קנאה בהצלחת בן הזוג 

"אני עובדת בתפקיד בכיר בתחום ההייטק, מצליחה ונהנית מאוד מעבודתי" כך אומרת עדי( שם בדוי). "אך כשאני חוזרת הביתה אני זוכה לפרצוף חמוץ מבעלי ותלונות אינסוף על כך שהבית מבולגן והילדים שיגעו אותו. כל פעם יש משהו אחר שהוא מתלונן ומעביר עלי ביקורת". עדי מרגישה שבעלה מקנא בה ואינו מפרגן להצלחתה בעבודה. זאת במיוחד, לאור העובדה שהוא חש תסכול רב בעבודתו, ממנה הוא אינו מרוצה ולמרות ניסיונותיו הרבים הוא אינו מצליח להתקדם בעבודתו כמוה. הוא אינו מוכן להשתתף בעבודות הבית ודורש ממנה לטפל בילדים.

קנאה, כפי שנאמר במאמר אחר של הכותבת (קשה כשאול קנאה - קנאה מוגזמת בין בני זוג), הינה רגש טבעי, לגיטימי ואנושי ככל הרגשות האחרים של האדם ויכולה להופיע בין בני משפחה בכלל ובין בני זוג בפרט. הקנאה יכולה להופיע אצל שני המינים אך יתכן והיא תהיה עוצמתית יותר אצל גברים במיוחד לאור השינויים בתפקידי המין החלים בעקבות המהפכה הפמיניסטית שפתחה דלתות חדשות להתפתחות מקצועית ואישית בפני הנשים.

קשייה של עדי מעלים מספר סוגיות לחשיבה. ראשית, האם באמת בעלה מקנא בהצלחתה למרות שהוא נהנה מפירות עבודתה כגון, רמת חיים גבוהה, מעמד חברתי, נסיעות לחו"ל, רווחה כלכלית, איכות חיים וכד' או שיש סיבות אחרות לתגובותיו אלו.
שנית, יש לראות עד כמה בני הזוג נהנים בסה"כ מחיי זוגיות מספקים ומהנים וזהו סימפטום הממוקד רק בתחום אחד ביחסיהם או שקיים קונפליקט רחב יותר בין בני הזוג ונושא זה הוא עוד אחד מתחומי חייהם המשותפים של בני הזוג בו מתבטא הקונפליקט ביניהם בקשיים, חיכוכים ובעיות.

אם הקשר בין בני הזוג בשל ומאפשר לכל אחד מהם באופן שוויוני להתפתח ולצמוח כאדם נפרד ואינדיבידואלי ואם הזוגיות יציבה ומבוססת על קבלה, הערכה וכבוד לשונות בין בני הזוג הרי שהצלחת בן הזוג האחד תתפרש כהצלחת בן הזוג השני וכל אחד מהם יוכל ליהנות מיתרונותיו של השני ולחוש גאווה על הישגיהם. כך כל אחד מהם יושפע לטובה מהצלחת בן זוגו והדבר יעצים את בני הזוג והזוגיות בכלל. כאשר בני הזוג תומכים זה בזה, מסייעים ותורמים להצלחתו של כל אחד מהם נוצר מצב של
win - win situation בו שני בני הזוג מרוויחים, לפיו הוא יכול לפתוח להם דלתות והזדמנויות חדשות ומעמד חברתי וכלכלי מוצלח.

השאלה מאיזה מקום רגשי נובעות התנהגויות אלו, האם מחסך הנובע מצרכים לא מסופקים בזוגיות, האם מחוסר ההצלחה שלו בעבודתו ותחושת כישלון, נחיתות וחוסר ערך, מצרכי שליטה, מתפיסה שמרנית של תפקידי המין או מסיבות אחרות.
יתכן והבעל מגיב כך מתוך תחושה שאשתו מעדיפה את עבודתה על פניו וכתוצאה מחוויה זו הוא מרגיש מוזנח, דחוי, לא רצוי ולא חשוב מספיק בעיניה. כבן זוגה הוא היה רוצה להיות "נר ראשון" בליבה אך במציאות של חייהם הוא מוצא את עצמו בסדר עדיפות אחרון מבחינתה, אם בכלל. לפיכך, תגובותיו אלו באות לבטא את קשייו הרגשיים ואת החסר שלו שנובע מהיעדרותה המרובה מה"ביחד" שלהם והישארותו לבד.
יתכן והבעל אינו חש מספיק בטוח בעולמו הפנימי, אינו מאמין ביכולותיו ובעל דימוי עצמי נמוך או מרגיש פחות מוכשר מאשתו כך שבחווייתו כל הצלחה שלה מדגישה את הפער ביניהם לרעתו.

בעקבות המהפכה הפמיניסטית נשים פיתחו קריירה מקצועית ועצמאות כלכלית המקנה להן כוח, עוצמה, ביטחון עצמי וחופש שמאפשר להן לא להיות תלויות בגבר לצורך תמיכה כלכלית ורגשית כבעבר.
יחד עם זאת, זה דורש מהן השקעה ומאמצים פיזיים ורגשיים רבים, שעות עבודה ארוכות, נסיעות לחו"ל, היעדרות מרובה מהבית, הפעלת סמכות ואחריות בתפקידים בכירים בניהול צוותים ופרויקטים ועוד. אם בני הזוג מנהלים את חייהם עפ"י חלוקת התפקידים המגדריים המסורתית והשמרנית לפיה, האישה צריכה לטפל בבית ובילדים וגם לעבוד כדי לסייע להגדלת הכנסות המשפחה ואילו הבעל תפקידו לעבוד לפרנסת המשפחה הרי שלזוג כזה, בו האישה מצליחה ומתקדמת במקצועה ואילו הבעל- לא, יכולים להיות קשיים מרובים ביחסיהם הזוגיים ומן הסתם, זה יעורר ביניהם מחלוקות רבות, סכסוכים ומריבות.

אם בן הזוג, במקרה זה הבעל, חש נחות, חלש ולא שווה בעיני עצמו כל הצלחה של אשתו תמחיש לו את נחיתותו וחסרונותיו וכתוצאה מכך הוא ינסה, אם כי לפעמים באופן לא מודע ובניגוד להצהרותיו המילוליות, לטרפד את הצלחתה. כך למשל, אם היא צריכה להישאר לישיבה מאוחרת ויש ללכת לאסיפת הורים או לקחת את הילד לחוג או לקופת חולים הוא עלול לראות את המטלות הללו כתפקידה כאישה וכאם ולסרב לבצען בעצמו וידרוש ממנה לארגן את כל הסידורים הדרושים לשם ביצוען.
בחוויה שלו היא תפסה את מקומו הבכיר כראש המשפחה, כפי שהיה נהוג בעבר והוא נאלץ לבצע משימות נשיות הנחשבות בעיניו פחותות ערך ונחותות מאלו של הגברים. תפיסה זו את המציאות יכולה לעורר בו תחושות של כישלון, חולשה, חוסר ערך ומשמעות, לא שווה, תסכול וכעס רב עקב כך.

היות והשינוי בתפקידי המין המסורתיים מתרחש בהדרגה ונמצא בשלב מעבר, נשים וגברים רבים אמביוולנטים כלפיו. נשים רבות עדיין מצפות מעצמן, יחד עם פיתוח הקריירה המקצועית שלהן, למלא אחר תפקידן כאימהות וכעקרות בית דבר שיכול ליצור בתוכן קונפליקט פנימי והאשמה עצמית על כך שהן לא ממלאות כהלכה את תפקידן, מזניחות את הילדים, הבעל והבית. הן נקרעות בין העולמות ולעיתים, עקב כך הן יכולות לוותר על תפקידים או עבודה העלולה לפגוע לדעתן במילוי כל משימותיהן אלו או להפחית מעבודתן. דבר זה עלול ליצור אצלן מאבק פנימי תמידי ומתמשך שיכול לבוא לידי ביטוי ע"י השלכתו על הבעל וייווצר קונפליקט במרחב היחסים הזוגי.

אם אין לבני הזוג בשלות רגשית והם חשים חרדה וחוסר ביטחון בעצמם ובהתפתחותם האישית או אם אין להם אמון בעצמם כבעלי כוח ופוטנציאל לצמיחה וקידום מקצועי משלהם, הרי שהצלחתו של בן זוגם יכולה להאפיל עליהם, להעמידם בצל, ולהוות איום על ה"אני" שלהם ע"י הצגתם כפחות מוצלחים לעומת בני זוגם. חוויה פנימית זו יכולה להגביר את החרדה, תחושות הכישלון, חוסר הערך וחוסר המשמעות.

תגובות של קנאה בהצלחת בן הזוג יכולות לגרום לבן הזוג, מושא הקנאה, תחושות חנק, דיכוי ושלילת החופש שלו לפעול באופן עצמאי עפ"י צרכיו. כל צעד שלו צריך להתחשב בצרכי בן הזוג, הבית והילדים והשלכותיו עליהם, זה מאלץ אותו להסביר ולהצטדק רבות על מעשיו ואף להרגיש אשמה רבה על כך שהוא מצליח יותר ועל כך שהוא אינו יכול לבצע לבדו את כל המטלות הדרושות.

הקנאה יכולה לגרום לתחרות סמויה או גלויה בין בני הזוג במיוחד אם הם עובדים באותו תחום או עובדים ביחד כגון, זמרים, שחקנים, עורכי דין, אדריכלים, רופאים וכד'. תחרות זו, אם היא לא מדוברת באופן חופשי בין בני הזוג, יכולה לגרום להתנהגויות העלולות לחסום או לעכב את הצלחת בן הזוג. נוצר מצב של lose-lose situation בו שני בני הזוג יוצאים נפסדים בכל התחומים.

לסיום, כאשר מתפתחת קנאה בין בני זוג על הצלחת אחד מהם יש לראות זאת כדבר טבעי ואנושי אך כדי שיחסיהם של בני הזוג לא יפגעו עקב כך, עליהם לדבר על כך ביניהם בחופשיות ובגלוי כדי שהאנרגיה של הקנאה לא תמצא את דרכה לשחרור בדרכים עקיפות הפוגעות בבן הזוג ובזוגיות כולה. בדרך זו הם יוכלו להבין אחד את השני, למצוא ביחד את הדרכים המתאימות להם לפיתרון הקשיים שלהם, לתמוך זה בזה ולשמור על הקרבה והאינטימיות ביניהם.