הריון טבעי ולידה קלה עם רשת ביטחון של רפואה סינית 

הריון עם רשת ביטחון של רפואה סינית

הרפואה הסינית יכולה לחזק את התשתית של כל אישה באופן יעיל ביותר, לכן היא טובה מאד לתקופת הריון שבה בדרך כלל האישה משלמת מחיר כבד עבור המעמסה שמוטלת על תשתיתה. החיבור של גוף ונפש שמנסים להפרידו ברפואה המודרנית, מתאחה ומתחזק בעזרת הרפואה הסינית המסורתית. רפואה סינית היא רפואה מונעת ובטוחה מאד. מרבית נקודות הדיקור וצמחי המרפא הסיניים הם בטוחים לחלוטין בהריון וניתן להשתמש בהם לתועלתם של האם והעובר ללא כל חשש. 

ברפואה הסינית רואים את ההריון כאילו הוא מחולק לשלושה טרימסטרים, בכל טרימסטר יש איבר דומיננטי אחר:

בטרימסטר הראשון, שלושת החודשים הראשונים - הטיפול נועד לשמור על שלמות העובר כדי למנוע הפלה (השרשה). יש גם טיפולים מיוחדים לבחילות הריון, כדי לאזן את תחושות הבחילה וההקאה במידה והן קיימות.הטיפול נועד כדי למנוע איבוד תיאבון, החלשות וחוסר הזנה מספקת לאם ולעובר גם יחד. זה הטרימסטר של מערכת העיכול.

בטרימסטר השני, חודשים שלישי ועד שביעי, אין בדרך כלל כל בעיות. זה זמן שקט וטוב שמנוצל לחיזוק ולהכנת האם לטרימסטר השלישי וללידה עצמה. זה הטרימסטר של הכבד.

בטרימסטר השלישי - שלושת החודשים האחרונים, נועד הטיפול להבטיח שהעובר לא ייולד מוקדם מידי עקב חולשה או חסר בתשתיתה של האם. עם זאת, בין השבועות 32-36 להריון העובר אמור להתהפך כך שראשו יתיישב בתעלת הלידה. במידה ולא קורה כך באופן ספונטאני יש להגיע ככל המוקדם למרפאה העוסקת בריפוי סיני כדי לעזור לעובר להתהפך באופן טבעי. הנושא נדון בהרחבה בתסמונות באתר זה בחלק העוסק בהיפוך עוברים מתבקשים שני בני הזוג לעבור טיפול אחד שבו הפרטנר/ית לומדים מה עליהם לעשות כדי "להפוך" את העובר וכך גם האם לעתיד. המשך הטיפול  נעשה בידי בני הזוג בביתם. זה הטרימסטר של מערכת הכליות.

כאשר שלושת הטרימסטרים נשלמים והלידה מתעכבת ניתן לזרז את הלידה באמצעות לחיצה על נקודות הדיקור שהיו בהתוויית נגד במהלך ההריון. יש גם אפשרות לשכך כאבים ולהרגיע את האם ביעילות במהלך הלידה עצמה, אך לשם כל אלה על המטפל הסיני להצטרף לצוות המיילד, כפי שהופך להיות מקובל מאד בקליפורניה למשל. במקרים של מצוקת עובר, כאשר העובר זקוק להחייאה, רצוי  להשתמש בנקודות לחיצה על גבו - UB13 ועל פניו GV26 כדי שניתן יהיה לשמוע מיד את זעקת הבכי המיוחלת הראשונה שלו.

לאחר הלידה יש לסייע לאם במספר תחומים כגון חיזוק כללי, ריכוך עצירות (אם ישנה) והחלמה מטראומה פיזית או מדיכאון שלאחר לידה. בדרך כלל יש גם צורך בחיזוק הדם במיוחד אם האם איבדה דם רב בתהליך הלידה. חשוב מאד לטפל באם מכיוון שתהליך הלידה הוא טראומטי למדי ועשוי לגרום לנזקים בלתי הפיכים אם לא יטופלו מיד. אם עורכים משאל מהיר אצל מספר אמהות הן תוכלנה בודאי להיזכר שמחלות רבות שהן סובלות מהן עד היום התחילו מיד אחרי אחד ההריונות.

לסיכום, מניסיוננו הקליני, שמתמשך לאורך 25 שנים, עולה בברור שהשגחה באמצעות רפואה סינית במהלך הריון, במקביל לטיפול המודרני, תועיל מאד לאם ולעובר שברחמה, היא תוכל למנוע משניהם בעיות רבות גם לעתיד.

התקשרו לשיחת ייעוץ ואבחון במרפאתו של אפי כפיר L.Ac בתל אביב, אם מתוכנן הריון או אם כבר החל ההריון, ותראו ברכה.

להשכלה כללית - מחקרים מהרפואה המערבית - הרפואה הסינית יכולה לשפר פוריות גם באשר לנאמר להלן:

מה קורה לביציות שלכן אחרי גיל 35?

נשים רבות בוחרות להרות כיום בגיל מתקדם בעיקר בשל שיקולים כלכליים וקרייריסטים. מהן ההשלכות שעשויות להיות להריון, ללידה ולעובר?
הרפואה מגדירה הריון ראשון בגיל מתקדם כשגיל האם הוא מעל 35. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בהריונות הראשונים בגיל מבוגר יחסית עקב השינויים באורח ותוחלת החיים, לצד התפתחות הטכנולוגיות בתחום ההפריה החוץ גופית ותרומת הביציות. התקדמות הרפואה והצלחתה עוזרות לנשים לדחות את ההריון עוד ועוד, והן בוחרות בהריון מאוחר בעיקר בשל שיקולים כלכליים וקרייריסטיים.

נייר עמדה שהוציא האיגוד למיילדות וגינקולוגיה במאי השנה מפרט את הערכת הסיכונים והנחיות הטיפול לפני שמאפשרים לאשה בת 45 ומעלה להרות. למשל, עוד לפני ההריון יש לתשאל לגבי התולדות הרפואיות (אנמנזה) ולבצע בדיקה גופנית וגינקולוגית ובדיקות עזר להערכת הסיכון להריון; מומלץ לבצע בדיקות לשלילת מחלות ממאירות נפוצות ולהציע הערכה על ידי עובד סוציאלי, פסיכולוג או פסיכיאטר לנשים המבוגרות המתכננות הריון ולשקול דרך ותזמון היילוד בסמוך לתאריך הלידה המשוער.

סקר גדול שהתפרסם באנגליה בכתב העת הבריטי Obstetrics & Gynecology ב-2007 מלמד שבשנת 1986 רק כ-28 אחוזים מהיולדות היו מעל גיל 30. זאת לעומת שנת 2006 שבה 48 אחוזים מהיולדות היו מעל גיל 30. גם אחוז הנשים היולדות לידה ראשונה מעל גיל 40 עלה - מ-1.1 אחוז בשנת 1986 ל-3.5 אחוזים בשנת 2006. בעשר השנים האחרונות ילדו שש נשים - מארה"ב, הודו, ספרד, אוסטריה, ארה"ב ורומניה - את תינוקן הראשון והבריא בין גיל 60 לגיל 67.
נשים בגיל מתקדם שלא הקפיאו את ביציותיהן בעבר או שלא משתמשות בתרומת ביצית, חשופות לסיכונים שבאיכות ביציות ירודה.

לעוברית בשבוע ה-20 – כלומר, במחצית החיים התוך-רחמיים – יש כשבע מיליון ביציות אך הן נהרסות בתהליך התפתחות השחלות המתמשך. תינוקת נולדת עם מיליון-שני מיליון ביציות והאשה מתחילה את גיל הפריון שלה עם מספר של כ-300,000, ביציות שמגיע ל-34,000 בממוצע בגיל 36. תהליך הביוץ, שבו הביצית עושה נקב בקיר השחלה כדי לעבור לחצוצרה, דורש אנרגיה רבה והפרשת הורמונים ולכן גורם להתמוססות של 700-1,000 תאי ביציות בחודש. בנוסף, כיוון שהביציות חיות בשחלה הן רגישות מאוד לכל התהליכים הגופניים שאשה עוברת בחייה, כגון מחלות, לקיחת תרופות ועוד.

הזדקנות הביציות וחשיפתן לתהליכים הללו עשויות לפגוע גם בחומר הגנטי האגור בהן ובאיכותו, ולכן הן עשויות לפגוע גם בשלמות החומר הגנטי הבונה את גוף העובר ובמבנה הכרומוזומאלי שלו – כלומר, הגנטיקה המועברת לו. לכן, כרופאים אנו יודעים בוודאות שככל שגיל האם מבוגר יותר, הסיכון למחלות כרומוזומליות-גנטיות עולה ואיכות הביציות הירודה עשויה לפגוע גם בהתפתחות הגנטית של העובר, ולגרום גם להאטה בגדילה ובצמיחה התוך-רחמית. ולכן למשל, הסבירות של אם בת 35 ללדת ילד עם תסמונת דאון הוא 350: 1 ובגיל 44 היא עולה ל-1:40.

עם העלייה בגיל, המערכת ההורמונלית של האשה האחראית לתהליך הביוץ עלולה לעבור שינויי מבנה, תפוקה ותפקוד, השחלות מתפקדות פחות ופחות טוב, וייצור ההורמונים הנשיים - הדרוש לביציות איכותיות ובכמות מספקת ולהריון תקין - נפגע. אצל הגבר, לעומת זאת, תאי הזרע נוצרים כל פעם מחדש ואינם מושפעים ממהלך חייו.

בנוסף, באופן טבעי תפקוד האיברים והמערכות בגוף המתבגר אינו משתווה לכזה שבגוף צעיר. בהריון בגיל המבוגר מערכת כלי הדם המספקת דם לרחם עשויה לאבד מכושרה, ואז השליה אינה מתפקדת באופן מיטבי ועלול להיפגע מעבר החומרים שמהם ניזון ונבנה גוף העובר. גם תפקודו של שריר הרחם עשוי לרדת עם הגיל בדומה לשאר שרירי הגוף. הספרות המיילדותית מלמדת שנשים שהרו לראשונה בגיל מתקדם הן בעלות סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת, לסוכרת היריון, להשתרשות שליה נמוכה ולהיפרדות שליה מוקדמת. כל אלו הן בעיות שקשורות לכמות הדם הרבה שדורש הרחם להתפתחות ההריון והעובר ביחס לשריר הרחם המתבגר והנחלש, ועמו אספקת הדם שמגיעה בצורה פחות טובה מכלי הדם לרחם ולשליה.

לכן, מעל גיל 35, היולדת חשופה יותר להפלות ולמחלות כולל רעלת הריון. גם שיעור הלידות המכשירניות והניתוחים הקיסריים עולה עם הגיל, כנראה בשל המצוקה של העובר בזמן הלידה. ייתכן שהדבר נובע בשל השלב השני הארוך יותר אצל נשים בגיל מתקדם - כיוון ששרירי הרחם והתכווצויותיו נחלשים עם הגיל. מנתוני האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, עולה כי שיעור הניתוחים הקיסריים בנשים מעל גיל 45 עומד כיום על 70%.

שיעור סיבוכי ההיריון לאם בגיל המבוגר קשור גם לשיעור הגבוה של הריונות מרובי עוברים בעקבות השימוש בטכנולוגיית ההפריה החוץ-גופית. בישראל, על פי הנחיות משרד הבריאות, הניסיון להרות בהפריה חוץ-גופית מביציות האשה יכול להיעשות עד גיל 45, ובעזרת ביציות מתורמת עד גיל 54.
בנוסף, לפי האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, בגיל 45 ומעלה עולה שיעור גורמי הסיכון לתחלואה עתידית, כגון עישון, השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות כלי דם, מחלות ממאירות ודיכאון. ובהנחה שההיריון הוא מעין מבחן מאמץ ביולוגי-מטבולי, מחלות אלה עלולות להשפיע משמעותית הן על התפתחות העובר והן על בריאות האשה ההרה.

עם זאת הספרות המיילדותית מציינת כי תמותת נשים מבוגרות בעת הלידה ירדה באופן ניכר. עוד בשנות ה-80 גילו מחקרים כי בשנים 1979-1982 עמדה התמותה של נשים שהרו מעל גיל 40 על 3.5 נשים ל-1,000 - פי חמישה מהריוניות צעירות - ובעקבות השיפור בטיפול הרפואי, כבר בשנים 1984-1986 ירדה התמותה בחצי. עוד היא מציינת כי לאימהות בגיל מתקדם יש יתרונות - נשים אלו נחשבות לרגועות ובטוחות בעצמן יותר מכפי שהיו 15 שנה קודם לכן. אם מבוגרת חווה פחות חרדות ודיכאון שלאחר הלידה בשל ההפחתה בתנודות ההורמונליות ובמתח הנפשי, והמצב הכלכלי היציב יותר עשוי לסייע גם הוא.

לסיכום, מומלץ להרות בגיל סביר, מתחת לגיל 40, כדי למנוע סיבוכים בהריון ובלידה. עם זאת חשוב לזכור כי אשה בריאה, המקפידה על תזונה נכונה, פעילות גופנית שוטפת ומעקב הריון נאות יכולה ללדת ילד בריא גם אחרי גיל 40.

כל הזכויות שמורות לאפי כפיר L.Ac