האימון עוסק לא מעט בתכנון מטרות ויעדים, תכנון תקציב קצר טווח וארוך טווח, יעדי ביניים ויעד מגדלור ועוד. אך בפועל, חיינו מורכבים מלא מעט משתנים שאינם בשליטתנו ואינם ברי תכנון. אז מה עושים כאשר התוכניות משתבשות? ואיך בכל זאת מתכוננים לתרחיש מהסוג הזה?
מחשבים מסלול מחדש! ממש כמו במכשיר הניווט שלנו, כך אנו מתכננים את צעדנו בחיינו לקראת המטרות שהגדרנו מראש בדרך אל היעד שלנו. חשוב לזכור שכל תוכנית היא הרי בסיס לשינויים.
בכל תכנית שנעשה נתכנן גם מקדמי הגנה, תוכנית גיבוי מבחינת פעולות ומבחינה כלכלית נכון שיהיה לנו חיסכון לטווח קצר, שנוכל למשוך בשעת צורך וחיסכון לטווח ארוך שהוא למעשה מיועד למטרות עתידיות ולביטחונות.
מעבר לכל הדברים הטכניים שניתן לעשות ביחס לשיבוש בתוכניות, ההתמודדות האמיתית היא בעיקר מול הראש שלנו ומול הפחד שמתגנב בכל פעם שנאפשר לו. רוב בני האדם ניזונים מתחושת ביטחון ויציבות, גם אם המצב לא טוב ואפילו רע, כל זמן שהוא יציב וסטטי לא מעט אנשים יעדיפו אותו על פני שינוי "לא ידוע". ולכן, כאשר תחושת האי ודאות מופיעה, האדמה נשמטת מתחת לרגלנו ואנו נכנסים ללחץ, פעולות הנובעות מתפקוד תחת לחץ לעיתים אינן משרתות אותנו, אנו פועלים במתכונת "כיבוי שרפות" או שמנגד אנו "קופאים" על מקומנו מרוב פחד ולא עושים דבר.
כיוון שבאימון אנו עובדים על שינוי גישה, שינוי הרגלים, התנהגות ועוד, אנו הופכים מאוד מודעים לעצמנו ולהתנהגותנו, תחושת השליטה מתחזקת ואיתה גם הביטחון בעצמנו וביכולותינו, יחד עם זאת התנהלות זו מצריכה לא מעט אנרגיה ולכן כאשר קשה לנו ויש תחושה שנגמר הכוח, זה בסדר להרפות מהמושכות לפרק זמן מסוים ולנוח, לחשוב מה עושים – "לחשב את המסלול מחדש" , להסיק מסקנות, לתקן טעויות וללמוד מהן, להפיק מהמצב הנתון תובנות משמעותיות לגבינו.
בשלב הזה של אפיסת כוחות וצבירת כוחות מחודשים, מותר לנו גם להיות קצת בקורבנות, קצת לרחם על עצמנו ולהיות חלשים, להודות שקשה ולבקש עזרה, לשתף ולדבר, להוציא את כל השיט מהמערכת שלנו ולפנות מקום חדש לאנרגיות טובות ואפקטיביות יותר עבורנו. אני מציעה לתחום זאת בזמן, פרק זמן שבו אנו "מרשים" לעצמנו לא לתפקד במיטבנו, לנקות את הראש ולנוח מהמרוץ, הסיבה שאני מציעה להגביל זאת בזמן היא בכדי שלא נשקע ונרד מהמסלול שלנו, שלא נרים ידיים ונוותר על מה שאנחנו רוצים להשיג וחשוב לנו. עם כל כמה שזה מפתה לפעמים – לוותר זו לא אופציה!
חוכמה בדיעבד היא לא חוכמה גדולה אם לא לומדים ממנה, ככל שנתבגר כך נלמד יותר וככל הנראה נמשיך לטעות אם נחליט לעשות. לא נוכל לשנות את העבר – אלא רק את העתיד, לכן היו סלחניים כלפי עצמכם, הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות – זה מה שנעשה ברגע נתון, נחייה את ההווה, נלמד מהעבר ונשנה את העתיד. הסליחה העצמית היא האנרגיה של המערכת, בדרך של הלקאה עצמית ושאלה בלתי פוסקת של "למה עשיתי, למה לא עשיתי" ועוד, לא נגיע לשום מקום, להיפך – נדשדש במקום , ניצור מצב של תקיעות בחיינו וכפי שאתם ודאי יודעים תקיעות מזמינה לה חברה בדמות תסכול, עצב, כעס, מרמור ובדידות – האם אתם באמת מעוניינים בחברה הזו בחייכם?!
מהות האימון היא עשייה ואני מזמינה אתכם לעשות, למען עצמכם, למען המטרות שלכם, אין מי שיעשה עבורנו!
לפגישת הכרות ללא עלות – פנו אלי, יחד נצא למסע שישנה את חייכם!
עדי אסייג וזנה - מאמנת אישית ועסקית תות תקשורת ותוצאות - אלון גל אימון אישי לשיפור איכות החיים - הצטרפו אלי גם בפייסבוק
