משמעותו המורכבת של חינוך לערכים 

מהם ערכים? ישנם אלפי חוקרים ברחבי העולם העוסקים בערכים, ולרבים מהם הגדרות משלהם למושג "ערך". אם כן, חשוב לומר מה איננו ערך, ובמקום הגדרת ערכים – איך ניתן להבין מושג זה.

מוסכם על כל החוקרים שהתנהגות ממשית אינה ערך. עם זאת, מה שמכוון את ההתנהגות האנושית יכול להיקרא ערך. לפיכך, האם ערך יכול להיות חיובי או שלילי (כפי שההתנהגות האנושית היא לעתים חיובית או שלילית)? לא! – הערכים מבוטאים תמיד בכיוון חיובי.

אם כן, איך תורת הערכים מסבירה את מקורה של ההתנהגות השלילית? על כך בהמשך.

כדי להדגים את ההבדל בין ערך להתנהגות ממשית, תוך מתן דוגמא להתנהגות הנתפסת בעינינו כשלילית, הבא ניקח את הערך "כיבוד הורים". זהו ערך, מאחר שהוא מתווה פעולות שונות, ואיננו ספציפי למצב נתון. פעולות שיכולות להיגזר מערך זה: פנייה מכובדת להורים, הימנעות מוויכוח כאשר הם כועסים עליך, טיפול מסור בהם בזקנתם ועוד. אבל לפי איזה ערך פועל מי שאיננו מכבד את הוריו? מרבית תורות הערכים טוענות שפעולה כזו, שכביכול מנוגדת לערך הנשאף-חברתית עולה בקנה-אחד בהכרח עם ערך אחר. למשל: נהנתנות. כל אחד מאתנו רוצה ליהנות מידי פעם, ולכן אנחנו נוסעים לחו"ל, רואים הצגות, שומעים מוסיקה וכד'. אצל מי שאינו מכבד את הוריו יתכן שערך הנהנתנות עולה על ערך כיבוד ההורים. אם כן, התנהגות מהווה כמעט תמיד איזון בין ערכים, לעתים אפילו סותרים, במצב נתון.

כל אדם פועל לפי העדפות ערכיות, שנובעות מכמה מרכיבים: (1) התרבות בה הוא חי, שמכוונת אותו להעדפות מסוימות. ישנה תרבות כללית, כמו העם אליו הוא שייך, דת וכו', אך יש גם תרבות מצומצמת יותר: הקהילה אליה הוא משתייך. למשל, אצל עבריינים לרוב מרכזי ביותר ערך הנאמנות לקבוצה, במידה כזאת, שהם מוכנים להקריב את עצמם למענה. (2) מצבו האישי, כפי שמנתח אותו אברהם מאסלו: יש הבדל בערכיו של המקובל והעשיר לבין אלו של אסיר בבית הכלא, שעיקר עיסוקו – הישרדות. (3) אופיו, בעיקר בהקשר לאירועים שעבר, המכוונים את העדפותיו הערכיות.

התפתחות הערכים לפי תורת פרויד

זיגמונד פרויד הניח כי ישנם שלושה רבדים התפתחותיים עיקריים בחייו המוקדמים של כל אחד מאיתנו:  א- הרובד הבסיסי – הכולל יצרים חייתיים, שנועדו לאפשר הישרדות (מלידה); ב- הרובד של המודעות העצמית, שנועד לחזק את הפרט מול העולם החיצון (התפתחות ה"אני" מגיל שנה וחצי בערך); ג- הרובד החברתי, שנועד לאפשר לפרט להשתלב בחברת אחרים, במעגלים הולכים ומתרחבים (התפתחות ה"אני העליון" מגיל חמש לערך).

לפי ניתוח זה, יהיו הערכים מסודרים כך:

ערך הרובד הבסיסי: הישרדות, ערך שממנו נובעות קשת של התנהגויות, ובראשן: התנהגות מינית והתנהגות כוחנית ואפילו אלימה.

ערכי הרובד של המודעות העצמית: הצלחה אישית, נהנתנות, הרפתקנות, מימוש עצמי.

ערכי הרובד החברתי: שמירת החוק, התחשבות בזולת, נאמנות משפחתית, נאמנות לקהילה, למדינה וכד'.

אך כאן ישנה בעיה: מהתיאוריה הזו לא ברור באלו שלבים בחיים יתממשו ההתנהגויות המתאימות לכל ערך. למשל: האם ניתן לצפות מילד קטן שיגיע ל"מימוש עצמי", שהיא הדרגה העליונה לפי סולם הערכים של מאסלו? התשובה: כל ערך קשור לשלב התפתחותי בחיי האדם, אך מיושם בפועל כל החיים.

סיווג הערכים לפי שלום שוורץ

פרופ' שלום שוורץ מהאונ' העברית בירושלים הינו מגדלור עולמי עד היום בנושא ערכים. הוא זכה בפרס ישראל בתחום הפסיכולוגיה. שוורץ חקר ערכים בתרבויות שונות, והגיע למעגל ערכים שמסודר באופן מסוים. הוא ושותפיו חיברו 11 קטגוריות של ערכים, שמסודרים לפי 4 תחומים. קטגוריות הערכים: כוח, הישג, נהנתנות, גירוי, הכוונה עצמית, אוניברסליזם, נדיבות, מסורת, קונפורמיות, ביטחון אישי וביטחון קולקטיבי. מכל קטגוריה נגזרים ערכים שונים:

• הקטגוריה: כוח -  Power. תיאורה: סטאטוס חברתי ויוקרה, שליטה באנשים ובמשאבים.

מרכיביה: כוח חברתי, סמכות, עושר.

• הקטגוריה: הישג -  Achievement. תיאורה: הצלחה אישית באמצעות הפגנה של יכולת בהתאם למדדים חברתיים.. מרכיביה: הצלחה, מסוגלות, שאפתנות, השפעה.
• הקטגוריה: נהנתנות -  Hedonism. תיאורה: הנאה וגרימת סיפוק אישי לפרט. מרכיביה: הנאה, חיים מהנים.
• הקטגוריה: גירוי -  Stimulation. תיאורה: ריגוש, חידוש ואתגר בחיים. מרכיביה: העזה, חיים מגוונים, חיים מרגשים.
• הקטגוריה: הכוונה עצמית -  Self-Direction. תיאורה: מחשבה עצמאית ובחירה של פעולה, יצירה, חקירה.

מרכיביה: יצירתיות, חופש, עצמאות, גילוי עניין, בחירת מטרות עצמאית.

• הקטגוריה: אוניברסליזם -  Universalism. תיאורה: הבנה, הערכה, סובלנות, הגנה על רווחתם של כל האנשים ושל הטבע. מרכיביה: רוחב אופקים, חכמה, צדק חברתי, שיוויון, עולם של שלום, עולם של יופי, אחדות עם הטבע, הגנה על הסביבה.
• הקטגוריה: נדיבות -  Benevolence. תיאורה: שימור וחיזוק רווחתם של אנשים עמם נמצא הפרט במגע תכוף.

מרכיביה: סיוע, יושר, סלחנות, נאמנות, אחריות.

• הקטגוריה: מסורת -  Tradition. תיאורה: מתן כבוד, מחויבות וקבלה של מסורות ורעיונות שמספקת תרבות מסורתית או דתית עבור הפרט. מרכיביה: צניעות, הסתפקות במועט, אדיקות, כבוד למסורת, מתינות.
• הקטגוריה: קונפורמיות -  Conformity. תיאורה: מניעה של פעולות, נטיות ודחפים רגעיים העלולים להעציב או לפגוע באחרים ולפגוע בציפיות או בנורמות חברתיות. מרכיביה: נימוס, צייתנות, משמעת-עצמית, כיבוד הורים ומבוגרים.
• הקטגוריה: ביטחון אישי -  Personal Security. תיאורה: ביטחון לפרט ולמשפחתו במישור הגופני והחברתי.

מרכיביה: ביטחון משפחתי, ניקיון.

• הקטגוריה: ביטחון קולקטיבי -  Collective Security. תיאורה: ביטחון במובן החברתי הרחב, לקהילה ולמדינה. מרכיביה: ביטחון לאומי, סדר חברתי, הדדיות במתן טובות לאחרים.

כאשר עוסקים בערכים, בעיקר כאשר מדובר בתהליך חינוכי מכוון, יש לבחון אלו ערכים יש להעדיף על פני אחרים. צריך להיות ברור לכל איש חינוך שאין כמעט בנמצא ערך שאינו סותר ערך אחר כלשהו. המיון המוקפד של הערך הרצוי במצב נתון והעדפתו על פני ערכים אחרים – הם לב-ליבו של התהליך החינוכי, בכל הקשור בערכים.