עו"ד תעבורה – נהיגה במהירות מופרזת
נהיגה במהירות מופרזת נתפשת משום מה על ידי רבים, כולל אנשים נורמטיביים לחלוטין המקפידים לקיים את החוקים כלשונם, כעבירה "לא רצינית". המכוניות בימינו מפתחות מהירויות גבוהות, גם הכבישים (לא כולם כמובן אבל חלקם) טובים יותר ומאפשרים נהיגה במהירות גבוהה – וההגבלות שמטילות תקנות 51, 52 ו- 54 לפקודת התעבורה נחשבות ככאלה שאי אפשר לעמוד בהן.
בנוסף ישנו ויכוח ציבורי האם עבירת מהירות מופרזת היא אכן אחד הגורמים העיקריים לתאונות דרכים ובפרט לכאלה שתוצאותיהן קשות, או שמא מאחר שלמשטרה קל לתפוס עברייני מהירות היא משקיעה בכך משאבים רבים במקום להילחם בנהגים המסוכנים באמת.
כל אלה יוצרים אווירה של "לא נורא ללחוץ קצת על דוושת הגז" וסקרים שונים מצביעים כי כמעט כל רכב שני שנמצא על הכביש בכל רגע נתון חורג מהמהירות המותרת – אבל כדאי לדעת שהמשטרה כאמור נוקטת צעדים נמרצים כדי לאכוף את תקנות המהירות וגם בתי המשפט נוטים להחמיר עם מי שנתפס נוהג במהירות מופרזת. יחד עם זאת עו"ד תעבורה מנוסה עשוי לעזור גם למי שמכמונת מהירות הצביעה על עבירת תנועה, ואפילו חמורה. בחלק מהמקרים הוא יוביל לזיכויו של הנהג שהאיץ יתר על המידה ובמקרים אחרים יבטיח עונש קל ככל האפשר.
מהם העונשים על מהירות מופרזת?
נהיגה במהירות מופרזת היא עבירה בעלת 3 דרגות חומרה:
העבירה הקלה ביותר היא נהיגה במהירות מופרזת העולה בלא יותר מ- 20 קמ"ש על זו המותרת בתחום עירוני או חריגה של עד 25 קמ"ש בכבישים בין-עירוניים. על עבירה זו העונש הוא קנס בגובה 250 ש"ח.
דרגת החומרה השנייה היא חריגה של בין 21 ל- 30 קמ"ש בתחום עירוני או חריגה של 26 עד 40 קמ"ש בתחום בין עירוני. על עבירת מהירות מופרזת זו העונש הוא 8 נקודות וכן קנס בגובה 750 ש"ח - בהחלט סכום שמכביד על (כמעט) כל כיס, כך שלא כדאי ללחוץ יותר מדי על דוושת הגז.
דרגת החומרה השלישית היא נסיעה במהירות החורגת מהמותר ביותר מ- 31 קמ"ש בתחום עירוני או יותר מ- 41 קמ"ש בתחום בין עירוני. על מהירות מופרזת ניכרת זו העונש הוא זימון לבית משפט לענייני תעבורה ובחלק מהמקרים עוד לפני כן פסילה מנהלית ל- 30 יום.
בבית המשפט לענייני תעבורה עלול הנהג לספוג עונש שלילה של בין שנה לשלוש, בין אם בפועל ובין אם על תנאי – מומלץ מאוד להגיע לבית משפט זה עם עו"ד תעבורה מקצועי, שכן כאמור נטיית בתי המשפט היא להחמיר עם עברייני מהירות מופרזת.
מה ההבדל בין ממל"ז לדבורה?
אכיפת עבירת נהיגה במהירות מופרזת נעשית על ידי המשטרה באמצעות שני סוגי מכשירים מתקדמים: הממל"ז (המוכר יותר כ"אקדח לייזר") והדבורה.
הממל"ז "יורה" קרן לייזר אל חזיתו של כלי רכב הנוסע בכביש, מודד כמה זמן לוקח לה לחזור אל האקדח, חוזר על המדידה מספר פעמים – ומחשב את המהירות הממוצעת של הרכב. הממל"ז מופעל ידנית על ידי שוטר.
הדבורה היא למעשה רדאר, המופעל על ידי ניידת משטרה, בין אם נייחת ובין אם תוך כדי תנועה. הדבורה מסוגלת לקלוט נהיגה במהירות מופרזת גם היא בכיוון הנגדי לכיוון נסיעת הניידת, וכן יכולה לתפוס עבריינים רבים יחסית (בעוד הממל"ז מכוון כל פעם אל רכב אחד בלבד).
בתי המשפט מייחסים הן לממל"ז והן לדבורה אמינות רבה, אולם עו"ד תעבורה מיומן יוכל למצוא פגמים בהפעלתם, ליקויים בבדיקות תקופתיות שחובה לבצע בהם, כיול שגוי וכן עומדים לרשותו כלים נוספים שעשויים לזכות נאשמים בנהיגה במהירות מופרזת.
