10 סימנים לשחיקה בעבודה והטיפול בהם 

10 סימני  שחיקה בעבודה והטיפול בהם

כיועץ ארגוני הנחתי סדנאות רבות העוסקות באיתור וטיפול בגורמי שחיקה בעבודה.  מדי פעם, אני מחלק למשתתפי הסדנאות שאלון לאבחון עצמי של סימני שחיקה. להפתעתי, זיהיתי שלא פעם דווקא עובדים צעירים , העובדים בארגון שנים ספורות, שחוקים ברמות כמעט מסוכנות, בעוד עובדים וותיקים, העובדים במערכת 20 שנה ויותר, נטולי כול סימפטומים של שחיקה, מלאים בהתלהבות וחיוניות ונהנים להגיע מדי יום אל מקום עבודתם.  מניין שנות העיסוק במקצוע  אם כן, אינם בהכרח גורמי שחיקה בפני עצמם. ישנם גורמים נוספים שעלולים לשחוק עובד ולגרום לו למגוון רחב של סימפטומים בתחומים שונים שאעמוד עליהם בהמשך.

 אם כן, מהי "שחיקה"?.

שחיקה מוגדרת כמצב לחץ מתמשך,שבו "רמת הדרישה" למשאבים נפשיים מהאדם, גדולה מיכולתו לספק אותם. הפער בין "הביקוש להיצע"  גורם לאדם, תשישות פיזית, פסיכולוגית ומנטלית מתמשכת. שחיקה לא מטופלת , עלולה לגרום  בעיות משמעותיות בכול רובדי החיים ובהם פגיעה באיכות חיים, סיפוק מהעבודה, מערכות יחסים, מסוגלות הורית, זוגיות ואפילו בעיות בריאותיות.

 סימנים לתופעת השחיקה:

א.      תשישות- כשאדם מרגיש תשוש כול הזמן, ללא קשר למידת העומס האובייקטיבי לו הוא נתון וכשאין כמובן, ממצאים העלולים להעיד על בעיה רפואית.

 ב.      רגשות שלילים- כשאדם חווה רב הזמן רגשות שליליים ובהם , ציניות, שליליות, תסכול,  תחושה של חוסר אונים ("מה זה חשוב מה אעשה?, בלווא הכי זה לא יעזור לי"..). כולם חשים רגשות שליליים מעת לעת, חשוב לזהות רגשות כאלו דווקא על רקע של העדרם בתקופה הקודמת.

 ג.        ירידה במוטיבציה- כשאדם חש חוסר התלהבות מתמשך כלפי עבודתו, ירידה בהתלהבות, ובשמחת העשייה עד כדי מצב שבו הוא ממש "מכריח את עצמו" ללכת לעבודה.

 ד.      בעיות קוגנטיביות- שחיקה גורמת לירידה בריכוז וקושי להתמקד בגירוי לאורך זמן. התחלתי ספר ואני מתקשה "להתפס" בעלילה. אחרי כמה עמודים, אני מניח אותו. התחלתי לצפות בסרט מומלץ, אך שלא כדרכי, אני מתקשה לעקוב אחר ההתרחשויות. נצפית בשחיקה מתמשכת גם ירידה בסקרנות הבסיסית, יש חוסר רצון וחוסר עניין ללמוד תחומים חדשים, לצאת להשתלמויות, ולרכוש מיומנויות חדשות בעבודה.

 ה.       ירידה בביצועים בעבודה: כאשר השחיקה מתמשכת ניתן לראות ירידה ברורה בביצועים בעבודה לעומת התקופה הקודמת.  השוואה  "לטווח ארוך" תיתן אינדיקציה ברורה לתופעת השחיקה.

 ו.        הופעת בעיות בין אישיות- השחיקה עלולה להשפיע בשני דרכים, כמעט מנוגדות. האחת, ריבוי קונפליקטים ועימותים עם עמיתים בעבודה בשלב ראשון ובהמשך, עם בני זוג וקרובי משפחה, או לחילופין, תופעה של צמצום יחסים חברתיים, הסתגרות והתנתקות מחברים ומאנשים שבעבר , היו יקרים לך.

 ז.       הזנחה עצמית- בשחיקה אנשים עלולים לשתות יותר מדי אלכוהול, לאכול יותר מדי, לאכול ג'אנק פוד במקום אוכל בריא, לעשן הרבה ולחדול מפעילות גופנית (למרות שבעבר התמידו בה) לישון פחות, ואז, עלול להתחיל "מעגל אימה" שבו מתחילים לקחת תרופות כדי לישון, והתרופות רק מחמירות את המצב.

 ח.      להיות עסוק כול הזמן בעבודה- גם כשאינך בעבודה, במקום, "לסגור את הבסטה", אתה עסוק כול הזמו בעבודה, מה הבוס יאמר?, מה יעשו הלקוחות?, כיצד יגיבו העובדים?, המחשבות רודפות, חודרות לתוך השקט, ואין מנוחה.

 ט.      ירידה כללית בתושת הסיפוק מהחיים- פתאום "תמונות הצבע", הופכות ל"שחור לבן", השמחה נעלמת, אירועים שנהנית מהם בעבר, נחווים לפתע כחסרי טעם. השמחה יורדת, משחק עם הילדים הופך למטרד הכרחי. יש ירידה בעניין ביחסי מין.

 י.        בעיות בריאותיות: כאבי ראש, ריבוי גירודים, כאבי בטן בלתי ברורים, הופעה של תסמונת "המעי הרגיז", לחצים בחזה,צרבות,  ריבוי כאבי שרירים ועוד. כול אלו, על רקע של העדר בעיות דומות בעבר.

• חשוב לציין שבכול מקרה, יש לשלול קיומם של מחלות פיזיולוגיות אפשריות או קיום של דיכאון קליני שחלק מהסמפטומים שלו, דומים מאוד לסימפטומים המתוארים של תופעת השחיקה.

 דרכי  הטיפול בתופעת השחיקה:

א.      היה פרואקטיבי- במה הדברים אמורים?. אדם פרואקטיבי, הנו אדם היוזם, לוקח אחריות ופעיל במקום אדם פסיבי או ראקטיבי, המגיב להתרחשויות  או אדיש לכאורה כלפיהם. בסדנא שהנחתי שהשתתפו בה קבוצה של עובדים ממחלקה  בארגון בריאות גדול, התלוננו העובדים שמנהלם, מעולם לא זימן אותם לשיחת משוב, רשמית ושאינה רשמית, ושלמרות שהם עובדים בארגון שנים, אינם יודעים כלל מה דעתו של מנהלם עליהם. אף אחד מהעובדים לא העלה בדעתו, לפנות אל המנהל ולבקש ממנו שיקיים עימו שיחת משוב. לשאלתי מדוע?, השיבו העובדים, "כי זה התפקיד שלו, לא שלנו". גם אם הצדק העקרוני עמם, עדיין, הם נותרו מתוסכלים, חסרי אונים וחסרי שליטה על המצב משום שלא נקטו בגישה פרואקטיבית

 ב.      עשה הבחנה בין מה "שביכולתך לשנות" לבין מה "שאין ביכולתך לשנות"- פתגם ידוע, אומר כך "ה', תן לי את הכח לשנות את מה שביכולתי לשנות, ולקבל, את מה שאין ביכולתי לשנות". אנשים רבים עסוקים  בדברים שלא ניתן לשנותם, או שאינם נתונים בטווח שליטתם, לדוגמא, עסוקים בעבר (שלא ניתן לשנותו) מתוסכלים מכך שלא מחליפים את המנהל שלהם (למרות שזה לא בידיהם) כועסים על מדיניות ההנהלה הבכירה, על ההתנהלות בארגון וכו'. מצד שני, בכול עת שנשאלו לדעתם לגבי נושאים שיש לטפל בהם בארגון, שתקו ולא אמרו דבר. כשביקשו מהם הצעות שיפור, התייחסו לכך בביטול ובציניות. מי יודע?, אולי היה בכול זאת בכוחם לשנות?

 ג.        תמיכת חברים ובני זוג- כשאדם מלא הרגשות תסכול ומרירות ונאלץ לשאת במעמסה הרגשית לבד, הרגשות הופכים למעין ""חומצה מעכלת איברים". חשוב לשתף אחרים, לקבל את תמיכתם ולצאת מחווית הבדידות המאפיינת לא פעם תהליך של שחיקה.

 ד.      פעילות פנאי- לעיתים, פעילות פנאי עשירה ועניפה יכולה להוות פיצוי על תסכולים שחווים בעבודה. אדם בעל עבודה משעממת וחד גונית,  יכול לפצות על כך בעושר וגיוון בזמנו הפנוי. חוגים, עבודה בגינה, עיסוק בתחביבים אהובים, עשויים לסייע בהתמודדות עם התופעה.

ה.      אורח חיים בריא- הנטיה כפי שצויין קודם , היא לאורח חיים לא בריא. ניהול תזונתי נכון,  ארוחות מסודרות, שינה בזמנים קבועים ובעיקר, עיסוק בספורט ופעילות גופנית, יסייעו לצמצם מאוד את נזקי השחיקה.

 ו.        לקיחת אתגרים חדשים בעבודה- הנטיה בעת שחיקה , היא להצטמצמות  ו"הקטנת ראש" בעבודה. דווקא הסגנון המנוגד,דהיינו, הגדלת ראש, והתמודדות עם אתגרים חדשים גם אם אינו בא באופן טבעי, יסייע לצאת מ"מעגל הבלהות" של השחיקה.

 ז.       צמצום עומסים-"משוגעים לעבודה" אלה שהעבודה היא מרכז חייהם, מהווים אוכלוסיה ברמת סיכון גבוהה. חשוב להפריד בין פנאי לעבודה, לכבות טלפונים אם ניתן ולשמור על איזון בחיים.

 ח.      שינוי בקריירה- אף פעם לא מאוחר להחליף מקצוע.  רוזבלט אמר פעם ש"אין דבר המפחיד יותר מהפחד עצמו". לעיתים, החשש משינוי משתק ומעכב שינוי קריירה נדרש. כדאי לעשות הערכה מציאותית  של רווח והפסד. מה המחיר שאני משלם במצב הקיים , לעומת המחיר שאשלם בגין שינוי קריירה.

 סיכום:

שחיקה הנה תופעה רב תחומית, קשה ומשמעותית.  למנהלים, חשוב לאתר אותה בזמן ובמידת הצורך לפנות לייעוץ או אימון אצל בעל מקצוע המתמחה בתחום כדי לקבל  כלים לניהול עובדים במצבי שחיקה, ולאנשי הארגון, כלים אפקטיבים שיאפשרו התמודדות עם התופעה וצמצום השפעותיה.