כמה פעמים יצא לך להיכשל והסקת מזה ש"זה בלתי אפשרי", "אולי אחרים יכולים, אבל לא אני", או מסקנות דומות לאלו?
ולאן הובילו אותך המסקנות האלו?
לאמביציה ומוטיבציה לנסות שוב, ואולי שוב, ואולי אפילו שוב ושוב ושוב, עד שתצליח?
כן, בטח!
איינשטיין הגדיר אי שפיות: לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות.
לעומת זאת, תומס אלווה אדיסון, ניסה לא פחות מאלף חומרים ודרכים שונות לפני שהגיע לתוצאה שהיום כולנו מכירים ומשתמשים – נורת החשמל!
תארו לכם שאדיסון היה מתייאש אחרי הניסיון הראשון, השלישי או אפילו ה – 999?!
מן הסתם יש מישהו בעולם, שכל ניסיון שלו מסתכם בהצלחה. אני עוד לא שמעתי עליו.
לצורך העניין – הצלחה היא הגעה לתוצאה הרצויה (או תוצאות רצויות).
ובשביל להיות נאמנה גם לשפה העברית – הנה מה שהמילון מגדיר הצלחה: שגשוג, הישג, הצטיינות, מצוינות, הגעה להישגים, השגת תוצאה טובה.
אז בואו נפרק קצת את ההגדרה של המילון: שגשוג, הישג,הצטיינות ומצויינות – הם בד"כ מדידים, לא תמיד, אבל איך הם מוגדרים? האם אנחנו מחפשים את ההצטיינות של "הכי טוב" ביחס לאחרים (למשל, מצטיין כיתה), או אולי "הכי טוב שאני יכול"?
ולגבי "השגת תוצאה טובה" – טובה ביחס למה? לאחרים? למה שהשגתי עד עכשיו? או אולי ביחס ליעד שהצבתי לעצמי? ביחס למה שאחרים מצפים ממני?
ומה קורה לנו בשלב התוצאה?
זוהי הצומת החשובה בעיני, אפילו יותר מהתוצאה עצמה.
לפעמים, אנחנו פשוט מקבלים את התוצאה שרצינו. לפעמים גם כשאנחנו מקבלים את התוצאה שרצינו זה לא מספיק לנו, אבל זה כבר נושא אחר.
וכשאנחנו לא מקבלים את התוצאה שרצינו?
הרבה אנשים שאני מכירה, עשויים לנסות עוד פעם. חלקם אולי אפילו פעם נוספת.
אבל בד"כ, אחרי מספר מסוים של ניסיונות, הם יפסיקו לנסות. ואז מן הסתם תתלווה לזה תחושת כישלון. ייתכן אפילו שהם יגדירו את עצמם ככישלון.
ואיך המילון מגדיר כישלון?
"מפלה, אי הצלחה, נפילה, מפולת, שגיאה, משגה, חולשה, אכזבה, רפיון, חורבן, הרס, אסון"
שמת לב כמה רגשות מחלישים ושליליים נכנסים להגדרה הזו? וכן, גם "אי הצלחה".
אז איך בכל זאת הופכים את הכישלונות,
שבלתי נמנע מלחוות אם אנחנו רוצים לשגשג, להתקדם ולצמוח,
ולא חשוב באיזה תחום?
דבר ראשון – מפרידים.
מפרידים בין התוצאה, לבינינו.
תת-המודע שלנו ממהר בד"כ לקשור בין המעשים שלנו, לבינינו. כלומר – אם עשינו משהו ולא הגענו לתוצאה הרצויה – אנחנו "כישלון".
למעשה - העובדה שלא קיבלנו את התוצאה הרצויה – לא אומרת שאנחנו כישלון! זה רק אומר שהדרך שבה נקטנו כדי להגיע אליה, לא נכונה במקרה המסוים.
דבר שני – לומדים.
תומס אדיסון, עם כל אחד מהניסיונות ליצור את נורת החשמל שלא הביאו לתוצאה, ידע שלמד על עוד דרך או חומר שלא עובדים, וכל ניסיון כזה קירב אותו לתוצאה.
בודקים מה אני יכול לעשות אחרת, כדי להגיע לתוצאה הרצויה.
ודבר שלישי – זוכרים!
זוכרים, ומזכירים לעצמנו שוב ושוב – בכל פעם שאנחנו לא מקבלים את התוצאה הרצויה, זוהי הזדמנות ללמוד עוד משהו על עצמנו, על העולם בו אנחנו חיים ועל האינטראקציה שלנו איתו.
ועוד זוכרים – שכל כישלון מקרב אותנו להצלחה!
אנחנו יוצרים ע"י הגישה שלנו, את התדר שמתייחס לארוע – תדר של כישלון או תדר של הצלחה.
זה נכון לגבי כל תחום - וזה נכון במיוחד בכל מה שקשור ליצירת המציאות שלנו.
בכל "כישלון" נבחר לראות עוד הזדמנות ועוד צעד בדרך להצלחה, ובכך נהפוך אותו לכזה!
כל שעלינו לעשות הוא להמשיך לעשות!
נורית צורגיל - מומחית לטיפול אנרגטי ויצירת מציאות.
מפתחת שיטת "האמת הפשוטה" לריפוי ויצירת מציאות.
בעלת נסיון רב בטיפול באנשים בשיטות שונות - במגע (שיאצו, ריבאלנסינג ועוד), אימון בשיטה האבולוציונית, רייקי ותטא הילינג.
