צבע צורה וחומר 

בתערוכה "צבע צורה וחומר" יוני 2014  נפגוש מגוון רחב מיצירותיהם של אמני הפורום בתחומי ציור, פיסול, צילום, וידיו ארט, ויטראז’ ומיצב.  ריבוי הסגנונות יוצר דיאלוג מקומי ערכי ומורכב בין תפישות ודעות שונות. מזמין מבט אישי בעולמם של המציגים ומציע שיח מפרה ומגשר בין קטבים הנשענים על מקום, זהות, זיכרון, אסתטיקה ואהבת היצירה. 

פעילות הפורום בחדרה מאפשר לאמנים לתת ביטוי רב תרבותי ליצירתם ולתפיסת עולמם הייחודית. אמנים שאינם מחכים עוד לקבל תוקף מהמרכז ומבקשים לקחת אחראיות על יצירתם , לדבר בגרונם ולשכתב את ההיסטוריה של עצמם. תפישת עולמם היא שאמנות מגשרת בין תפישות ועמדות שונות על מגוון התרבויות בהם מתאפיינת מדינת ישראל וחדרה רבתי בפרט...

מה מניע אמנים להצטרף לפורומים, לעמותות, לאגודות ולהיענות לקול קורא בישראל ומחוצה לה.? לתפישתי, הצורך הבסיסי של אמנים ויוצרים פעילים הוא למסגרת ולבמה אמנותית בה הם מבקשים להציג את עבודת האמנות שלהם ולהציע היגד ומשמעות.  ’’פורום האמנים’’ חדרה מייצג מודל כלל ארצי ובינלאומי התואם לרוח הדברים. הפורום פועל תחת מטריית בית האמנים חדרה, חברים בה 74 אמנים צעירים ומבוגרים, תושבי חדרה ומהסביבה הקרובה ואמנים מהמרכז. הפורום מורכב מיוצרים בוגרי אקדמיות לאמנות, אוטודידקטים ובוגרי סדנאות וקורסים בתחומי האמנות. יחדיו הם יוצרים פסיפס רב תרבותי כפלורליזם הומאני ורעיוני.

בית האמנים חדרה מאמין, ש"הזכות ליצור תרבות ולצרוך אותה היא זכות יסוד. חיי תרבות ואמנות של עיר בונים את דיוקנה, זהותה וייחודה. אמנות מחזקת  את הליבה התרבותית המשותפת ומעודדת  ביטוי למסורות השונות ולתרבויות השונות, תוך קיום יחסי גומלין ביניהן." 

בתערוכה "צבע צורה וחומר" יוני 2014 נבחרו  25 אמנים מחברי הפורום להציג עבודות בנושא. המאפיין העיקרי בתערוכה הוא ציור בז'אנרים וסגנונות רבים התואם לאסכולות השונות מהם מורכב הפורום. בתערוכה נפגוש ציור, פיסול, ויטראז'' ובוידיאו ארט.

המקבץ המקרי, שאינו בהכרח שרירותי מהווה את המאגר ממנו מורכב הפורום. הוא דינאמי ונמצא כל הזמן בשינויים.  החומרים במסגרות הפורום הם ערכי הפרט והתפתחותם. בידי האוצר חומר מוגבל ונתון ממנו הוא יכול לבחור ולעצב תערוכה. מעניין הוא לבחון את הייחודי ואת המשותף בין המשתתפים. החתך בתערוכה מצביע על מה שמוכר לנו מההיסטוריה של האמנות בישראל, אמנים המתייחסים ליצירה מתוך כוונה מוצהרת ומה בין השיטין כסוג של שייכות למקום וזהות מקומית, ואלה הנותנים דגש על בעיות של ציור, אמנות, רגש וכד'... מתברר שכמעט כל האמנות הנוצרת במרכז ובפריפריה היא חזות המקום, הנוף, המתחים והחרדות המתפתחות כאן. אחרים מתמודדים עם שאלת התרבותיות כשאלה של זהות נפשם, הלכי רוח, זיכרונות וגעגועים לארץ מולדתם.

 בין מופשט, פיגורטיבי, ריאליסטי ורעיוני מבטאים האמנים את רחשי ליבם ומעלים שאלות כמו גם עמדות זהות ומקום.

במופשטים שלאדיבה אור -שלוש עבודות צבע חדשות בגווני כחולים המייצגים עולמות אפוקליפטיים ומתייחסות לאסונות טבע ותרבות בעידן העכשווי. פעילה מאוד בשנים אחרונותעל במות אמנותיות רבות כיוצרת וכאוצרת. בשנת  2013 הציגה תערוכת יחיד ממצה בגלריה עמליה ארבל בשם "סיפורים מחלל הבטן"  כותב עליה יואל אמת, (כתב אמנות במגזין המושבות) "דימויים מחלל הבטן" אשר צוירו בסגנון מופשט. בציוריה יש תיעוד של פרץ רגשות געשי ובדיקה עצמית של תהליכי בריאה, צמיחה והעצמה בצבעים מרהיבים בהם שולטים צבעי האש, אדום וצהוב. הדימויים מתפרצים מהבד על הצופה. גם ציור דמוי גלקסיה בחלל אפל מבטא כח בריאה עמוק. האמנית מגלה באופן מופשט את החבוי בה כרשמי חוויות ממשיות וחתירה לעולמות המושגים רק בדמיון".

אהרונוב מרטה, חברה בפורום זה שנה רביעית. מאחוריה תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות במסגרת הפורום ומחוצה לו. לפני כשנה הציגה תערוכת יחיד בחלל המפואר של מתנ"ס בית אליעזר  באוצרות המורה שלה הצייר עובדיה ישראל. מרטה מציירת בצבע על בד את עולם הפנטזיה והאגדות.  אלו נופים קסומים הלקוחים מארץ מולדתה הרחוקה קווקז. סגנון ריאליסטי צילומי המאופיין בצבעים של פוסטר. אזולאי דבורה, מציירת משפטי שירה וסיפורים כדי ליצור הפרדה בין החיים הרגילים ובין החיים בעולם האמנות. ציוריה הם חיפוש תמידי אחר גילוי היופי והמתחדש. מחברת בין צורות ודימויים שלא באמצעות הפרספקטיבה. אלא כקולאז' דו ממדי וכצורה ודימוי והאפשרויות הבלתי נדלות בעולם הפנטזיה. ציור דקורטיבי, צבעוניות רוויה, נשענת על צבעי הקשת ועל המכניזם המתבונן מכל הכיוונים כתחביר רעיוני חדש שבו כח המשיכה אינו פעיל. דבורה השתתפה בעשרות תערוכות נושא איכותיות.

אלוק יפעת, אמנית בוגרת מנשר ולימודי אמנות במדרשה, מורה לאמנות ואמנית פעילה בתערוכות יחיד ותערוכות נושא בישראל ובחו"ל.. יפעת מציגה בתערוכה ציורי צבע על בד שטופי אור, בהן דימויי אדם סביבה ומקום. המתח בציוריה נוצר מיחסי הסביבה לאדם, הסביבה מזוהה, הדמויות ללא זהות ולפעמים תחושה של זהות מחוקה כדי להעמיק במהות ולגלות באמצעות עבודת המכחול והמברשת את מהות האדם כאמנות. מוקד העניין העיקרי שלה הוא בני אדם והמתרחש בתוכם והדרמה הפנימית המתרחשת בתוך היוצרת מועלים על פני השטח כתחביר ציורי המתגלה כל פעם מחדש במכניזם של התהליך השואל על ה"איך" נוצר ה"מה".

בן שבת זהבה, מציג בתערוכה שלוש עבודות צבע על בד . עץ בודד עם צמרת עשירה בצבע ובחומר, אישה בבגד בסגנון קלאסי של המאה ה 19 עומדת במפתן דלת שקופה. דרכו מתגלה החוץ המפואר ושמים כחולים ומעט עננים.. הרומנטיקה הקלאסית מקבלת מעט דיספרופורציות בדמות הנשית הארוכה על עשרות קפלי שמלתה. תנועה חזקה כלפי מעלה עם תחושה מונומנטאלית. ציור נוסף הוא הז'אנר המוכר של מתפלל ליד הכותל המאופיין בשגרת המסורת.

גאולה גל, מגיעה לאמנות מהחינוך והתרפיה. כמורה לחינוך מיוחד וכמרכזת חינוך מיוחד עבדה גאולה עם ילדים, נוער ומבוגרים  כתרפיסטית בתחנה לטיפול בילד ובמשפחה באורנים ובחדרה. האמצעי הטיפולי המרכזי בעבודתי הוא ART THERAPY טיפול באמצעות אמנות לפי גישתו המיוחדת של ד"ר ג'ורג' שטרן.  גישה הרואה באמנות אמצעי וגשר להתערבות, להתייחסות ולמפגש חוויתי משמעותי בין המטפל למטופל, המסייע בריפוי. בשנים הרבות בעבודתה כתרפיסטית הושקע חלק ניכר מכישורי היצירה שבה, בפיתוח דרכי התערבות מיוחדות בחומר צורה וצבע. גישה שאפשרה  להיות אוטנטיים, לגלות את יכולותיהם ולהעז להביא לביטוי את הקיים בהם בפוטנציה. עיסוק בחינוך ובתרפיה הוביל אותה לטכניקת הקולאז'. סגנון מופשט מאפשר לה להתחבר להרבה מאד מראות זיכרון וחלקים בתוכה.

גדיש חוה, ציירת, אוצרת ומפיקת פרויקטים אומנותיים. מאחוריה עשרת תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד בישראל ובחו"ל. חברה בפורומים ועמותות רבות. יצירתה מתאפיינת בציור ורישום ריאליסטי ובסטרוקטורות וקונסטרוקציות של תנועה וצבע גיאומטריים ומופשטים. בין תערוכות היחיד היותר מפרסמות שאצרתי לה בבית האמנים חדרה, "מושבה ברישומה" תערוכה מלווה בקטלוג מפואר שהופק על ידי מוזיאון החאן חדרה ובו מאמר של ד"ר אנטון בידרמן, אוצר התערוכה ומאמר של נינה רודין, מנהלת מוזיאון  החאן. בתערוכה הנוכחית מציגה חוה ציורים גיאומטריים כדימויים גלקטיים בין ארצי לאין סוף... קונטראסטים וצבעי היסוד מחזקים את הכוחות הפעילים כשלוחות אנרגיה פעילות.  ד"ר

גולדצביג ברוך, אוטודידקט ואינטלקטואל החוקר את הדמות האנושית ובעיקר מתמקד בדיוקן. בעבר הלא רחוק, 2010 אצרתי לו תערוכת יחיד בבית האמנים חדרה "התשמע קולי". הציור מהווה עבורו כלי ביטוי ומוליך לרגש הפנימי כחלק אינטגראלי מילדותו והתפתחותו המלווה אותו עד היום. השילוב בין אומנות ורפואה איזנו אותו באופן מושלם. בסגנון Emotional Realism  נחשפים אנו לעולמו הפנימי, עולם שאבד וזעקת  הגעגועים כהצבעה על קיומו של ה"אני" הזוכר והמתגעגע וכמוליך העובר מעשייה אמנותית אל עבר החיים עצמם. אל החוויה הרגשית המרחיבה את גבולות התודעה שהמניע המרכזי שלה אינו הטיעון האסתטי בלבד, אלא שכלול של טענה במישור הקיומי/מהותי.

גזית בתיה, גזית התחילה לפסל מאז שנות ה-90. התחילה בעיסת נייר ובהמשך בקרמיקה וחימר. הרגע הכי מרגש, לדבריה, הוא רגע היציאה של העבודה המוגמרת מהתנור, לחתום על העבודה ולהציב אותה. "כמו לידה, רק לא כואבת" .. לפני שהתחילה לפסל היתה גזית שוזרת פרחים מקצועית, מכאן האמנות שלה מצטיינות בהרמוניה של צורה והצבע כשיח מתמשך בין הקטבים...היא מתחילה מרעיון, ורק אז ניגשת לעבודת היצירה. זורמת עם החומר ליעדו הבלתי ידוע. סגנונה גםהוא נע בין ריאליזם רומנטי לקוביזם תנועתי ומתמצת. השתתפה בתערוכות רבות וזכתה להערכה רבה מצד האמנים. בתערוכה הנוכחית בחרתי להציג שלוש עבודות המאפיינות את דרך יצירתה. פסל של אישה המחזיקה בידה תינוק בסגנון קלאסי ופטינה מוכספת. בפסל אחר גבר ואישה בריקוד טאנגו כמאבק ארוטי המאפיין מעט את הסגנון הקוביסטי ובפסל נוסף שלוש נשים מתומצתות בפרטים, מינימליסטי  בריקוד קמאי ובסגנון המזכיר דמויות של מאטיס.

דגן ניצה, אמנית ציירת מעצבת תיקים.  ניצה דגן היא בת לאנשי העלייה השלישית - מקימי קיבוץ נגבה. כבת קיבוץ יש לניצה קשר חזק, אשר עיצב את השקפת עולמה, לארץ ישראל ... בוגרת ''אבני'' ובוגרת ''המרכז לאומנויות'' בעין הוד. ניצה עוסקת בציור בחומרים שונים מזה 35 שנה, מתמקדת במיוחד, בציורי אקוורל. ניצה חיה חייה באפריקה ובדרום אמריקה שהותירו חותם עשיר על דמויות הנשים המופיעות בציוריה.  בציורי האקוורל ניצה מדגישה את דמויות הנשים שפגשה ברחבי העולם. משיכתה לצייר נשים נובע מהעוצמה והמשמעות שיש לנשים בתרבויות השונות לאורך ההיסטוריה: חושניות, כוח, רוך וביטחון עצמי שבאים לידי ביטוי בדמויות הנשים בציורה, תוך שימוש בצבעוניות אסתטית וחמה. בתערוכה הנוכחית מציגה האמנית חמש עבודות אקוורל ובהן דמויות נשים אסתטיות עם קריצה של פיתוי והומור ביקורתי.

טיטלבוים יגאל, חבר בפורום וחבר בהנהלת בית האמנים. יגאל בוגר סדנאות סטודיו אמן חדרה. מצייר זה שנים רבות את נופי ארץ ישראל ונופים מהעולם הגדול. בשנים אחרונות החל לצייר דמויות נשים בוריאציות עירום שונות. חוסר יכולתו ללכוד ולחלץ את הריאליות והחושניות הארוטית  הולידו יצירות פיגורטיביות מגושמות וחומריות. הדמויות קפאו בתוך עבודת החומר והמכחול ויצרו תבניות נצחיות וביקורתיות על הארוטיקה.

לוריאן רמה, רמה, ציירת. גרה בחדרה. 1996 הציגה תערוכת רישומים על נייר בגלריה סטודיו אמן, באוצרות ד"ר אנטון בידרמן. סופרת (ספרה "שינוי בהבעה") מציגה ציורים של ספירות גלקטיות וארציות בסגנון לירי ואקספרסיבי ועד למופשט ובהן סמלים פיגורטיבית, ראיית עולם ספרותי, רעיוני ורוחני מאפיין את יצירתה.

מגריסו יואב, אמן, צייר צעיר בעל התבוננות ממוקדת ומעוכבת באובייקט המצויר. ציור ריאליסטי משובח ובדרך כלל נמצא בציוריו דימוים טראגיים. עלובי החיים ופושטי יד מועלים לדרגות דימוי ביקורתי על החברה או לחילופין כזעקה אישית.

נחום אשר, בציורים אקספרסיביים של נגנים מלאי תנועה וחן המייצגים הלכי רוח פרטיים וקולטיביים.

ד"ר נטע יואב, בשנים אחרונות הוא מצייר ללא לאות. כצייר אוטודידקט הוא מוצא דמיון רב בין אמנות הציור ואמנות המוסיקה. הקו המלודי לדבריו מקביל עבורו לקו ולצורה הפיגורטיבית. הוא מצייר בסגנון ריאליסטי. הצבעים שבציור וההרמוניות משלימות את הלחן במוסיקה ומקבלות משמעויות זהות. מציג בתערוכה ציורי נופים על פורמטים גדולים בצבעוניות רוויה ובסגנון המזכיר את הפוביסטים. ספקטאל באקורד צבעוני דרמטי בנוסף לנופים נפגוש בדיוקן אישה בפרופיל ובשמלה ומטפחת אדומה. הפה פתוח ומגלה את שיניה הלבנות... ספק צחוק רועש או צעקה.

סער גדעון, בציורי שמן ואקריליק מבטאים את סיפורו האישי כמערבולת בין עבר ועתיד וגם  כביקורת חברתית על גורלו של חייל, "איש מן הישוב ולוחם, שנולד לכאורה, כדי להרוג"... כעס כנקודת מוצא וכאוס כנקודת סיום.

סעת הוד רבקה, ציורי טבע פיגורטיביים הנעים בין ריאליה לדמיון ומעט נאיביות מצליחים ללכוד את עיני הצופה לחוויה אישית...עבדו דנה, בוחרת דימויים של דמיות מהעולם השלישי הלקוחים ממגזינים ומציירת אותם בצבע שמן על בד בסגנון ריאליסטי ציור דרמאטי ואיזכורים לנשיונל גיאוגרפי..

עשהאל עומסי משתתף בתערוכה בויטראז'ים תנכיים. עשייה מקצועית מדויקת והבולט ביניהם היא העבודה של חיות ועופות נכנסים לתיבת נח.

קירשנבוים שבתאי חוזר לכפר ומצייר עזים בשדה בחומריות אימפסטו ובהירה...

רבינוביץ נטע נתן, פסלי מתכת, עץ  וחומרים נוספים  יוצר דימויי אדם בתוספת כתב שהופכים אותם לטעונות במשמעיות ביקורתיות ואירוניות.

רוזן דניאלה, דניאלה רוזן - מורה ל "משחק החיים". התמחות ב"חינוך לחיים בחברה" ומנהיגות ילדים ונוער בבתי ספר.. מוכרת בעולם האמנות כפסלת בעיסת נייר מציגה בתערוכה וידיאו ארט בשתי הפקות. "ארוחת צהרים עם אלוהים / כוחו של חיוך"  ו"פינגווינים".

שוצברג בטי, אמנית צבע מוכרת שמאחוריה תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות. מציגה בתערוכה ארבעה אקוורלים בעבודת מכחול ומברשת בסגנון אקספרסיבי ולירי. האקוורלים גדושי אור ואופטימיות כניגוד לאופל שבתערוכת הקודמת במסגרת הפרום "זיכרון לנופים רחוקים", ציירה בטי  בטכניקת שפכטל בסגנון פיגורטיבי ניאו אקספרסיוניסטי. "העבודות מתארות תהומות ופסגות חשוכות, דימויים של הדחקות וסערות אש מבעבעות אשר מתועדות בחודרנות רבה. הן משדרות כח והתמודדות עם האש והאפלה תוך רצון מנוגד לשלוט על חוויית האופל והן על חווית החיים".. (מתוך מגזין המושהות), יואל אמת... בתערוכה הנוכחית אור וצבע ספוגים ונושמים רקיע ואופטימיות.

שוצברג יוסי, השתתף בתערוכות קבוצתיות רבות, בתערוכה הנוכחית מפשט את נופי הטבע לאלפי צלילים וכתמים אקוורלים וצבעוניים כשירה הנושמת את הבריאה...

שנפ שרון, . יופי, הרמוניה ומורכבות שבארגון עם רמת הקושי שבעשייה מאתגרים את הצייר לצייר עכשיו כמו פעם. תופעה זו מוצאת לה אחיזה בעולם העכשווי בדיוקן של ילד שחור אתיופי ודיוקן של ילדה לבנה סינית. סגנון נטורליסטי ברמה מאוד גבוהה. בנוסף מציג שנפ שתי עבודות צבעוניות בסגנון של פוינטיליזם (ציור בנקודות)  שאפיין את  האימפרסיוניזם המאוחר הנושם אור ואווריריות.

בית האמנים חדרה, מרכז לאמנות עכשווית בתערוכה "צבע צורה וחומר"  של אמני הפורום.