בחוקותי תשעד, ואכלתם לשבע 

ערש"ק, ואכלתם לחמכם לשבע, תשע"ד.

אומרת התורה אם-בחקתי, תלכו; ואת-מצו‍תי תשמרו, ועשיתם אתם...... ואכלתם לחמכם לשבע.

מבטיחה התורה, אם-בחקתי, תלכו ....ואכלתם לחמכם לשבע.באם לא כך ואכלתם, ולא תשבעו.

אומר מוהר"ן, "בשעת האכילה דווקא, זוכין להארת הרצון".

אכילה הינה מעשה גשמי, מעשה אליו נצרכים כולם, חיות, בהמות והאדם.למעשה היקום כולו מהות קיומו הינה השביעה.דוד המלך אומר  פותח את-ידך ומשביע.ידו הפתוחה של הקב"ה אינה מביאה אכילה גרידא, ידו הפתוחה של הקב"ה מביאה לידי שביעה.שביעה זו ענינה "לכל-חי רצון".שביעה המביאה כל חי לידי הארת הרצון.

הארת הרצון בדברי מוהר"ן ענינה הכרת המאיר.האור ניכר הוא לכל, ניכרת היות האורה.

המאכל הנתון לפני האוכל ניכר הוא, בחינתו האור.הרואה אור יבקש לגלות המאיר.הרואה יד פתוחה, שפע רב המושפע עליו, יבקש לגלות מי הוא אשר פותח ידו.

האור מביא לבקש ולחפש את המאיר.דרך האור, האכילה יכיר האדם את המאיר ולא רק את האור.

גילוי המאיר מביא את המואר לידי הכרה בדרך הבאת האור אליו.

האכילה הינה צורך, כדברינו.המאכל הוא הממלא את צורך זה.המבקש לאכול נמצא "בחושך".המאכל המובא לפניו, הינו האור.הפותח את ידו ומאיר אינו ידוע, איננו ניכר, אינו ניכר לאשר איננו מבקש את המאיר.אשר איננו יודע מקורו של אור, הרי הינו אוכל.המחפש ויודע מקור אורה, מקור הפותח את ידך, מגיע לידי שביעה.

המאכל הינו צורך גופני, גשמי של היקום כולו.דווקא ממקום זה נקל להגיע ולגלות את הממלא את רצוני.ממקום זה ניתן לראות מי הוא המאיר לי.ניתן לגלות מקורה של אורה.

אכילה ענינה שביעה, השביעה אינה תלויה בכמות, שביעה תלויה באיכות האכילה.

טבע האדם, מבקש לאכול בהיות רעב.דאגתו שמא לא יוכל לאכול שוב בזמן קרוב או בזמן המתאים לו, מביאו לאכול ולמלא בטנו ע"מ שבמשך זמן רצוי לא יזדקק שוב לאכול.

אם-בחקתי, תלכו; ואת-מצו‍תי תשמרו, ועשיתם אתם...... ואכלתם לחמכם לשבע.

ההליכה בחוקות הקב"ה וקיום מצוותיו, היא אשר תביא לידי אכילה משביעה.ההליכה בחוקות הקב"ה וקיום המצוות, מביאה לידי הכרה במקור האור, הכרה בהארת הרצון.

הכרה זו מביאה לידי בטחון.בטחון זה מביא לידי אכילה כדי שביעה ולא אכילה לצורך הרגעת החששות.

מה רב-טובך, אשר-צפנת ליראיך מביאה לידי כעת, יאמר ליעקב ולישראל, מה-פעל, אל. 

הטוב, האור המושפע ליראיך, מביאה לידי הארת הרצון, גילוי מקור האורה,  מה-פעל, אל.

בק"ש מבטיח הקב"ה והיה, אם-שמע תשמעו אל-מצו‍תי, אשר אנכי מצוה אתכם, היום--לאהבה את-יהוה אלהיכם, ולעבדו, בכל-לבבכם, ובכל-נפשכם..... ואכלת, ושבעת.תגיע לידי אכילה משביעה.

גילוי הארת הרצון הינה דווקא במקום גשמי. לא בשמים, הוא.במעשים הגשמיים החומריים בהם דווקא ניתן לגלות מקורה של אורה.

צדיק--אכל, לשבע נפשו;    ובטן רשעים תחסר.