כמו כולם ישבנו המומים מול הטלוויזיה וניסינו להבין איך המדינה הנאורה שלנו נכנעה לגנרל חורף ואיך האנשים הנצורים מנסים לשרוד בלי חשמל. בעוד אני חושב על הנהגים שנלכדו בשלג ועל ביטול משחקי הכדורגל, אשתי חשבה על עשרת נכדיה הירושלמים שכלואים בביתם ללא חשמל.
היא זיפזפה בעצבנות בין הערוצים השונים ולא ידעה את נפשה מרוב דאגה לעשרת נכדיה החרדיים.
ניסיתי לברוח מהשיחה המתבקשת של אירוח הירושלמים בביתנו לתקופת החרום, אך אשתי לא ויתרה והחלה לאכול לי את המוח.
בתי קפצה על ההזמנה ותוך עשרים דקות הכתיבה רשימה מפורטת של דרישות וצרכים.
היות והייתי צריך להיערך לקבלת המשלחת תוך מספר שעות, התחלתי להתארגן במהירות.
את החדר בה גרה בתי בגלגולה הקודם, יעדתי לחדר בנות והחדר בו גדל בני , לבנים. הורדתי את כול הדלתות והפכתי אותם למיטות זוגיות מכיוון שהילדים רגילים לישון שניים במיטה, ראש לפה וראש לשם. את האמבטיה ריפדתי במספר שמיכות שיהיה נוח לאודל בת השנתיים ושיקשה עליה לצאת להסתובב כפי שהיא רגילה לעשות בלילות ולהציק לחיהל?ה.
הבאתי את המקרר של השכן שנימצא בשנת שבתון בחו?ל כדי שהאוכל של הצדיקים לא יתערבב עם שלנו, קניתי פלטה חשמלית ענקית, כיסיתי את הטלוויזיות בסדינים, והזמנתי את החשמלאי שיתקין שעון שבת, וטסנו לסופר בבני ברק לקנות שתי עגלות מלאות על טהרת הבד?צ.
כול הדרך הביתה קיטרתי לאשתי על מר גורלי על כך שלא אוכל לראות טלוויזיה בשבת ובמקום פיקניק עם חברים בטבע, אצטרך ללכת לבית הכנסת. אשתי הסתכלה עלי בבוז וסיננה מספר משפטים שלא ניתנים לפרסום.
לאחר שהכנסתי הביתה את כול הכבודה וסידרתי הכול, קיבלתי אס.אם. אס מבתי שלא יגיעו כי החשמל חזר. בידיים רועדות מהתרגשות עניתי מייד: ?יש אלוהים!!!!?
המעשיות של גבי ר
ראש הטופס
תחתית הטופס
גבי רמני
