ונהפוך הוא! - חודש אדר – חודש של מהפכה
פורים שמח ומבדח! החג האהוב על ילדים ומבוגרים כבר כאן (שוב) וזו הזדמנות מצוינת לעסוק בתחפושות.
במושגי האימון קיים מושג הקרוי "דפוס פיצוי מנצח". מהו אותו דפוס? על מה הוא מפצה? בתור ילדים קבלנו אהבה ללא תנאי והיינו מקסימים ומושלמים מעצם היותנו. לאחר שבגרנו מעט והתחלנו לקבל פרס ועונש על התנהגותנו, חלחלה התובנה שלמעשה האהבה כלפינו מותנית, כבר לא מספיק שנהיה מעצם היותנו אלא צריך גם להתאים את עצמנו, לעמוד בדרישות וציפיות, לקבל מרות ועוד. דפוס הפיצוי הוא אותו הדבר שאנו מאמינים שחסר בנו בכדי להיות מושלמים, אהובים, מקובלים ועוד. למעשה מדובר בתדמית שאנו מאמצים לעצמנו באמצעותה אנו מקווים להיות "מספיק טובים" ולכן, לעיתים מדובר בסוג של תחפושת.
באילו דפוסים מדובר? "ליצן הכתה", הקשוח, "קשה להשגה" או קלה..., "מיסטר נייס גיי" (זה שתמיד אומר כן) ואחרים. באמצעותם אנו שואפים לפצות על משהו שאנו מאמנים שחסר בנו וע"י שימוש באותו דפוס נוכל בכל זאת להתקבל בחברה מסוימת.
דפוס הפיצוי המנצח עובד לרוב, אנו מקבלים חיזוקים על התנהגות מסוימת, מסבירים לעצמנו שזה אכן משתלם להתנהל באותו האופן כי יש תוצאות. המחיר הוא שהתדמית מנהלת אותנו מאותו הרגע. אחר כך כבר קשה לוותר עליו כי נוצרת תחושה שהוא משיג לנו תוצאות שלא יכולנו להשיג לבד, "לא מספיק טוב", ולכן אין ברירה אלא להתמיד בו. כך נוכל לראות "ליצן כיתה" שהוא ללא ממש שמח ועליז בפנים או מר קשוח שבפנים הוא ילד רגיש שנפגע ונערה צעירה שהיא קלה להשגה כי היא לא מאמינה שהיא שווה את המאמץ. וכך התחפושות שאנשים שמים על עצמם מידי יום במשך חיים שלמים לפעמים יוצרות ניתוק וריחוק מאנשים אחרים וגם ממה שהם באמת.
אז איך מסירים את התחפושת? ראשית, עושים עבודה בכדי לגלות מהו אותו דפוס פיצוי מנצח שאנו משתמשים בו? חשוב גם לדעת לענות לעצמנו על השאלה – מדוע אנו משתמשים בו? האם אפשר להשיג תוצאות רצויות בלעדיו? מהו המחיר, מהו הרווח.
בהסרת המסכות והתחפושות קיימת פריצת דרך, למעשה אנו לא יודעים אלו תוצאות נשיג בלעדיהן אך האמונה שאני מספיק טוב כפי שאני היא משנה חיים כשלעצמה. לא מדובר בלומר "ככה אני או זה מה שיש", האימון הרי עוסק בשיפור מתמיד מתוך עשייה ותיקונים, מתוך אהבה עצמית ולא מתוך הלקאה עצמית. מתוך אני טוב ואני יכול להיות יותר טוב, לגמרי לא ממקום של "אני לא מספיק טוב" – ההיפך הגמור.
אחרי שמתרגלים ללכת עם תחפושת לא מעט שנים, יש תחושה מאוד חשופה כאשר מסירים אותה. אנשים יכירו אותי כמו שאני, ללא תוספות, ללא תדמית שתנצח עבורי. אלא אני כפי שאני פוגשת את האנשים, מכירה, מתחברת – לעיתים יותר ולעיתים פחות אבל לפחות אני יודעת שהם מחוברים אלי ולא אל מה שהם חושבים שהם רואים ושאני מעמידה פנים להיות.
אז ברוח החג, חודש אדר בסימן "נהפוך הוא". אני מציעה לכם הקוראים, להיפרד מאותו דפוס מנצח במידה ומצאתם אחד כזה בהתנהלות שלכם, להסיר את התחפושת, על ידי אימון תוכלו לחזק את הדימוי העצמי האמיתי שלכם, לבחור כיצד לבוא לידי ביטוי. להפוך לעצמאיים ובלתי תלויים בתדמית ש"תעשה את העבודה", אלא אנחנו בזכות עצמנו כפי שאנחנו – מספיק טובים.
חג שמח לכל הקוראים ובני ביתם.
עדי אסייג וזנה - מאמנת אישית ועסקית תות תקשורת ותוצאות - אלון גל אימון אישי לשיפור איכות החיים - הצטרפו אלי גם בפייסבוק