מאחר שלאישיות האדם קשר הדוק לדימויו העצמי, ומכיוון שדימוי זה ניתן לשיפור, גם אישיותו תשתפר בהתאם.
כדי לחיות באמת דרוש דימוי שבאמצעותו תוכל לפעול בעולם ממשי. דרושה תמונה פנימית שתוכל להאמין בה ולסמוך עליה, שלא תתבייש בה, שתרגיש חופשי לבטאה, שתהיה מסוגל להיות כן עם עצמך ולהכיר בנקודות החוזק והחולשה שלך. התמונה הפנימית חייבת להיות קרובה לאישיות שאתה מציג.
כשתמונה זאת שלמה ובטוחה - אתה גאה בה, חש ביטחון עצמי, מרגיש חופשי להיות אתה ומבטא את עצמך באופן יצירתי. אז אתה פועל באופן אופטימלי. כשהיא אינה שלמה ואתה מתבייש בה ומנסה להסתירה, הביטוי היצירתי נחסם, אתה נעשה עוין, קשוח וקשה להסתדר אתך.
ל?מה כל אחד מאתנו משתוקק? אפשר לומר בביטחון רב, שכל אחד מאתנו משתוקק להתנסות יותר ב"חיים אמיתיים", כלומר להעניק ולקבל יותר אושר, שמחה ואהבה. הדבר יתממש על-ידי ביטוים הנאות של ערכינו, דחפינו, יכולותינו וכשרונותינו הטבעיים. אך אם נחסום את ביטוים, נתנתק מאותן מתנות ודחף החיים הקיים בנו, ונתקרב במהירות אל המוות.כבר לפני כ- 2500 שנה העלו נביאי ישראל את רעיון התשובה, ועודדו את בני ישראל להגשימה. לדבריהם, האדם מסוגל להשתפר עד כדי מחיקת עברו כאילו לא היה. המציאות הנוכחית מצביעה על כך שרעיון זה, בדומה להרבה רעיונות שהופצו בתקופת הנביאים והפילוסופים של העולם העתיק, נותר כמעט ללא יישום, עקב נסיבות הימים ההם.
בספר זה ובספרות בעלת תוכן דומה מוצגת הטענה, כי ניתן בהחלט לשפר את דימויו העצמי של האדם. נמצא שאי-אפשר לחשוב על דבר באופן חיובי כל עוד יש לך דעה שלילית עליו. ניסויים רבים הוכיחו, שעם שינוי הדעה לחיובית, תוכל לבצע את השיפור בלי התנגדות ומתח מיותרים, ואותם כוחות פנימיים שבך, שקודם גרמו להופעת התופעה השלילית - יפעלו עתה לסלקה.
הדימוי העצמי שלנו בהכרח אינו מושלם. על-ידי שיפור ביטויו הוא מתקדם לקראת דימוי אידיאלי, אבל לעולם אינו משיגו. עלינו ללמוד לשאת אי-שלמות זאת. אין אדם מושלם, ומי שטוען שהוא כזה או חושב שקיים כזה, משלה את עצמו.
לא נוכל לפתח את היכולות הטמונות ביצירה הנפלאה שנבראה בצלם אלוהים, כשאנו מפנים את גבנו אליה, מתביישים בה, שונאים אותה ומסרבים להכיר בה.
