הארנונה כגורם מחבל בהתחדשות עירונית 

בכל עיר ויישוב יש תהליכי שינוי והתפתחות .

העיר מתפתחת לכיוון מסויים ואזורים משנים את פניהם.

אזורי תעשיה מסחר ומשרדים שנבנו בשנים 1950- 1990 נראים כיום מיושנים ובמצב פיזי גרוע. בבנייני מגורים המצב  שונה, גם שהם ישנים הם יכולים להיות מבוקשים אם הם ממוקמים  באזור ובמבנה הנכון.

בשנות השבעים נחשב אזור שד' רוטשילד בת"א למיושן ולא אטרקטיבי ודודתי מכרה דירה ברחוב הגלבוע 3 וקנתה דירה ברמת גן במחיר גבוה יותר. היום ניתן לקנות מספר דירות בר"ג בבניין שקנתה במחיר דירה אחת בגלבוע 3, וזאת למרות המצב הפיזי הגרוע של המבנה האקלקטי, המושך מבקרים רבים, בגלבוע 3.

עד שהגיע העלייה מצרפת נחשב אזור רחוב בן יהודה לאזור מיושן וזול יחסית בת"א. בגלל העדפת העולים  לגור במרכז ת"א, קרוב לים, עלו מחירי הדירות באזור ומתרחש באזור תהליך של שינוי והתחדשות .

תהליכי התחדשות עירונית באזורי תעשיה לא מתקיימים, להיפך שם המצב מתדרדר, מגיעים לאזור עסקים מפוקפקים שיכולים להציע שירותים, כמו מועדונים,  גם במבנים מיושנים. לדוגמה אזור שכונת מונטיפיורי בת"א (רחוב המסגר, יצחק שדה, שונצינו) ואזור הבורסה בר"ג. באזורים אלו שוכנים זה לצד זה מבנים ישנים ורבי קומות מודרנים .

דוגמה עצובה להשפעה ההרסנית של אזור תעשיה על שכונת מגורים מוצגת בפוסט שכונת מונטיפיורי בתל אביב

 התחדשות עירונית באזורי תעשיה בלתי אפשרית בגלל  גורם הארנונה.  הארנונה העסקית גבוה לפחות פי 8 מארנונת המגורים והיא הבסיס הכלכלי של ערים ויישובים. ללא ארנונה עסקית היישוב יהיה נחשל ועני.

החל מתחילת שנות השמונים התנערה הממשלה מעזרה לרשויות ועיריות והפכה את הארנונה למקור התקצוב העיקרי שלהi. גישה זאת גרמה לעיריות להגדיל את הארנונה לעסקים לעומת הארנונה לתושבים אשר בוחרים את ראש העיר או המועצה.

לפי גלובס מתאריך 27-08-2013 בפ"ת תעריף הארנונה למגורים היקר ביותר הוא 65.88 ש' למ"ר והזול ביותר  33.64 ש' למ"ר בעוד הארנונה למ"ר לחברות ביטוח בפתח תקוה עומדת על 443 שקל למ"ר לשנה, לעומת 526 שקל למ"ר בתל אביב. כלומר הארנונה העסקית גבוהה פי 9 לפחות מהארנונה למגורים.

אזורי תעשיה ישנים גוועים בגלל תשלומי הארנונה הגבוהים. אין הצדקה כלכלית לנהל עסק במבנה ישן כאשר נבנים  כל הזמן מבנים חדשים שתשלומי הארנונה שלהם זהים.

העיריות והמועצות מצידן, אינם מוכנות לוותר על מקור הכנסתן העיקרי ומוכנות לשלם את המחיר – אזורים גוועים . ממלא הם יקבלו את הארנונה גם אם בעל המבנה לא שילם במשך שנים. כאשר הוא או היורשים ירצו למכור את הנכס החשבון יוגש. זה גם מקור לשחיתות עבור אלו שלא משלמים.

עיריית רמת גן גלתה נדיבות וחוכמה  כאשר אשרה הסבת ייעוד למגורים בשליש מכל מבנה ישן באזור בורסת היהלומים. היא אומנם תפסיד כסף רב בתשלומי ארנונה אך תרוויח התחדשות עירונית והגעת צעירים שיחיו את האזור בדיוק כמו שקורה בעיר התחתית בחיפה.

אפילו עיריית ת"א שיש המכנים אותה אמפריית הרשע – העיר העשירה ביותר בארץ, שבבעלותה רבע מהקרקעות והמבנים בעיר. עיר שאינה מוותרת על הכנסות אפשריות גם במחיר של הגעה לבתי משפט,  אלימות והפיכת אזורים שלמים לאזורי פשע,  הבינה כי אין ברירה וצריך לעודד התחדשות עירונית ע"י מתן שטחים ומבנים חינם לאומנים. כולל  הקצאת ארנונה מיוחדת לאומנים כדי שהם יבואו ליצור ולגור באזורי תעשיה ישנים יחיו אותם וימשכו תיירות לאזור.

מה תעשה מועצה מקומית  חלשה  וחסרת יכולת כלכלית כמו זו של מצפה רמון?

מצד אחד אין היא יכולה לוותר על הארנונה העסקית בבניני התעשייה הישנים ברובע דרכי הבשמים ומצד שני חייבים לעודד אומנים  להמשיך להגיע וליצור ולהוות מקום ביקור לתיירים המגיעים למצפה רמון.

כאן צריכים להיכנס לתמונה משרדי הממשלה כמו משרד התיירות ולממן את ההנחות לאומנים.

האם הם יעשו זאת?

סיפורה של עיריית ר"ג הוא דוגמה לנבחרים ועובדי ציבור שתובת האזרחים והעיר עומדת לנגד עינהם. את תקראו את הבלוג שקישורית

אליו מצורפת תראו התנהגות אחרת.