מה בין אותנטיות לגסות רוח 

ישנם אנשים המרשים לעצמם בשם האותנטיות לומר אמירות פוגעניות. שהות בחברת אנשים אלה גורמת לך להרגיש שהאינטראקציה עימם גורמת לך להרגיש רע ביחס לעצמך. האנשים "האותנטיים" מגיבים פעמים רבות בכעס, האשמה, זלזול וביקורתיות - כאשר נראה שאין להם מושג עד כמה הם פגעו באחר. בנסיון לדבר איתם על הפגיעה הם יענו לך "מה שאתה רואה, זה מה שאתה מקבל" או "אני אמיתי" הם מכריזים בגאווה על עצמם "אני אומר בדיוק מה שאני חושב וחושב מה שאני אומר...", "ביקשת כנות, זה מה שאני עושה, נכון...?". פעמים רבות אנשים נשארים חסרי מילים לנוכח אמירות אלה. אך החוויה המרכזית היא ש"הכנות", למרות שהמילים ונימת הקול פוצעים ומכאיבים, קשה מאוד להגיב להצהרות כאלה של אותנטיות.  

קיים הבדל מהותי בין להיות אותנטי לבין להיות פוגעני, וולגרי, חסר נימוס והתחשבות, בוטה ובלתי נסבל. אותנטיות אמיתית איננה באה לומר לאנשים מה אנו באמת חושבים שלא בסדר איתם. חשוב לדעת כי אותנטיות, בשום דרך, איננה מתיישבת עם האשמה, שיפוטיות, גרימת בושה ומבוכה לאחר. התנהגות מסוג זה הינה ההיפך מאותנטיות - זו התנהגות הגנתית הבאה לשמור על האדם הפוגע מפני כאב ופגיעות.  

אותנטיות הינה חוויה פנימית של האדם, ללא קשר למה שחושבים על האחר. מדובר בדרך בה האדם חווה את עצמו, כולל הפחד שמא האחרים יגלו עד כמה אני כואב, רגיש ופגיע. אנשים החווים עצמם חשופים, כואבים, עצובים, חרדתיים ופגיעים משקיעים כוחות רבים בהסתרת רגשות אלה. הם בעיקר עסוקים בלהסתיר את הזדקקותם בקרבה, רוך, הכלה והבנה. 

במקום להכיר ולקבל רגשות אלה בתוכנו, קורה ההיפך: בכל פעם שמזהים אותם אנו נכנסים לעמדת התקפה ולהתגוננות אוטומטית כמו במלחמה ישנן שלוש תגובות של "fight, flight, or freeze" . תגובה זו של fight (מלחמה) נובעת מהרצון והצורך להימנע מפגיעה עמוקה יותר, בכך שהיא איננה מאפשרת לאנשים להתקרב אלינו וכך נהיה פחות חשופים לכאב ופגיעות.  

אנשים המעליבים אחרים אינם בהכרח מונעים מתוך כוונות זדוניות. אלא שהם אינם מודעים לחוויה הרגשית העמוקה המניעה אותם - אולי משום שהכאב מאיים מידי. התגובה המעליבה הינה קצה הקרחון לתחושות הפנימיות - מדובר בתגובה והתנהגות הזמינים באותו רגע, היא באה "כתחליף" לתחושה כעס ואשמה.  

אילו אנשים אלה היו עוצרים לרגע את התנהגותם האוטומטית ומתחברים באומץ לב למקומות עמוקים יותר, יש להניח שהיו מוצאים בתוכם תכונות הרבה יותר אוטנטיות מאשר אלה שעל פני השטח. חיבור כזה עשוי לחשוף בפניהם רגשות אוטנטיים לא פשוטים כמו: פחד, חוסר בטחון, חוסר אונים, כאב וכדומה. נראה שלכאורה קל יותר להיכנס למצב אוטומט של אוטנטיות/גסות רוח, מאשר להתמודד עם רגשות כואבים ועידון ההתנהגות.  

אוטנטיות כרוכה בתהליך התבוננות פנימית, הכרה בכך שאנו פוגעים ונפגעים ובצורך בשינוי. ייתרה מכך, אוטנטיות משמעותה תהליך קילוף שכבות והורדת מסכות, כשהכעס הוא השכבה הראשונה. אם נעצור רק בעידון הכעס, לא נהיה אוטנטיים כלפי עצמנו. ככל שאנו נחשפים יותר לרגשות הבסיסיים המניעים אותנו (לדוגמא: כאב) נגיב פחות בצורה אימפולסיבית אינסטנקטיבית. 

חלק גדול ממה שעושה אותנו אנושיים אלה הם הרגשות העמוקים והרכים שלנו. לכן, חשוב שעם אנשים משמעותיים לנו, נשתף באופן אותנטי מה מרגישים, במקום לפעול מתוך אימפולסיביות מוכרת וזמינה. כאשר אדם מסוגל "להתחבר ולהתיידד" עם הרבדים העמוקים של רגשותיו - הוא עשוי לגלות שיש בו תכונות נפלאות אותם הוא יכול לחלוק באופן מרתק עם אחרים.  

אותנטיות הזורמת ממקום חם וטוב בלב, קלה יותר להכלה ותגובה. אותנטיות ללא רכות ואיכפתיות עשויה להתפרש כגסות רוח. כדי להישאר אוטנטי, ממקום טוב, יש להיות מודע לדפוסי התנהגות אוטומטיים-הגנתיים, לוותר על חשיבה ועקרונות נוקשים, ללמוד להסתגל למציאות שונה ומשתנה. הצורך בשליטה מוחלטת היא חוויה קשה עד בלתי נסבלת.  

תרגיל קטן: אחד הדברים שניתן לעשות בשלב ראשון הוא לתרגל עצירה, לקחת נשימה, להתבונן פנימה ולשים לב לרגשות ולתחושות ברגע נתון. מה היא הרגשה עוברת לך בגוף בטרם אתה מגיב? תרגיל זה עשוי לסייע לך למצוא מילים המשקפות את האותנטיות האמיתית שלך, את האיכפתיות והרצון להתחבר לאחר ולהיות מוערך על ידו.