האהבה לשירה ולמוסיקה 

הפחדים שלנו

שירה בערבי קריוקי או בערבי שירה בציבור שונה בכך שהינה מתבצעת מול קהל. שירה מול קהל גדול או קטן, מוכר או זר,           אינו משנה את אותה משמעות ואותו "פחד" מפני עמידה מול קהל.

הפחד העיקרי כשאנו עומדים מול אנשים ושרים הוא לזייף, רוב הזייפנים יודעים שהם לא שרים בדיוק באותו הסולם בו מתנגן הפלייבק או בעדינות אוכל לומר שהם שרים את השיר "על-יד" המנגינה,, ישנם זייפנים גדולים יותר, אלה מזייפים כל-כך עד כדי שקשה לזהות השיר, כאמור רוב הזייפנים יודעים ומודעים לכך,זאת ניתן לראות בעמידתם על הבמה באותם ערבי שירה, כאשר הביטחון העצמי שלהם לא גדול, כאמור רוב הזייפנים יודעים שהם מזייפים, אך ישנם כאלה אשר בכלל אינם מודעים לכך ועומדים מול הקהל באירוע ושרים בביטחון מלא.זיופים של אנשים בערבי שירה או קריוקי אינם מהווים בעיה משמעותית, ואף ניתן לומר שהם חלק מאותם ערבים,       ואף עשויים להוסיף הומור והנאה לאירוע ולמשתתפים בו, ערבי השירה ידועים מכך ונועדו להפעיל את הקהל בשירה ולגרום להשתתפות מלאה, לכן ככל שישתתפו יותר אנשים כך תהיה השימחה באירוע גדולה יותר ותחשב כהצלחה גם למזמינים ולמפיקי האירוע וגם למפעיל עצמו.

 בושה ופחד במה ?

קיימת אי נוחות מרובה ונפוצה באשר להשמעת הקול האישי, במיוחד כאשר הוא בודד ואמור להתבטא כשירת סולו, קיימים לא מעט אנשים אשר יש להם פחד במה ומרגישים הרגשה של בושה לעמוד מול קהל, בערבי שירה בציבור אותם אני מעבירה יכולה אני לספר ולהעיד שישנם אלה אשר מסוגלים להתגבר על אותם פחדים שתיארתי לעיל, (גם אם "בעזרת משקה"..) ומסוגלים לעמוד ולשיר מול הקהל, ושינם אשר נשארים לאורך כל הערב כמאזינים בלבד אשר לא הצליחו להתגבר על אותו פחד במה והשתתפותם בערבי שירה נשארת פאסיבית בלבד.

 סוג של הגשמת חלום

לרבים מאיתנו שירה בערבי שירה בציבור וגם בערבי קריוקי והופעה מול קהל, היא בעצם איזשהו סוג של הגשמת חלום לרבים מאיתנו ובמיוחד לאלה אשר חלומם להיות זמרים לא התגשם (עד היום).  ערבי שירה בציבור וגם ערבי קריוקי ישארו מוצלחים וימלאו את מטרתם גם אם נזייף וגם אם לאו, ויספקו לנו בידור והנאה.