איך נדע שבן משפחתנו המגיע למרכז גמילה מקבל את הטיפול הנכון? שואלים אותי פעמים רבות משפחות שמגיעות לייעוץ.
נבחין תחילה בטיפול הפסכיאטרי רפואי ובטיפול הפסיכותרפי. בטיפול הרפואי פסיכיאטרי חשוב שהרופאים יהיו מיומנים בטיפול רפואי תרופתי בתחום ההתמכרויות לסמים, אלכוהול, והחמורים. רק היום יצא לי לשוחח עם פסכיאטר וותיק העובד עשרות שנים כרופא ופסכיאטר, אולם הוא אינו מקורב לתחום הרפואי של הטיפול במצבי גמילה והתמכרות. הוא אינו מכיר את התגובות של אדם ששתה אלכוהול ונכנס למצבי שיכחה וערפול, הוא אינו מכיר את הטיפול התרופתי החדש שיצא כתרופה למניעת הרצון לשתות אלכוהול.
אותו רופא התמחה בטיפול במצבי חרדה ודיכאון אבל לא בתחום ההתמכרויות. וידוע היום במיוחד בתחום הרפואה שמדובר בתתי מקצוע והתמחויות המגיעות עד לרזולוציה של התמחות בכף היד. כך גם בתחום ההתמחות בהתמכרויות, חשוב שנוודא שהרופא הפסכיאטר המייעץ לנו בנושא התמכרויות ידע ויכיר את הפיתוחים החדשים שמתרחשים בתחום הטיפול הזה.
אחר כך הטיפול הנפשי תרפואיטי, קבוצות הטיפול ואנשי המקצוע המובילים אותם. במרכז בו אני עובד בנינו פעילות טיפוליית משעה 0730 ועד שעה 2200. המטופלים, נדרשים להשכים קום ב 0730, להתארגן על הגינה אישית, גילוח לבנים, רחצה, לבישת בגדים נקיים. בואו לא נשכח שחלקם של המטופלים חי שנים ארוכות בהזנחה אישית גדולה.
ארוחות הבוקר, הצהריים והערב מוכנות על ידי המטופלים בסבב אישי ובפיקוח הצוות המטפל. מטופלים שלא ידעו להכין פתיתים {לדוגמא}, לומדים כישורי חיים כבישול, ניקיון כלים ושטיפתם, הפעלת מכונת כביסה וניקיון סביבת המגורים בהם הם חיים.
אחר כך לאורך כל היום במרווחים של שעה וחצי מועברים למטופלים קבוצות טיפול שונות, אין ישיבה ארוכה בבטלנות, כל מטופל לומד להכיר את עצמו את הגנותיו, את מנגנוני ההכחשה וההדחקה שלו ואת עצמו כנפש אנושית אליה לא היה מודע.
נכנס היום לחדר הצוות מטופל שביקש להתקשר באמצע היום בפלאפון שלו הנשמר בחדר הצוות. שאלנו אותו מדוע הוא מחייך? הבנו שבדרישה החריגה שלו ישנה פעילות חריגה. הסתבר שרצה להתקשר לחבר קבוצה שמעד חזרה לשימוש בסמים. אין זה תפקידו ולא נכון שמטופל הנלחם על ימי נקיונו הראשונים משימוש בסמים ואלכוהול ישוחח עם חבר שמעד חזרה לשימוש בחומרים אלו.
או מטופל אחר שרצה את הפלאפון שלו במטרה לשחק בו משחקי סמארטפון, בו בזמן שהוא בתהליך גמילה ממשחקים אלו. אלו רק דוגמאות ספורות מעשרות דוגמאות להן נדרש איש הצוות המיומן לטיפול במצבי התמכרות.
חשוב שכל מטופל יזכה לספר את סיפור חיו לאחר שלמד והכיר את סיפורו מהשתתפות בקבוצות טיפוליות.
הצוות מלווה את המטופלים 24 שעות ביממה, יבדוק שאין הקנטות בין חברי הקבוצה, שאין ביטויי אלימות. חברי המרכז הנמצאים בטיפול חיים חיים מאוד אינטנסיביים המעוררים לעיתים מתח ולחץ נפשי.
חשוב שבמרכז טיפולי מקצועי תהיה הקפדה על לבוש הולם, המטופלים לא נמצאים בחוף הים או בבר בתל אביב, הם חיים ומטופלים במרכז טיפולי. חשוב שתהיה הפרדה בין גברים ונשים. שלנשים תהיה פרטיות בחדר משלהם, שלא תהיה אישה יחידה בקבוצת גברים. המטופלים מגיעים לטיפול .תהליכי הגמילה הראשונים אינם זמן לבניית יחסים אקסלוסיביים והתאהבויות. גם כך המטופלים נמצאים בבלבול נפשי ובלחצים נפשיים והם לא זקוקים למקום לחץ נוסף.
העדכון בין אנשי הצוות חשוב. לא ייתכן שאיש מקצוע אחד יאמר מסר טיפולי למטופל ואחר כך יבוא איש צוות אחר, שלא היה מעודכן ויאמר את ההפך של ההוראה הטיפולית והחינוכית.
חשוב שיהיו גבולות ברורים, במסר של עשה ואל תעשה. המטופלים לומדים להפנים דרגם את חוקי החברה והנורמות הטיפוליות שלה.
וגם שעת סיום היום ו"כיבוי האורות" גם הוא חלק חשוב בתהליך הטיפולי.
על כל אלו הייתי ממליץ לבני המשפחה לברר ולשאול את מנהלי מרכז הטיפול והגמילה, טרם כניסת בן משפחתם לתהליך מורכב זה של גמילה .
