מעמד הר סיני 

סיני, שנת ב' אלפים תמ"ח, עבר זמן לא רב מאז יצאנו ממצרים וחנינו במדבר סיני, משה רבנו חילק אותנו לשבטים סביב למשכן ואמר כי עלינו להתכונן לקבלת התורה.

אחנו מאד נרגשים כולם, אלוקים עשה לנו ניסים עצומים בשנים האחרונות כאשר רק לפני שלשה חודשים הוא חצה בשבילנו את ים סוף, כרגע היה בינינו לבין המוות והנה הרים משה את מטהו והים נחצה לשנים, לא אוכל לתאר לכם את המראות המדהימים שראינו מתחת לפני המים, הולכים היינו על קרקעית הים שהפכה בן רגע לגן ענקי ומרהיב ביופיו, עצי פרי לכל אורך הדרך ודגים מדהימים ששחו ברוגע בתוך קירות המיים הענקיים שקמו להם מימין ומשמאל, לא היה לנו הרבה זמן כי המצרים דלקו בעקבותינו ואך יצאנו מהים חזרה אל הקרקע ובן רגע חזר הים לקדמותו תוך כדי שהוא בולע את המצרים על סוסיהם וכלי לחימתם.

עתה אנו במדבר, סמוך להר סיני על פי ציווי אלוקים, מתכוננים כולם למעמד בהתרגשות שאין לבנו יכול להכיל, כולם מתקדשים ומכבסים את בגדיהם ומתארגנים לקראת המעמד הנורא.

אלוקים ציווה על משה לפקוד אותנו, ולא בכדי, לפני מעט מאד שנים היינו רק אני, אבי ואמי במצרים ואילו כעת יש לי ששה עשר אחים ואחיות קטנים וכך גם קרה אצל כל שאר המשפחות, אין ספק שזה ברכה אלוקית, למעלה מכל גדרי הטבע ואמא אף לא נחלשה כהוא זה...

אחזור לנושא עליו דיברנו, ימים שלמים אוכל לכתוב לכם על גודל הניסים שעושה עמנו ה' אך עתה ברצוני לספר לכם על המעמד המרגש אליו אנו מתכוננים כולם.

משה רבנו עדיין לא אמר לנו מתי יתקיים המעמד ואנחנו ממתינים בקוצר רוח..

בינתיים אנחנו במדבר, אל תדאגו יש לנו ענני כבוד מכל הצדדים ומאד נח לנו, ענן אחד נמצא מעלינו כל הזמן ושומר עלינו מפני חום השמש המידברית ויש עוד ענן מלפנינו שבלילה הוא מאיר לנו כדי שלא יהיה לנו חושך, לא אוכל לתאר בפניכם את חיינו במדבר, אנחנו נמצאים ממש בגן עדן עלי אדמות.

שלשה ימים התקדשנו וביום השלישי התאספנו כולם למרגלות הר סיני, לא ידענו בדיוק מה עומד להתרחש אך היינו נרגשים ומתוחים ביותר.

משה רבנו עלה על ההר, אנו הזהרנו לבלתי נתקרב להר או לגעת בו לבל נמות. משה רבנו הקריא לנו את ציווי התורה ושאל האם מקבלים אנו את התורה ומיד צעקנו כולנו, ללא יוצא מן הכלל "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" [שמות כ"ד ז']

באותה שעה באו שישים ריבוא של מלאכי השרת וקשרו שני כתרים לכל אחד ואחד מישראל, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע [מסכת שבת פ"ח א.].
ההרגשה הייתה עילאית והרבה יותר ממה שבן אנוש יכול להכיל, לפני זמן לא רב עבדנו בשדות כמו חיות כשהמצרים מצליפים בנו בשוטים ועתה דמינו יותר למלאכים מאשר לבני אדם, לא האמנו למראה עצמנו.

כאשר עלה משה רבנו להר סיני השתתק העולם כולו, הציפורים לא צייצו ונחלי המים הפסיקו את זרימתם, החיות כולם כפאו על מקומם ובעולם כולו לא נשמעה אפילו לחישה קטנה.

לפתע החלו ברקים ורעמים להרעיד את השמים מעלינו וקול השופר נשמע מתחילת העולם ועד סופו. העולם כולו נתקף בפחד ובהלה אך אנו היינו שלוים ורגועים.

נדמה היה כאילו והעולם עצר מלכת, עת בקע קול אדיר ורם מתוך האש שעל הר סיני והכריזה "אנכי ה' אלוקיך" ובאותו רגע ראינו כולנו את אלוקי ישראל, לא אוכל להסביר מה ראינו כי היית זאת ראייה רוחנית שאינה יכולה להיתפס במח האנושי.

ואכן, מעצם שמיעת קולו של אלוקים וראיית פני השכינה נבהלנו עד למאד וצעקנו למשה רבנו כי אין ביכולתינו לשאת זאת וכי יקריא לנו הוא את ההמשך כי אם נשמע עוד פעם אחת את קול האלוקים אנו נמות, הרגשנו שאין מקום בגופנו הגשמי להכיל כ"כ הרבה אלוקות...
ובתוך כך המשיך אותו קול והכריז "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"

באותו רגע התעלפו רבים מביננו והרגשנו כאילו נשמתנו עוזבת את הגוף, לא יכולנו לסבול את הגשמיות באותה עת, משראה משה רבנו כך, החל הוא לקרא את שאר הדיברות.

***
במסכת פסחים (דף קטז:) אומר רבן גמליאל: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, שנאמר (שמות יג), "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
אם על יציאת מצרים בה לא היינו, מחוייבים אנו לראות את עצמנו כאילו אנו עצמנו יצאנו ממצרים הרי קבלת התורה על אחת כמה וכמה.. חז"ל אומרים כי כל אדם מישראל, היהודים שקדמונו, אנו וכל אלו שעתידים להיוולד, היינו כולנו במעמד הר סיני! הרי שבוודאי אנו צריכים לחוש את קבלת התורה, היינו שם, הנשמה שלנו זעקה יחד עם בני ישראל באותו מעמד את קריאת הנעשה ונשמע.. מלאכי השרת קשרו אף לנו את הכתרים על ראשנו, שמענו אף אנו את קול האלוקים בוקע מן האש ומכריז "אנכי ה' אלוקיך" וזו בדיוק הסיבה שכל יהודי, באשר הוא, לא משנה כמה רחוק הוא יברח מיהדותו, אי שם במעמקי מצפוני ליבו ישב לו אותו זכרון קטן שיזכיר לו שוב ושוב את אותה הכרזה ממעמד הר סיני..

בליל שבועות, עת נעמוד כולנו בבית הכנסת והבעל קורא יקרא את עשרת הדיברות, נכריז אף אנו בליבנו כלפי שמיא "נעשה ונשמע!"... רבונו של עולם, אמרנו זאת אז ואנו אומרים אף היום: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" [שמות כ"ד ז']