גזעי, זה הכי, אחי! 

גזעי, זה הכי, אחי!

המציאות הכלבנית בישראל

וויכוח סוער ומלא רגשות, הכולל לעתים קרובות התלהמות פוגענית, מתנהל מזה זמן רב בין המצדדים בגידול כלבים גזעיים לבין המצדדים ב"הצלת" כלבים נטושים, בין הטוענים כי כלבים גזעיים הם כלבים מתועדים בלבד ואחרים הטוענים כי כלב גזעי הוא כלב הנראה ומתנהג כמו כלב גזעי בין אם הוא מתועד ובין אם לאו... נתרכז במאמר זה בנושא הכלבים הגזעיים המתועדים, חשיבות התיעוד והבעיות השונות המתפתחות אצל כלבים גזעיים כתוצאה מהתרבות בלתי מבוקרת בין אם בשל עצימת עין של הגוף המפקח ובין אם בשל הגידול הפיראטי.

רוב האנשים סבורים כי כלב גזעי הוא כלב שנראה כמו כלב גזעי. במאמר שקראתי באחד הפורומים נתקלתי במשפט הבא: "אפשר ליצור כלבים מעורבים בלי שום בעיה, ועדיין שייראו גזעיים – מכאן הביטוי 'דמוי גזעי'. אבל מה ההבדל המשמעותי באמת? כלב גזעי לא רק נראה, אלא גם *מתנהג* כמו הגזע שאליו הוא משויך". ואני טוען כי הבעיה העיקרית בגידול לא מתועד איננה רק במראהו של הכלב, כיוון שידוע לי מתוך בדיקה מעמיקה, שרוב המגדלים ללא תיעוד באמת מזווגים זכר ונקבה מאותו הגזע, אך אינם טורחים לעמוד בדרישות הסף של המערכת (ההי"ל), אינם טורחים לבדוק את בריאותם של "ההורים", אינם טורחים לבדוק איזו גנטיקה הם מעבירים לגוריהם וכמה מתוך סך כל הגורים שייוולדו עלולים להיות מורדמים בשל בעיות בריאות קשות, או בעיות התנהגות קשות.

אדם נתקל בגור לברדור או גולדן רטריבר, שני גזעים מאותה משפחה של כלבים, הידועים בארץ ככלבים נוחים וחברותיים. אולם, בהרבעות לא מבוקרות ללא פיקוח על אופיים והתאמתם לגזע של הכלבים המעורבים בהרבעה מתפתחות בעיות בריאות ובעיות התנהגות הסותרות את תקן הגזע. הנה שני לברדורים זכר ונקבה או שני גולדנים זכר ונקבה, אבל אחד מהם מוריש גנטית לגורים שלו/ה את יצר השמירה החזק על הצייד. הרי גם הגולדן וגם הלברדור במקור הם כלבי צייד ואם לא נשים לב, ניצור כלבים בעלי יצר שמירה חזק מאוד על הצייד. אז הלברדור או הגולדן שלנו ייראה כמו לברדור או גולדן, יתנהג כמו לברדור או גולדן וינשוך את בני הבית כאשר מי מהם יתקרב לקערת המזון שלו או לצעצוע שלו או לגרב שהצליח לגנוב, וזאת בשל תכונה הידועה בגזעים אלה של שמירה על הצייד. מטרת הגידול המתועד להכחיד תכונה זו ולשמור על קווי דם של כלבים נוחים למשפחה.

אתה חולם כל חייך על רועה גרמני, בדיוק כזה כמו שהיה לשכן בילדותך. אתה הולך וקונה לעצמך כלב רועה גרמני ללא תעודות (כי זה יותר זול ב-1000 ש"ח או יותר); אלא שהחיסכון הזה עלול לעלות לך ביוקר רב ואתה מסתכן בכך שלכלב תהיה בעיית אגן קשה ביותר שעלולה להגיע עד כדי צורך להרדים את הגור הצעיר עוד טרם הגיעו לבגרות. אז הכלב נראה כמו רועה גרמני ואף מתנהג כמו רועה גרמני, אולם בשל העובדה שמגדלים פיראטיים לא מקפידים על בדיקות אגן והזיווגים נעשים על סמך מראה בלבד, הגור הספציפי שלך יהיה חולה במה שנקרא בשפה המקצועית "היפ-דיספלאזיה". עלות טיפול בבעיות אגן מגיע לכדי 4000-5000 ש"ח לכל צד במקרה הטוב, או שלאחר ניתוח לא מוצלח תצטרך להרדים את הכלב אליו נקשרת. אז נראה לך שחסכת בהוצאות?!...

שתי הדוגמאות שלעיל עלולות להביא לאחת מן התוצאות הבאות: הוצאות נלוות כבדות יחסית אם המשפחה היא בעלת מוסר ומוכנה להשקיע בכלב/ה; או לחילופין פליטתו של הכלב לרחוב או לצב"ח או הרדמתו על ידי וטרינר פרטי. בכל מקרה עוגמת הנפש של המשפחה היא כבדה ותחושת האובדן קשה.

ועל אחת כמה וכמה, אותם מגדלים פיראטיים שבאמת אפילו לא יודעים אם הזכר והנקבה הם מאותו הגזע ואין הם בודקים את תעודות היוחסין של הכלבים המזווגים, ושם גם בכלל לא בטוח שאתה באמת קונה את הגזע שאתה בוחר. וכבר קרו מקרים שבהם בשגר אחד היו גורים דומים לאימא ואחרים לאבא וחלקם נמכרו כשייכים לגזע האימא וחלקם כשייכים לגזע של האבא.

ולא שהכל מושלם אצל מגדלי כלבים גזעיים מתועדים, גם כאן קורות תקלות; הרי מדובר רק בבני אדם. ואולם, למעט מקרים יוצאי דופן, המקום היחיד שיש בו סבירות גבוהה שתוכל לקנות גור/ה גזעי ובריא, מתועד ומבוקר הוא אצל מגדל שההמלטה שלו מפוקחת ומבוקרת על ידי המועדון אליו הוא שייך במסגרת ההי"ל.

הלקוח הישראלי הפוטנציאלי מעוניין לקנות בזול ובמקביל להשתדל או למכור ביוקר או "להוציא" את העלויות; כלומר, לקזז הוצאות. הישראלי המצוי יעדיף לקנות גור/ה בזול ויתחיל מיד בספירה לאחור, "תוך כמה זמן יחזיר לעצמו את ההוצאה". אז אם הוא קנה זכר, מיד יחפש את כל הדרכים כיצד לשדך ליצור נקבה להרבעה. אל תשכחו, עלות הרבעה ללא תעודות שווה לבעל הזכר קרוב ל-1000 ש"ח; עלות הרבעה עם תעודות שווה לבעל הזכר בהתאם לאיכותו של הזכר. אם הזכר בא מקווים בינוניים ואיננו מנצח גדול בתערוכות, הרי שהרבעה איתו שווה לבעל הזכר 2000 ש"ח, אם הזכר בא מקווים יוקרתיים והוא עצמו מנצח בתערוכות, שווה ההרבעה לבעל הזכר עד 4000 ש"ח, או לחילופין מקבל בעל הזכר גור/ה מההמלטה. כך שבהרבעה אחת מחזיר לעצמו בעל הזכר את עלותו של הגור או לפחות מחצית עלותו;

אם ברשותו כלבה ממליטה אזי הוא ירביע אותה החל מהייחום הראשון בכלבים ללא תעודות, תוך התעלמות מוחלטת מצורכי הכלבה. אמנם הוא ישלם לבעל הזכר 1000 ש"ח או יעביר לרשותו גור/ה מההמלטה, אולם הוא ירוויח די בקלות יחסית על שאר השגר 1000 ש"ח לגור/ה;

כמובן אם תהיה זו המלטה עם תעודות, יהיה על בעל הנקבה להופיע לפחות בתערוכה אחת ולקבל ציון מינימום המאשר בתקנון הגזע לכלבה להמליט, יהיה עליו לבצע בדיקות רפואיות הנדרשות בגזע ואז אם זו המלטה עם תעודות בינוניות הרי שהוא יעביר לבעל הזכר עד 2500 ש"ח או גור/ה וירוויח בקלות יחסית על שאר השגר בין 2000 ל-2500 ש"ח לגור/ה; אם זו המלטה עם תעודות איכותיות, שוב הוא יעביר לבעל הזכר עד 4000 ש"ח או גור/ה מההמלטה, ושאר הגורים יימכרו בהתאם לאיכות השגר. בדרך כלל בהמלטה איכותית יש צורך באורך רוח, כיוון שעלותם היקרה יחסית של הגורים מעכבת מכירות מהירות.

כיוון שהריטואל המתואר לעיל חוזר על עצמו בהרבה מקרים, נוצר עומס רב של גורים, חלקם נמכרים בזול, אחרים מחולקים בחינם (וכבר ידוע לכל שeasy come, easy go -)  וחלקם נזרקים לאחר פרק זמן קצר לרחוב, או מועברים הלאה ומתחילים את מסע הגלגולים שלהם בין בתי אמנה, מכלאות הסגר, עמותות אימוץ, משפחה, בעיות, לרחוב, מכלאות הסגר... וכן הלאה עד להרדמתם הסופית.

חוסר האחריות המשווע ביחסו של הישראלי המצוי לחיית המחמד הזאת הנקראת כלב, גורם להמלטות לא מבוקרות, "טעויות של הטבע" (אופס, לא שמתי לב שהיא מיוחמת וכולם עלו עליה...וכדו'), התרבות בלתי סבירה של כלבים ביחס למספר הבתים שמעוניינים לגדל כלבים; קניות זולות של אנשים שאין להם ערך לא כלפי בעל החיים עצמו ולא כלפי הכסף שזה עתה בוזבז על גחמה של מי מילדיהם, ואופס... עם הפיפי הראשון באמצע הסלון, הגור ברחוב ועוד...

ההתרבות הבלתי מבוקרת של כלבים כופה על הרשויות להרדים מעל ל-100,000 כלבים בשנה וכאן מתחיל המאבק האינסופי בין הרשויות לעמותות האימוץ. ולא שמצב החתולים בארץ טוב יותר, אלא שאני מיומנותי בענייני כלבים עסקינן ועל כן התמקדתי בהם.

מיהו מגדל אחראי?

מגדל רציני ואחראי מקפיד בטרם ירביע את כלבתו לבדוק את קווי הדם של הזכר המועמד להרביע, את התאמתו הגנטית לקווי הדם של כלבתו, יוודא אאוט קרוס במקרים נדרשים ו/או יעשה הרבעה בתוך קווי הדם של כלבתו  (line breeding  ולפעמים אפילו ( in breeding כדי לחזק תכונות חשובות לגזע.

מגדל רציני יבחן דורות אחורנית תופעות של בעיות בריאות גנטיות כמו: היפ-דיספלאזיה, בעיות עיניים, חירשות, פריקת מפרקים, אפילפסיה וכדו'.

מגדל רציני יימנע מהרבעה עם זכר שיש בעורף הגנטי שלו חשיפה לאחת מבעיות הבריאות המפורטות, גם אם יהיה זה זכר מדהים ויפה תואר, מותאם לתקן באופן מושלם. מגדל רציני יימנע מלהרביע עם זכר שברקע שלו יש תופעות של תוקפנות יתרה, או שהוא מוריש (לצערי רק מתוך ניסיון ניתן לעמוד על כך) תכונות של תוקפנות יתרה, או נטייה להיסטריה ופחדנות אצל הצאצאים שלו.

מגדל רציני ואחראי יודע שלא כל הגורים הנולדים אצלו הם ברמת התאמה הגבוהה ביותר לתקן המחמיר של תערוכות היופי. בהרבה מקרים, לוקח מגדל רציני ואחראי רברס ומרביע עם כלב שאיננו פסול על ידי תקן התערוכות, אך רובו ככולו הוא מקווי עבודה, כדי לצאת החוצה מתוך קווי הדם שלו ולהפיח רוח רעננה בגזע שאותו הוא מגדל, על מנת לשמר את הטמפרמנט הנכון לגזע.

מגדל רציני ואחראי יודע להבחין בין המלטות בעלות פוטנציאל גבוה בתערוכות לבין המלטות פחות "אטרקטיביות" לתערוכות, שמשביחות את בריאותו של קו הגידול שלו. לכן, למי שמעוניין בגור/ה גזעי, בריא, מתועד ומבוקר אך לא מתעניין בנושא תערוכות יופי, יכול לפנות למגדלים הרציניים ולאתר המלטה ו/או חלק מהמלטה שעל פניו נראה למגדל שגורים אלה מבחינה צורנית הם באיכות של כלב למשפחה ולא כלב לתערוכות.

מגדל רציני ואחראי מבחין בהבדל ומוכר במחיר המתאים. בגזעים המכוונים לעבודה, מחירו של גור נקבע בהתאם ליכולות העבודה של הוריו, היצרים הנכונים וההישגים של הוריו ורק לאחר מכן יושם דגש אם בכלל על צורתו של הכלב בהתאמה לתקן היופי; ובכל מקרה, כלב גזעי מתועד חייב לעמוד בדרישות המינימום של הארגון העולמי ה-FCI  ובישראל על פי תקנון ההי"ל (ההתאחדות הישראלית לכלבנות)

למרות הניסיון הרציני למדי לפקח על ההמלטות הגזעיות, לאשר הרבעות בין זכרים ונקבות מאושרים, הרי שהשוק הפרוץ והפיראטי הולך ומתרחב.

מוגש כחומר למחשבה.