בטחונות וערבויות אישיות ומה שביניהם 

בטחונות וערבויות אישיות ומה שביניהם

בעלי עסקים רבים תוהים מדוע הם צריכים להעמיד לבנק בטחונות או בטוחות כאשר הם כבר חתומים מול הבנק על ערבות אישית להבטחת כיסוי התחייבויות החברה כלפי הבנק. במאמר זה נעשה סדר במונחים ובצרכים של הבנקים.

כללית ניתן לומר שערבות אישית הינה סוג של בטוחה לבנק. אילו סוגי בטוחות קיימים?

בטחונות לבנקים נחלקים ל 2 סוגים :

1. "ביטחונות פנימיים" - שיעבוד של נכס כלשהו.

בישראל מקובלים שני סוגים כלליים של בטחונות:

א. שיעבוד קבוע על הנכסים הקבועים שרוכשת ותרכוש החברה שמקבלת את האשראי. ערך הנכס נקבע בדרך כלל על פי מחיר הרכישה מנוכה מפחת וירידות ערך. הנכסים הקבועים כוללים בדרך כלל בניינים, פקדונות , ציוד מכונות ומכוניות וגם ידע, זיכיונות, פטנטים וכו'.

ב. שיעבוד צף על כל הרכוש השוטף של החברה.

הרכוש השוטף, שעליו נרשם השיעבוד, כולל בדרך כלל מלאי, שטרות לגבייה, המחאות דחויות, נכסים פיננסיים וכיו"ב.

במקרים רבים הבנק ישאף לקבל בטחונות לאשראי שניתן ככל האפשר, הרבה מעבר לסכום האשראי שיועמד לטובת החברה, וזאת על מנת שבמקרה של קריסה של החברה יהיה לבנק מאין לגבות את כספו. בנושא מתן הבטוחות מתנגשים האינטרסים של הבנק ושל הלקוח ועל החברה הלקוחה לשאוף להקטין את הביטחונות הניתנים לבנק.
2. "בטחונות חיצוניים". למעשה, מדובר בערבויות של גורמים מחוץ לחברה. המדובר בדרך כלל בערבות אישית של בעלי החברה, ערבויות מבנקים אחרים ומחברות ביטוח או של חברות אחרות.  

ערבות מוגדרת בחוק הערבות, תשכ"ז-1967, כהתחייבות של אדם, המוגדר כערב, להתחייבויותיו של אדם אחר, המוגדר חייב, כלפי צד שלישי - הנושה.

 סוגי ערבויות :

          א.         ערבות בלתי מוגבלת בסכום
זוהי דרישת הבנקים בדרך כלל כאשר נפתח חשבון לחברה פרטית. משמעות חתימת הערב על ערבות מסוג זה הינה כי הינו ערב לכלל חובות הלווה ללא כל תקרה מגבילה. המשמעות הינה שכל התחייבויות החברה יכוסו על ידי הערב – בעל המניות שחתם על הערבות.

          ב.         ערבות מוגבלת בסכום

במקרים רבים מאפשרים הבנקים לבעל המניות לחתום על ערבות מוגבלת בסכום. המשמעות הינה שהבנקים לא יעמידו אשראי לחברה מעבר לסכום עליו חתם בעל המניות. דבר זה מגביל את פעילות החברה מחד, אך שומר על בעל המניות מלתת ערבות שאינו יודע את סכומה. כמו כן הבנקים מאפשרים לחתום על ערבות מוגבלת בסכום כשמדובר בערבות שניתנת להלוואה ספציפית והיא מוגבלת בסכום ובזמן. בערבות מסוג זה יצוין בכתב הערבות סכום מוגדר וקבוע מראש. כתב הערבות מסדיר באופן מפורש את ענייני הריבית וההצמדה.

כעת נחזור לשאלה שהצגנו בתחילת המאמר- אם לבנק יש ערבות אישית של בעל המניות- מדוע הוא דורש גם בטחונות ספציפיים?

התשובה הינה שבמקרה של קריסה ופשיטת רגל של החברה יהיה לבנק הרבה יותר קל לקבל את הנכס שמשעובד עבורו בשעבוד ספציפי מאשר להגיע אל נכסי בעל המניות שחתם על ערבות אישית. ומה אם לבעל החברה שחתם על ערבות אישית יש נכסים אישיים נמוכים יותר מחובותיה של החברה? איך יפרע הבנק מהחוב? לכן הבנקאי יעדיף ערבות אישית של בעל החברה בתוספת שעבוד ספציפי על נכס מסוים או שעבוד צף על החברה.