בס"ד
עניינים הנוגעים ל-"בתי הדין הרבניים" ול-"טוען רבני".
רבים הם הטועים טעות נפוצה בחשיבה על בית הדין הרבני סמכויותיו פעולותיו ועניניו, ובעצם טעות כפולה השייכת גם לציבור השומר תורה וגם מן הצד השני לאלו שטרם, ונסביר זאת על ידי מקרים מן המציאות.
מקרה ראשון – מדובר באדם חרדי שירש בית יחד עם אחיו, בהחלטה משותפת ייעדו את הבית להשכרה על מנת לחלק את דמי השכירות בין היורשים ולשמר את הנכס.
בחוזה השכירות נכתב כי "בכל עניין של מחלוקת בין הצדדים ידון העניין בבית הדין" (ללא ציון איזה בית דין, טעות של עריכת חוזה בלי איש מקצוע, טוען רבני שבקיא בלשונות החוזה).
לאחר תקופה הפסיק השוכר לשלם דמי שכירות, כעת החליט המשכיר ליישם את הסעיף המדובר בחוזה ולפנות לבית הדין, כאשר אצלו במחשבה בית הדין הינו "בית הדין הרבני", אלא שניתקל הוא בבעיות קשות ביישום הסעיף ובאכיפת החוזה, כאשר ניגש הוא לבית הדין הרבני שם מיתברר לו כי אין זה המקום המתאים לתביעתו באשר בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בעניינים מעין אלו. (ענייני ממון שלא קשורים לגירושין).
מקרה שני- מדובר באדם שאורח חייו אינו קשור לדת כלל, אשר הגיע להחלטה כי החיים עם אישתו כבר לא נחמדים כבעבר, וזאת מאחר שנחשדה על ידו כי עיניה נתנה באיש אחר (בוגדת).
בעצת "חכמים מביני עניין" מבין חבריו רץ הוא אל שערי בית הדין הרבני, לאחר ש"יועציו" הסבירו לו כי בית הדין הרבני פועל לטובת הבעל, ובודאי שיעזרו לו להיפטר מצרתו, אישתו, ולהענישה על מעשיה.
דא עקא תוך הדיונים מיתברר לו כי עשה טעות חמורה בריצתו אל בית הדין הרבני, (בנוסף לטעות שבפעולות ללא ייצוג הולם יל ידי טוען רבני מוסמך), כאשר הבין כי בית הדין פועל בראש ובראשונה בחתירה אל גילוי האמת ואין הוא נוטה לשום צד, אלא דן דינו על פי ההלכה היהודית במסגרת אפשרויותיו וסמכויותיו.
כך יצא שבסופו של תהליך הפסיד אותו אדם את אשת נעוריו, את ילדיו, מחצית מהדירה המשותפת, תשלומי מזונות וכן תשלום כתובה (במקרה מסוים זה שסכום הכתובה היה גבוהה ואישתו/גרושתו העדיפה אותו על פני חלוקת זכויות ממוניות על פי החוק).
הטעות שבמקרים אלו:
אמנם פעם היה בית הדין הרבני דן גם בדיני ממונות, ומכאן טעותו של ידידנו במקרה הראשון שהיה בטוח בצידקתו ובהליכתו לבית הדין הרבני, אלא שלא ידע הוא כי החוק האזרחי שלל זכות זו מבית הדין הרבני ומהאזרחים החפצים בדין ההילכתי, ומיום כניסת החוק לתוקף יצא תחום הממונות מסמכותו של בית הדין הרבני.
כמו כן טעה ידידנו במקרה השני בחושבו כי בית הדין הרבני הינו מקום לענישה על חטאים, וכך רצה להעניש את אישתו, אלא שלבסוך יצא וידו על התחתונה.
המציאות של בית הדין הרבני:
בית הדין הרבני בעצם, הינו ערכאה מקבילה לבית המשפט למשפחה, ובסמכותו לדון בכל ענייני המשפחה כגון: גירושין, מזונות, מדור, משמורת, מזונות, הסדרי ראיה ועוד.
אלא, שחלק מהעניינים הנידונים בבית הדין הרבני, מוסמך הוא לדון בהם בלי ערעור, ובחלק מהעניינים נדרשת הסכמת הצדדים או גם הגשת בקשה בצורה ובנוסח הנכון כדי שבית הרבני יוכל לדון בהם.
כמו כן ישנם נושאים מסויימים שביתהדין הרבני יוכל לדון בהם וזאת אף על פי שאינם קשורים לחיי המשפחה ובני הזוג כגון, בירור יהדות, גירות ועוד.
הדרך הנכונה למניעת טעויות שונות ומשונות, (שפעמים עולות הרבה כסף לאורך ימים), היא הפנייה אל הטוען הרבני כבר בתחילת ההליכים (במקרה הראשון עריכת חוזה, ובשני פתיחת התיק בבית הדין הרבני), על מנת לקבל את הייעוץ, ההכוונה והליווי הטובים ביותר לעשיית הצעדים הנכונים ביותר על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר.
ולסיום:
אם היחסים הגיעו אל פרשת דרכים להישאר או להיפרד, ועולות שאלות ותהיות רבות באשר לזכויות, לאפשרויות, ומה עליך לעשות, מומלץ בחום להיוועץ בטוען רבני אשר הדבר בתחום בקיאותו.
לטוען רבני - גיל רבני, הכלים והאמצעים לייעץ ולתת חוות דעת מבוססת ובמידת הצורך להתדיין בבתי הדין הרבניים באופן מהיר ומקצועי. לייעוץ ולייצוג פנו למשרדנו ותזכו לליווי צמוד וקשר אישי מן הרגע הראשון ועד קבלת התוצאה הרצויה.
נשמח לעמוד לרשותכם בעת הצורך.
