית – קואורדינציה.

המוח שולט!

תיאום עין-יד היא היכולת ליצור קואורדינציה‎ בין תנועת שרירי היד לבין תנועת שרירי העין בהתאם למידע הויזואלי שמתקבל ממנה. לשם כך נדרשים יכולת תפיסה חזותית-מרחבית לצד יכולת שליטה מוטורית ביד ובכף היד.

ישנן מיומנויות רבות המתבססות על תיאום עין-יד. למשל, רוב השימוש בכלים ובמכונות מצריך יכולת כלשהי של תיאום עין-יד (כמו גזירה במספריים, נהיגה ועוד), וכך גם השימוש בכלי כתיבה לצורך יצירת כתב יד. כל פעולה המערבת עיבוד מידע חזותי המנחה פעילות מוטורית בידיים, החל מהושטת היד לתפיסת עצם שהאדם רואה ורוצה לקחתו, ועד לפעולות מורכבות כגון נגינה על פי תווים ושימוש במחשב, מצריכה תיאום תקין בין העין ליד.

בטיסה, נדרשת מיומנות עדינה זו באופן שוטף. הטייס נדרש להפעיל מערכות מכאניות לכיוונים שונים ולהביא את המטוס למצבים שאלים הוא מבקש ומתכוון להגיע.

אמנם, היכולת לתיאום עין-יד מתפתחת כחלק מהתפתחות גוף האדם והיא מתחילה במהלך הינקות וממשיכה ומתעצמת בשנים הראשונות שלנו. ככל שאנחנו מתפתחים, המיומנות המוטורית שלנו משתפרת ומתחזקת. אנחנו עושים זאת באמצעות משחקים, ספורט ועוד המשולבים בין צורך אינסטקטיבי לבין מוטיבציה שמונעת מהמרכז הרגשי. המשחק מעודד את הילד לאמן ולתרגל מיומנויות גופניות, תוך שיפור השליטה המוטורית והקואורדינציה. משחקים רבים יכולים לפתח תיאום עין-יד, כגון משחקי ספורט, משחקי כדור, "חמש אבנים", משחק ידיים, "סבתא סורגת" ועוד.

הקואורדינציה מושגת על ידי תיאום עצבי-שרירי – תיאום בין החושים לבין פעולה שרירית מתוכננת. כאשר המוח קולט מידע מסוים הוא מעבד אותו לכדי פעולה מסוימת, כך נוצרת הפעולה המתבקשת. באמצעות תיאום עין-יד העיניים מסוגלות לתאם בעקיפין את תנועות הידיים. העיניים שולחות אותות חשמליים למוח תוך מתן מידע על גירויים חזותיים. כעת, המוח שולח אותות לידיים ואומר להם איך להגיב בתגובה לגירויים אלה. תהליך מורכב זה מתרחש בשבריר שניה, אבל טעויות בתהליך יכולה לגרום לקשיי תיאום תנועה, בעיות שיווי משקל, בעיות מיקוד העיניים על התנועות של היד במהלך פעילות גופנית וספורט וקשיים במשימות הקשורות ללמידה כמו קריאה וכתיבה.

הקואורדינציה חיונית לאלו אשר נדרשים להתנהל במרחב ולהפעיל בו זמנית מספר מכשירים תוך שימוש ביותר מחוש אחד. טייסים, שחייבים להפעיל מערכות מורכבות ומשוכללות, לפקח עליהן, להעריך את תנאי מזג אוויר ולנווט את המטוס נדרשת מיומנות מוטרית עדינה והתנהלות במרחב מעולה. בנוסף למיומנות ידנית, טייסים חייבים להיות גם עם תפיסת עומק מצוינת, כך שניתן לא רק לראות בבירור עצמים, אלא גם לקבוע את המרחק ביניהם. הם זקוקים לראייה טובה לקריאה במכשירים, ולאחר מכן להגיב במהירות לתנאים משתנים.

ברור אם כך, שהפעולות שטייס מתנהל בתא הטייס מחייבות מוטוריקה עדינה: תנועות קטנות של שריר או שרירים, בכפות הידיים ופרקי הידיים, החזקת מצערת וג'וי סטיק וכיו"ב מחייבות קואורדינציה מעולה על מנת שיוכל להפעיל את המטוס בצורה מדויקת. טיסה שונה במובנים רבים כל כך מנסיעה ברכב ואחד מההבדלים הבולטים היא השליטה של הטייס בציר נוסף מעבר לפניה ימינה ושמאלה.  מוטוריקה עדינה נחוצה גם לפעילויות מורכבות של הפעלת מחשב במטוס, כפתורים, מכשירים משוכללים קטנים וצפופים אחד לשני בו זמנית. אנשים עם תיאום עין היד חלשה המתקשים במוטוריקה עדינה עלולים להתקשות באחיזת דברים והפעלתם.

אז איך משפרים קואורדינציה?

אנחנו נוטים לחשוב שיש לנו את זה. האמת היא שאילו היו ניתנים מבחני קואורדינציה לכלל האוכלוסיה, היה מתגלה נתון משעשע שרק 20% מהאוכלוסיה נוטים להצטיין בקואורדינציה בעוד שהשאר מתפלגים בין מיומנות ממוצעת לחוסר יכולת כללית להתנהל במרחב.

ישנן דרכים מגוונות לשיפור הקואורדינציה ואחת מהן היא פעילות ספורטיבית. ישנן פעילויות ספורט שממש מסייעות לאדם לחזק את הקואורדינציה כמו אומנויות לחימה, אתליטיקה קלה, יוגה וכו'. גם שיעורים אירוביים הם דרך מצוינת לשפר את הקואורדינציה של הגוף שלך.  אבל שימו לב, מכשירי כושר שקיימים במכוני הספורט פועלים לפיתוח הגוף (ולכך יתרונות רבים) אולם בפיתוח קואורדינציה, מכשירי כושר כגון הליכונים, מטפסי מדרגות, ואופניים נייחים, אינם משפרים את הקואורדינציה מאחר והתנועות בעצם חוזרות על עצמן ללא הרף ולא ממש מפתחות את התיאום הרב מערכתי אלא, מתרכזות בפיתוח מיומנות מסוימת.  אתה פשוט עושה את מה שמכונה מנחה אותך לעשות   כן, תוכל להגיע בכושר באמצעות מכונות אלה, וגם אולי לאבד שומן,  אך אתה עלול למצוא את עצמך בכושר אבל מגושם. מכשירים אירוביים מאמנים את העצבים המוטוריים הגסים - העצבים הגדולים אחראים לתנועה רגילה.  אבל הם לא מאמנים את העצבים עדינים הקטנים שיעזרו לך להתנהל ביעילות לדוגמא בהטסת מטוס והתנהלות עדינה בתוך תא הטייס.

דרך נוספת לפתח מיומנות שכזו היא באמצעות משחקי מחשב. אך מחקר שבדק את ההבדלים בין נבדקים ששיחקו שעות רבות במשחקי מחשב לבין כאלו שלא היו מכורים לכך, מצא שאין קו ברור המבדיל בין הקבוצות. יתכן שהיום כולם כבר מבלים שעות בהפעלת מכשירי סמארטפון והמיומנות המוטורית העדינה משתכללת לה. חישבו בעצמכם על עקומת השיפור שלכם היום בכתיבת מסרון (SMS) לבין פעם. סביר להניח שהיום אתם כותבים הרבה יותר מהר. הלא כן?

אנחנו לא מכינים למבחני הקואורדיציה.

בשונה משאר המבחנים המיוחדים והעלומים שהמועמד נבחן עליהם, "מתגייס" נמנעת מהכנה לשלב הראשון שנקרא "צוות אוויר" ושבו מתבצעים המבחנים הראשוניים של קואורדינציה. ההכנה של המועמד לקורס הטיס מתחילה רק מהשלב הבא – שלב ירפ"א א'. הסיבה לכך היא שאנחנו יודעים להגיד שאימון ממוקד של תרגילי קואורדינציה יובילו את המועמד למיומנות טובה. אולם! אנחנו טוענים שללמוד כיצד עובדת המכונה שעליה נבחנים המועמדים ולהתאמן על מכשיר שכזה מבטל את התקפות של המבחן האם המועמד בעל כישורי קואורדינציה נדרשים או לא. היות והכנה על מכשיר שכזה מייצרת אצל המועמד יכולת ממוקדת מאוד, הדבר לא מאפשר לנבא האם הוא יצליח גם להתנהל בהצלחה דומה במכשיר שונה או אפילו שונה במקצת. אנחנו מקפידים בהכנה של מתגייס לא ללמד שתשובה לשאלה א' היא 1 או תשובה לשאלה ב' היא 2, אלא להקנות באמת ובתמים את המיומנות שאיש צוות אוויר נדרש לה. שוב, מאחר ואימון ממוקד בקואורדינציה מאפשר לרכוש מיומנות נקודתית, הדבר רק יוביל להטיה בשיפוט וממילא יתגלה בשלבים מתקדמים ואנחנו, במתגייס, מקפידים על טוהר מידות בהכנה.