רשלנות רפואית ברפואת שיניים 

רשלנות רפואית ברפואת שיניים

מעט מאוד אנשים אוהבים ללכת לרופאי השיניים, לא כולם מצליחים להתמיד אפילו בביקורי החובה והשימור. מה קורה כשהמצב מחמיר ונדרש טיפול עמוק יותר או אפילו שיקומי?

במקרים רבים אנשים מטופלים אצל אותו רופא במשך שנים רבות, והוא הופך לבעל הסמכות בעיניהם בענייני בריאות הפה והשיניים. כאשר יש צורך בטיפול או בתוכנית שיקומית יש נטיה לשמוע להמלצתו של הרופא, ולבצע אצלו את התוכנית המומלצת.

תוכנית שיקומית לפה יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, וכרוכה לעיתים בפעולות כירוגיות, פרוטטיות או אחרות אשר חורגות מסמכותו של רופא השיניים הממוצע. מאחר ולא נקבעו חוקים ותקנות המגדירות "מומחה לשיקום הפה" הרי שהתחום נותר פרוץ, ולמעשה כל רופא המעוניין להיכנס לתחום מכריז על עצמו כמומחה.

לעיתים, המטופל מגיע לטיפול פשוט לכאורה, תוך כדי הטיפול מעדכן אותו הרופא על כך שמדובר בתהליך מקיף יותר ולא נותן למטופל אפשרות בדיקה או התלבטות מאחר והוא מתחיל כבר באותו רגע את הטיפול המקיף.

סימנים אשר אמורים לגרום לך לבקש מהרופא לעצור:

• כאשר תוך כדי הטיפול הרגיל אשר בעטיו הגעת לרופא, הוא מעדכן אותך שיש צורך בטיפול מקיף יותר או בתוכנית מקיפה לשיקום הפה ומתחיל את התוכנית המקיפה ללא הסבר או אפשרות בחירה למטופל.
• כאשר הרופא מציע להתחיל בתוכנית לשיקום הפה ללא ביצוע בדיקה קלינית מקיפה וצילומי רנטגן רלוונטיים.
• כאשר הרופא מציע בע"פ תוצאה אסטטית, ואינו מפרט את התוכנית הטיפולית הנדרשת.
• כאשר הרופא מציע מספר רב של טיפולים אשר לא חשבתם שתצטרכו בפניה הראשונית, ייתכן שיש כאן "טיפולי יתר" אשר מועמסים עליכם.

מטופל אשר הגיע לניתוח החדרת שתלים, והרופא פגע בעצב וגרם לו לשיתוק חלקי בלסת התחתונה עקב חוסר מיומנות. מטופלת אשר קיבלה מהרופא המלצה להתקנת גשר כתרים, לצורך ביצוע הגשר בחר הרופא לבצע עקירות מיותרות של שיניים בריאות. מטופלת אחרת אשר הרופא הודיע לה שמדובר ב"עקירה פשוטה" ללא צילום רנטגן, ובמהלך העקירה הסתבר שמדובר בעקירה כירוגית של שן כלואה.

כאשר אחד מהסימנים מופיעים, קבלו מהרופא הצעה מסודרת וחפשו המלצות על רופא נוסף אשר יוכל לתת לכם תמונת מצב והערכת של תוכנית שיקומית רצויה.  

מתי פגיעה בשיניים בחלל הפה או בלסת נחשבים רשלנות?

בית המשפט בוחן רשלנות לפי "הרופא הסביר", כלומר במידה ואותו מקרה היה מטופל ע"י רופא סביר אחר האם היו קורים הנזקים המפורטים בתביעה באבחון, בטיפול או בסיבוכים בעקבות הטיפול שבוצע.

בנוסף, בלי קשר לנזקים בוחן בית המשפט אם היתה פגיעה ב"אוטונומיה", כלומר האם היה הסבר מסודר למטופל על התהליך אשר הוא עומד לעבור, על הסיכונים הצפויים והסתבכויות אפשריות וכמובן את כל החלופות לטיפול שהוצע לו. בהתאם לכל המידע אשר הוצג למטופל, הוא אמור לחתום על טופס הסכמה לטיפול הנבחר.

מי מפקח על רופאי השיניים והמומחים לשיקום הפה?

למרבה הצער, אין פיקוח כזה ואין תקנות הקובעות מה צריכה להיות הכשרתו או ניסיונו של רופא על מנת שיוכרז כ"מומחה לשיקום הפה". כתוצאה, כל רופא שיניים אשר מעוניין בכך, ולאור הסכומים הניגבים בתהליכים אלה יש רופאים רבים המעוניינים בכך, מצהיר על עצמו כמומחה ומקבל במרפאתו כל מטופל. 

בחלק מהמקרים הטיפול מסתיים עם נזק עצבי אשר לעיתים קרובות יכול ליצור בעיות תפקודיות של דיבור ולעיסה, במקרים אחרים בנזק אסטטי. לעיתים יש צורך בטיפולים וניתוחים נוספים לתיקון דבר היוצר עול כלכלי משמעותי, ולעיתים הנזק הוא בלתי-הפיך.

  כיצד מגישים תביעה על רשלנות ברפואת שיניים?

בניית התיק הרפואי -  יש לבחון את התיעוד של הפניות, הטיפולים, המלצות הטיפול, תוצאות או סיבוכים לאחר הטיפול וכו'. לעיתים חסרים צילומים פנורמיים או בדיקות להמחשת הנזק, ואז המטופל יופנה לבדיקות והצילומים הרלוונטיים לביסוס התיק הרפואי והתביעה.

פניה למומחה רפואי – לאחר שהתיק הרפואי מוכן, ועילת התביעה נבחרה: נזק, רשלנות, פגיעה באוטונומיה.... יופנה המטופל לרופא מומחה רלוונטי אשר יכתוב את חוות הדעת הרפואית לתיק, ויבסס את טענת התביעה מול מבחן "הרופא הסביר".

בחירת הנתבעים – לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית יוכל עו"ד המלווה את התיק להמליץ על תביעת הרופא, המרכז הרפואי בו התבצע הטיפול או כל גורם רלוונטי אחר.