רגע, יחידת IT ישראלית מתנהלת נכון? בלי "סמוך" ובלי "דחילק"? הרי אנחנו מעריצים מנהלים שיודעים להזיז דברים באלתורים, בתכסיסים ותמרונים. פתאום המניפולציה איבדה מההילה שלה? הרי התרגלנו לסיפורים מרתקים על מנהלים מוכשרים שבמקום תהליכים מסודרים הם שולפים כמה רעיונות מבריקים מהמותן, וברגע האחרון פותרים את כל הבעיות...
נכון להיום? מנהל IT טוב הוא מנהל "ביצועיסט". אחד שסדר היום שלו עמוס מבוקר עד לילה באינספור שעות של ישיבות לטיפול בבעיות היום-יומיות, לכיבוי שריפות. מנהל מוערץ הוא זה שבקיא בפרטים הקטנים, ויודע לשלוף פתרון אד-הוק לכל בעיה בוערת. דווקא המנהלים שמסתגרים בדלת-אמות, ועוסקים בחשיבה אסטרטגית, שלוקחת בחשבון תכנון לטווח ארוך, דווקא אלה נחשבים ל"פרופסורים" כמילת גנאי. כיושבי מגדלי-שן. מנותקים מהמציאות. על מנהלים כאלה לעולם לא נקרא בעיתון.
אנו הרי מצפים מהמנהל הישראלי להיות אחד שאפשר "לסמוך עליו" שיוביל את הארגון לצאת ממצבי חירום גם אם לא נערך להם, שיעשה לנו נס גם בלי שיטה מצ'עממת של תהליכי עבודה והכנות מראש. שהרי מאז ומתמיד סמכנו על ניסים: משה חצה לנו את ים סוף, והוציא מים מהאבן. אנחנו אוהבים ככה: פוף, ויש פיתרון. בלי להתאמץ.
ואם אנו מגדלים כך את המנהלים שלנו, מה הפלא שה-IT הישראלי הוא האחרון בעולם באימוץ שיטות עבודה כגון ITIL? בישראל רק אחוזים בודדים מהחברות אימצו תהליכי עבודה לניהול IT, בעוד שלמעלה מ-80% מהארגונים הגדולים בעולם המערבי כבר הבינו שכדי להשיג תוצאות טקטיות - חייבים לחשוב אסטרטגית, ולקיים הליך קבלת החלטות מושכל ומובנה. למסד תהליכי עבודה ולא להסתמך על שליפות. להסתמך על ניסיון מצטבר, ולא להמציא את הגלגל. הסיוט של מנהלי המיחשוב הישראליים עומד להתממש: מעתה הם יהיו חייבים לעבוד בצורה מסודרת.
מה זה ITIL? בסוף שנות ה-80 חיפשו הבריטים שיטה לניהול מוצלח יותר של ה-IT, ולאחר שחקרו את הניסיון המצטבר של אלפי ארגונים בעולם - הם כתבו כמה עשרות ספרים שתיעדו את השיטה ה"מושלמת" לתפעול תשתיות המחשוב, ונתנו לה את השם "ספריית תשתיות ה-IT". באנגלית "IT Infrastructure Library". זוהי ITIL. המתודה מספקת שיטת עבודה להפוך את אנשי המחשב לחלק משרשרת אספקת השירות ללקוחות, ולהפוך לגורם שמסייע בעשיית העסקים של הארגון כולו !
ומה זה ISO 20000? זה מבדק שקובע האם ארגון באמת עומד בסטנדרט לשירותים אלה. האם אגף המחשב מנהל נכון את השירותים שהוא נותן לארגון, על פי הצרכים העסקיים האמיתיים של הארגון.
אז... פתאום יש סטנדרטים לניהול נכון, ושיקול דעת אסטרטגי. השאלה הנשאלת היא ... האם יחידות המחשב במשק הישראלי ערוכים לשינוי תרבותי שכזה? האם אנחנו, שהעדפנו לירות מהמותן ולשלוף פתרונות, האם נסכים להסתמך על ניסיונם של אחרים?
העובדה שמרכז התמיכה של בנק הפועלים קיבל הסמכה ל-ISO 20000 מראה שגוף ישראלי יכול לעבוד לפי סטנדרטים שכאלה, שהם יכולים להקדים מחשבה לעשייה. זו מחשבה מעודדת מאוד. אם גוף כל-כך גדול הבין שהכנסת סדר בתהליכי עבודה עוזר בעשיית עסקים - יש סיכוי שארגונים נוספים יוותרו על שיטת ה"סמוך".
בני קמין הוא חלוץ ITIL בארץ. כבר בשנת 1999 היה הראשון לבצע יישום של מתודת ITIL בעת הקמת מערך השו"ב בחברת החשמל. ב-2001 הוא ביצע את פרוייקט ITIL הראשון בארץ ב-IT של בנק לאומי, וב-2008 הכין והגיש את הארגון הראשון בארץ להסמכת תקן ISO 20000. בני קמין (MBA) פועל רבות לקידום שיטת "ניהול השירות" בארץ.
בני הוא מנכ"ל חברת I-til Consulting (איי-טיל יועצים: http://www.ITIL.co.il ), המייסד והנשיא של פורום itSMF הישראלי.
בני הוא מנכ"ל חברת I-til Consulting (איי-טיל יועצים: http://www.ITIL.co.il ), המייסד והנשיא של פורום itSMF הישראלי.
