מניעים שונים מביאים אותנו להתנדב. אפשר לחלק את המניעים לשלוש קטגוריות: נפשיות, חברתיות ומקצועיות.
הטבות רגשיות: סיפוק, עניין, יצירת משמעות לחיים, תחושת שליחות, מחויבות פנימית לשינוי חברתי, שותפות בקידום רעיון או ערך, יכולת השפעה, שליטה, תחום אחריות, אתגר, הצורך בהישגים, תחושת מסוגלות, מכבדים אותי, מקשיבים לי...
הטבות חברתיות: שייכות, קשרים חברתיים, הוקרה מהסביבה היומיומית, הכרה, השפעה...
הטבות מקצועיות: צבירת נסיון, התפתחות מקצועית, הכשרה, נטוורקינג, פיתוח מיומנויות, קרש קפיצה, טוב לקורות החיים...
כיוון שאנשים שונים באים לאותו ארגון מתוך מניעים שונים, הארגון צריך לדאוג, לאפשר ולהיות אטרקטיבי כדי שאנשים יבואו להתנדב ויתמידו לאורך זמן. ולכן למשל להגברת התחום החברתי הארגון יקיים ערבים חברתיים, טיול וכד'. ובנוסף יפיץ עלון למתנדבים, יחלק תעודות הוקרה וכד'. להגברת התחום הרגשי, הארגון ידאג לתנאים פיזיים נוחים, ישתף בתוצאות העשייה, יקפיד על סטנדרטים, יעניק יחס אישי, יאפשר 'הגדלת ראש' ומתן אחריות וכד'. בתחום המקצועי, הארגון ידאג לחונכות טובה, להדרכות שוטפות, לפיקוח בקרה ומשוב על העשייה,
האם יש צורך להיטיב גם חומרית?
אני נתקלת יותר ויותר בארגונים או עיריות שמנסות לתגמל את המתנדבים בהנחות במגוון חנויות, בהנחות בשכר לימוד, בשי לחג דומה לזה שמקבלים עובדים בשכר, בהנחות למופעים וכד'.
הגדרה של התנדבות(לפי הויקיפדיה) היא מעשה שנעשה מרצונו החופשי של האדם, ללא תמורה חומרית או אחרת, והמונע על ידי רעיון או מטרה מסוימת. חלק מההגדרות מתייחסות לתפיסת הפעולה כבעלת ערך על ידי המבצע אותה.
לדעתי, אין מקום לתמורה חומרית כלשהי. שי לחג למשל צריך להיות סמלי לצורך תשומת הלב ולצורך כך מספיק לתת כרטיס ברכה שהושקעה בו מחשבה.
אסור לשכוח שברוב הארגונים הכספים הם כספי תרומות. טוב ונכון הוא שהכספים שנתרמו למען קידום מטרה מסוימת, יגיעו לשם ולא יתבזבזו במעטפת. ראוי לנהוג בצניעות וביראה כלפי כספים של תרומות.
M.A בניהול משאבי אנוש B.A. בייעוץ ארגוני ופסיכולוגיה יועצת ארגונית, מנחת קבוצות ומאמנת אישית
