השפעת תהליכים לא מודעים על החיים 

לעיתים כאשר מטופלים חדשים נשאלים אודות ההיסטוריה שלהם, של משפחתם, מקומם במשפחה, הקשרים המשפחתיים, זכרונות ילדות וכו', תגובתם עשויה להיות חוסר הבנה למה ומדוע העבר חשוב, בעיקר לנוכח פנייה שלכאורה נראית כלא שייכת לסיפור המשפחתי, אלא להווה ולמערכות יחסים נוכחיות.

כדי לקבל תמונה מלאה, חשוב לשים לב לדינמיקות פנימיות וחברתיות, לתהליכים הלא מודעים והבלתי נראים המשפיעים על התנהגות האדם, הזוג והמשפחה. מודעות פסיכולוגית היא צעד ראשון לבריאות פסיכולוגית. כדי לתפקד בצורה תקינה, חשוב להבין את התהליכים הלא רציונאליים המניעים את האדם ותורמים להתנהגויותיו ותגובותיו השונות.

קשה להאמין עד כמה הדינמיקות הלא מודעות משפעות על מהלך החיים, בעיקר בנוגע למערכות יחסים קונפליקטואליות ולהתנהגות בזוגיות, במשפחה, בעבודה ובסביבה החברתית.

אנו נולדים עם תבניות התנהגות הנובעות מתוך אינסטינקטים מולדים. למרות זאת, ניתן במידה רבה לשנות תבניות אלה, בעיקר בחודשים ובשנים הראשונות לחיים. שינוי מתרחש כתוצאה מדמויות ראשוניות מיטיבות הערות לצרכינו ומגדירות את היחודיות שלנו. הדמויות המיטיביות אמורות להיות, מטבע הדברים, ההורים. אבל גם למשפחה, למורים ודמויות חיוביות נוספות יש משקל רב בבניית אישיות יחודיות ומשמעותית. נסיונות ליצור מצבים רגשיים חדשים, הצלחם או כשלונם הם שיכתיבו באופן לא מודע את תפיסת האדם ביחס לעצמו ויצרו את "תאטרון הנפש" שלו.

החל מהינקות ובכל מהלך החיים, צרכים אלה מניעים ומפעילים אותנו. הצרכים משתנים בשלבים שונים של החיים, אך ישנן מערכות צרכים בסיסיות המניעות אותנו יותר מהאחרות, כמו הצורך בבטחון בסיסי לצד צרכים פיזיולוגיים בסיסיים, כגון: מזון, שתיה, שינה, נשימה ועוד.

הצורך בבטחון, הינו בסיסי וכולל בתוכו תחושת שייכות. אדם רוצה וזקוק לתחושה שהוא שייך ומשתייך. מדובר בצורך הכרוך בתהליך השתלבות עם אדם אחר, ברצון להיות קשור לאחרים. תצורה נוספת של השתייכות הוא הצורך בקשר אינטימי. השתייכות וחיבור לאחר משמעותיים לבטחון עצמי, ערך עצמי ולאופן בו האדם תופס את עצמו.

הצעד הראשון לבריאות פסיכולוגית, הינו מודעות פסיכולוגית. ללא מודעות עצמית לתהליכים התוך נפשיים ולדינאמיקה המנהלת אותה, קשה להגיע ליחסים מאוזנים וחיוביים במישור הזוגי, המשפחתי, התעסוקתי והסביבתי. לכל אדם יש תערובת צרכים יחודית והיא זו המניעה ומגדירה אותו. לרוב, מדובר בדינמיקה שאיננו מודעים לה, אך אין ספק שהיא מניעה את רגשותינו, התנהגותנו ומחשבותינו.

זכרונות וחוויות עבר שכל אחד מאיתנו נושא עימו, לצד פרשנות רגשית של זכרונות אלה, הם שיקבעו את אופן וסגנון התגובה במצבים שונים. סגנון התגובה נוצר בנו עוד בילדות. הדרך בה תקשנו, פעלנו והגבנו בילדותנו להורים או לדמויות מטפלות, היא, לרוב, אותה דרך שגם בבגרות ובמהלך החיים נמשיך להגיב.

אנשים מונעים מהצורך באהבה, באישור, בהכרה, במתן תוקף לקיומם, בהערכה וכדומה. צורך זה אנו מקרינים על האחרים ומביאים אותו לכל מערכות היחסים הסובבות אותנו. כתוצאה מצרכים ורצונות אלה, אנו מעריכים באופן נכון או שגוי, את הדרך בה אחרים מתייחסים אלינו ומתנהגים בהתאם לפרשנות זו, גם אם אין לה קשר לתגובתם המציאותית. פעמים רבות ההשלכות שאנו עושים והדרך בה אנו מפרשים תגובות של אחרים כלפינו, הופכת להיות בחזקת נבואה המגשימה את עצמה. מדובר ברכבת הרים הרסנית הפוגעת במרבית מערכות החיים והיחסים.

מערכות יחסים בהווה צבועות על ידי מערכת יחסים ראשונית מהעבר. באופן בלתי מודע, אנו מתמודדים בהווה באופן בו התמודדנו בעבר עם דמות הורה או אדם משמעותי אחר. זכרונות רגשיים, מודעים ולא מודעים, נצורים בתוכנו ומנחים את תגובותינו לאורך החיים, בעיקר כאשר מדובר תגובות הגנתיות.

במטרה לצמצם, להפסיק או לעצור חרדה, אנו משתמשים בהגנות מאסיביות. ככל שהחרדה עולה, השמוש בהגנות עולה ויש לכך השפעה על אספקטים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים של האדם. מטרת ההגנות היא לנטרל ולשנות השפעות ומתחים כגון: אשמה, בושה, קנאה, צרות עיין, תסכול וערך עצמי נמוך. התמודדות קבועה עם חרדה באמצעות מנגנוני הגנה, היא בדרך כלל דרך לא יעילה להתנהלות. הגנות יכולות להיות טובות ולשרת מטרות מסויימות, אך בדרך כלל הן לא יעילות משום שהן מנתקות את האדם מהחוויה הרגשית. במקום לחוש חמלה, אמפטיה ומודעות ירגישו לכאורה תחושת שליטה, עליונות ואדישות.

מדובר בתהליכים לא מודעים של חשיבה לא ציונאלית המשפיעה על המציאות. במצבים רבים איננו מודעים למה מניע אותנו, לכולנו יש BLIND SPOT'S שאיננו מודעים להם. לא תמיד יש לנו שליטה מלאה על חיינו, גם אם אנחנו רוצים לחשוב כך.

קבלת העובדה שישנם מצבים שבהם אנו פועלים ממקום לא מודע יכולה לעזור לנו להבין תגובות, החלטות ופעולות מסויימות שאנו עושים. לכן, חשוב שנהיה מודעים לסיבות ולדרך בה אנו פועלים. מודעות כזו תתרום רבות לחשיבה האם הדרך בה אנו פועלים ופעלנו תמיד היא נכונה לנו או שמא נפנה לדרך אחרת המתאימה טוב יותר למצבנו וליחסינו עם הסביבה הקרובה או הרחוקה.

לכל אדם יש היסטוריה. חזרה על התנהגויות מסויימות מצביע על תצורה ספציפית המניעה את האדם. לדוגמא: לאנשים עם נטיה לדרמטיות יש צורך עז לקבלת תשומת לב מהסביבה, מציגים תנודות רגשיות עוצמתיות, פועלים מתוך אימפולסיביות ותחושות פנימיות ומגיבים בקיצוניות לאירועים מינוריים. הם מתנהלים בין דרשנות לאימפולסיביות והמוטיבים המנחים אותם הוא הצורך בתשומת לב, הכרה והתייחסות.

אם לא נעשה את הקשר בין העבר, ההווה והעתיד, נמצא עצמנו חוזרים פעם אחר פעם על אותן טעויות, הכוללות תבניות חשיבה ודפוסים שאינם יעילים. ישנם אנשים הלכודים במלכודת הרס עצמי והם אינם מודעים ואין להם את הכלים לערוך שינוי. טיפול מסייע בהעלאת החלקים הלא מודעים ולהתבונן בתפקידם בחיי האדם.

כאשר אנשים מבקשים לערוך שינוי בהתנהגויות מסויימות, הנטיה היא לשנות התנהגות מסויימת. לשינוי בהתנהגות יכולה להיות השפעה חיובית, אולם לא לאורך זמן. הדבר דומה לשינוי מזג האויר על ידי הפעלת מזגן ? הטמפרטורות בבית יהיו נעימות יותר, אך הדבר לא ישנה את הטמפרטורות בחוץ. יש מקום לטיפול ממוקד בעיה. פעמים רבות הוא נחוץ, חיוני ויקר ערך. יחד עם זאת, כאשר עוסקים בבעיות מהותיות, יש צורך בטיפול מעמיק הממתייחס למורכבות התנהגות האדם המניעים, תבניות החשיבה, החלקים הלא מודעים ואיזה דוושות מניעות אותו.

זאת ועוד, בטיפול עוסקים בהגנות ועוזרים לצמצם אותן, לעודד לתת ביטוי לרגשות באופן הולם ולטפח תחושות המתאימות יותר למציאות. כמו כן ניתן מקום לכאב, לחיבור בין העבר לעתיד באמצעות התבוננות נוספת, חדשה. בתהליך זה חשוב לתמוך ולחזק התנהגות משתנה, ליצור נצחונות קטנים שיובילו לשינוי ושיפור כל מערכות החיים.