"האפס המוחלט הוא הטמפרטורה הנמוכה ביותר שחומר יכול להגיע אליה, 273.15- מעלות צלזיוס".
סרגיי באומשטיין הוא אפס מוחלט, עובדה, הוא אינו קיים בתודעה הישאלית ולעולם לא יהיה קיים.
כך אומר סרגיי באומשטיין:
"שלושה ישראלים צעירים - כל אחד בתורו - נשרפו באש הקרב. לא במשרפת אושוויץ.
לא נשלחו למוות כצאן לטבח.
מסרו את חייהם למען זכותו של העם להיות כזה, כמו שהוא רוצה" *.
---
"הפרסונה של העם הינה מלכותית, אינה נושאת באחריות ואינה חייבת להצטדק!.. גם כשיש על מה להצטדק" - זאת כבר אמירה של זאב ז'בוטינסקי ומי יחלוק עליו.
---
זו תמציתה של הציונות היום.
לשם הזכות הזאת בנינו כאן מדינה ומלאנו אותה בפסולת אנושית או שמה הפכנו אותה לכזאת.
---
האמירה השלישית שייכת לי, איני גאה בה. היא אינה חפה מהכללות והיא אינה נשענת על בדיקה אמפירית.
אם זאת, אני מאמין שרק בעת שרובכם תחושו כמוני ותהינו להצהיר על התחושה שלכם בראש חוצות, יקום לנו סיכוי לצאת מן האדישות המצמיתה והרת האסון שפשתה בתוכנו ותווצר היכולות לחולל את המהומה שנחוצה לארץ הזאת.
---
סמואל הנטינגטון הגדיר מהפכה כ"שינוי מהיר, עמוק ואלים, המשפיע על הערכים הדומיננטיים בחברה, על המוסדות הפוליטיים ועל המבנה החברתי". [וויקפדיה]
אני מתכוון בדיוק למהומה הזאת.
ולא, איני קורא לכם לצאת לרחובות, בעיקר בשל העדר להט ואנרגיות להתעמת באמת עם הרשע שהשתלט על הארץ הזאת.
כולה, אני מנסה לגרום לכם לגלגל מחשבות.
והיה ומי מכם ייקח את זה בכל זאת יותר רחוק, ואמנם יהיו מהומות, לא אהיה מאושר כלל וכלל ולו בגלל שכבר חוויתי אחת כזאת, וברמה האישית זו חוויה בלתי מומלצת לרוב בני האדם, פרט לכמה, מהפכנים מלידה, שהלהט בפנוכו של הנשמה שלהם גורם לאחת מכמה אפשרויות. (נכון להווה שלנו, מאוד נזיל ויכול להשתנות).
• הוא יכול להפוך לנער גבעות. (אגב, לא לטעות, אני ראיתי קשישים בני שישים שמקפצים שם ועדיין נקראים נערי גבעות ואולי זה מסביר את המניע של חלקם, השאיפה לחזור אחורה בזמן ועל הדרך אולי לזיין איזה קטינה שהיא גם נערת גבעות).
•
• אם הוא שמרן, אפשר שיתנחל על אדמה פלסטינית בעזאזל שהם מכנים יהודה ושומרון, להצמית לו בית מצועצע עם גג רעפים אדמדם, רמז לדם שנשפך ויישפך בגין מעשיו בעבר, בהווה ובעתיד הקרוב, ובין לבין, לזיין לי ולשכמוני את הצורה בשגרת היום יום, אם בגלל הגזל ואם בגלל הגינוי שכולנו זוכים בו מעולם ומלואו שיהפוך, בעזרת השם וביבי לחרם שיהיה אבי אבות החרמות, שאפילו הבורים בימיהם הטובים לא זכו לה, שכן, מה לעשות, יש לא מעט אנטישמיים בעולם שישמחו לקפוץ על המרכבה הזאת.
• הוא יכול גם להתפנות לראש פינה, גבעות משודרגות, להגיד אוםםםםם הרבה פעם, לאכול חרא ולזיין יותר מאיש ו/או אישה אחת, ולהיקרא "פוליאמור", ולחשוב שהקץ לא רק מאוד רחוק אלא בלתי קיים כנגד רוחו שחושלה בהזיות של אידיוט.
•
• אם במעשה הזה אין די להט, הוא יכול לזבוח את חבריו, כלומר אותי, אותך ואפילו את חדוה והנכדים שלה, למען רווחתן של התרנגולות והפרות ו/או קופי הרזוס שהוקרבו בצורה דוחה אבל הכרחית כדי שפחות מאתנו יחלו בכל מיני רעות חולות.
•
זו שדרת המהפכנים בארצנו ובשל הרכבה הייחודי לעולם לא יהיו מהפכות בארץ הזאת.
---
כן חברים, אין מה לעשות. אנחנו כמו קופץ הסקי בסוצ'י, למין הרגע שבו מתנתק התחת שלנו מן המושב בראש המקפצה, אין דרך, שום דרך להתחשב ולחזור.
השאלה היחידה, לצורכי הפרוטוקול בלבד: מתי ניתקנו את ישבננו הלאומי מן המקפצה של החיים ובחרנו במוות?
כאן אני נחרץ לגמרי ומה שאומר, אומר ללא חרטות: בעת שבחרנו את "הדמגוג מברץ" ** לנהל את המדינה הכנו את המעשייה זאת.
זה האיש שהפך את אמירתו הפשיסטית של ז'בוטינסקי – זו למעלה, למציאות של היום יום והסב במחי שלושה עשורים את תושביה של המדינה הזאת לפסולת אנושית בלתי ראויה לעתיד שהיא עצמה ויתרה עליו – עבור עבר מפוקפק, מרצון.
ולסיכום, לאור תחייתו של לבוביץ' – ("ארץ נהדרת"), הרשו לי להזכיר קונספט שייצר ונהיה רלוונטי על אף שהוא בלתי נכון בעליל any more.
אם היודונאצים היו מיעוט זניח בעת שלו, היום הם הרוב.
אנחנו אומה פשיסטית, נהנתנית וריקה ממסר שתקועה כמו קוץ בתחת של המזרח התיכון. מוגלה מקיפה אותנו וסופנו להימוג ברקמת העכוז של האזור.
ואין מה לומר, אף פעם לא צמח בעם הזה ספורטאי באמת גדול, לא כל שכן קופץ סקי, פשוט אין לאיש כאן די להט להגיע באמת רחוק.
---
• האמירה האחרונה שייכת לסרגי באומשטיין, מובטל רוסי שאוהב שוורמה ושורד על אף הכל:
"ישראל כמפעל עולמי למיחזור שמעבד יהודים לאידיוטים"
*סרגיי באומשטיין - "ישראל כמפעל עולמי למיחזור שמעבד יהודים לאידיוטים"
** כך קורא סרגיי באומשטיין לבגין בספרו.
בתמונה למעלה: סרגיי באומשטיין, חוץ מעניין השווארמה, אני די מזדהה אתו.
כותב, מבקר ומייחל.
