אצל אלכוהוליסטים המגיעים לקליניקה אני נתקל במנגנוני הכחשה ובושה נוקשים הרבה יותר ממכורים לסמים. כמה סיבות אפשר להציג להסבר המנגנון ההכחשתי הזה. תחילה, הקושי לחשוף את ממצאי האלכוהול אצל האלכוהוליסט המועד. האלכוהול אינו משאיר סימנים הקלים לזיהוי אחרי שעות מספר, והאימות של האלכוהוליסט עם ממצאי הבדיקה (הנראת אצל המכורים לסמים בבדיקות שתן), מורכבת יותר אצל האלכוהוליסטים בבדיקת אלכוהול. סיבה שניה היא הבושה, תחושת הכישלון לעמוד בפני הפיתוי הנמצא בכל קיוסק וסופר, בכל פיצוציה וקיוסק. ההודעה כי "מעדתי" שוב בשתיה, קשה ומביכה את האלכוהוליסט, בפני עצמו ובפני משפחתו וסובביו. ושלישית מנגנון מובנה ונוקשה של "שקר" שפיתח האלכוהוליסט לאורך השנים, בפני עצמו ובפני סובביו, המסתיר את האמת המרה בפני עצמו וסובביו. לעיתים, מנגנון ההכחשה כה חזק עד שהסובבים את האלכוהוליסט מתחילים להטיל ספק בדבר הריח של האלכוהול העולה מפיו וממראהו הממוסטל.
עימות ישיר וחד משמעי של אנשי טיפול, מומחים בתחום ההתמכרויות בשילוב קול משפחתי של האלכוהוליסט, הכרחי בכדי לרסק את מנגנון ההכחשה והבושה הזה. עימות ישיר על ידי חבריו לקבוצה הטיפולית של האלכוהוליסט, בהנחית אנשי מקצוע מיומנים בתחום הטיפול בהתמכרויות, גם הוא מפתח חשוב לשבירת מנגנוני ההגנה הנוקשים של האלכוהוליסט.
התערבות אנשי מקצוע המומחים בטיפול בתחום ההתמכרויות חשובה ביותר בהתמודדות עם האלכוהוליסט. המומחים יודעים את מנגנוני השקר וההכחשה, את הדרכים לעימות ומפגש של האלכוהוליסט עם שקריו. המטפלים המומחים יבנו מערך בדיקות צפוף שיפגיש את האלכוהוליסט עם תוצאות בדיקה הסותרים את דבריו. המומחים יבנו סביבה טיפולית בטוחה ומשרת ביטחון, סביבה שתאפשר לאלכוהוליסא לבטוח במטפליו, לשבור את הגנותיו ולצאת לדרך החלמה ושיקום.
