התחום העיקרי הטומן הרבה בלבולים הינו מערכות יחסים שכולן מתבססות על שיתופי פעולה שנועדו להפרות את שני הצדדים. נראה שכאשר נחשפים לעולם, אם דרך העבודה, חברים, זוגיות או חיי המשפחה, שיתופי הפעולה עלולים לאכזב בלשון המעטה. ברור לך איך עליך להתנהג ומה לעשות כדי לקבל תמורה אך, לא ברור למה לא קיבלת בחזרה בהתאמה. זה יכול להיות הבוס שלא משלם כראוי, הילד שלא עומד בציפיות, הבעל ששכח לעשות משהו שהסכמתם עליו או אמא, אבא, אחות, חברים שלא פרגנו לך על משהו. נראה שהשליטה על כל מה שאנו אמורים לקבל מאחרים בחזרה, נמצאת אצל האחרים וככל שמתבגרים התלות הזו אף מעצימה. הגיל גורם לפער לגדול ועולות תהיות כמו איך אפשר לעצור את הזמן כך שצעירים לא יקחו את מקום עבודתי? איך אפשר לעצור את הזיקנה כך שבן הזוג לא יתור אחר צעירה ויוותר עליי?
נהוג לחשוב שזה נובע מאי הצבת גבולות במקום ובזמן הנכון. ידוע כבר שאי היכולת להציב גבול מובילה לנתינת יתר הגורמת לתשישות המלווה בכעסים ההופכים למרמור. אז מפסיקים לתת. זהו. שוברים את הכלים. אני לא פראייר/ית. אני אראה לו מה זה. היא עוד תצטער על זה... או מתעצבנים, מתפרצים ורבים ואז... שקט. או מחליטים לדבר. אני אגיד לו. אני אגיד לה. ומתחילים להוציא ולשפוך רק כדי לגלות שלצד שמנגד יש גם טענות. במקרה הרע, חוזרים לפינה. במקרה הטוב, יוצרים הסכם שלאחר כמה ימים מתחילים לזוז ממנו אחורה וחוזרים למצב של פעם. למי יש כוח להשתנות? וזה בכלל לא מה שרציתי. למה אי אפשר לתת לי בחזרה רק כי אני ראויה? למה אני צריך להשתנות כדי להרגיש אהוב?
זו טעות נפוצה לחשוב שאם נציב גבול לאחרים, נדרוש מהם, ובצדק, למלא את ההסכמים שבכתב, בעל פה או שבשתיקה, נריב איתם או נכעס עליהם, נצליח להגיע לשיתוף פעולה פורה. זה מוביל לאמירה הנפוצה של ביבי "יתנו יקבלו. לא יתנו, לא יקבלו." ואנו רואים לאיזה מבוי סתום זה מוביל. זו גם טעות נפוצה להאמין שמצבי WIN WIN יתנו מענה ויחזירו לנו את כוח השליטה לידינו. יש במצבי WIN WIN משהו מאד קר כי עונים אחד על הצורך של השני לפי ערכים משותפים, זה מתאים לפרויקט עסקי. בנוסף, זוהי תלות הדדית, אמנם בהירה וטובה אך עדיין קושרת אותי לאחר כאחראי למילוי הצרכים שלי.
יוצא מכך, שנשארים במצב בו אין לנו שליטה מלאה על מה שנקבל מאחרים. יש אנשים שאומרים, תודה! אבל, לא תודה! זה לא מתאים לי יותר ויוצאים משיתוף הפעולה כדי להיכנס לאחר שמרגיש אותו הדבר גם אם בתחום אחר. יש אנשים שנשארים בהמתנה ומאמינים שיום יבוא ו... משהו יקרה לטובתם, הם עדיין ממתינים. יש אנשים שדורשים לערוך הסכם חדש רק כדי לגלות שעליהם לתת יותר וזה הפוך ממה שרצו מלכתחילה. יש אנשים שמעדיפים לשתוק כי הם מאמינים שהם לא בסדר ולכן לא מגיע להם לדרוש, בבחינת נאה דורש נאה מקיים. הם שואפים למושלמות שאף פעם לא תגיע. יש אנשים שמעדיפים להישאר במוכר ובידוע כי אולי זה מספיק טוב ומי יודע מה צופן הלא ידוע. הם מצפים לרגע ולהזדמנות הנכונים להם. יש אנשים שמתווכחים ורבים, עושים פסק זמן, מבינים שאי אפשר לשנות את העולם, ממלאים את עצמם בכוחות מחודשים והכל חוזר להיות כשהיה. עד הפעם הבאה. יש אנשים שוויתרו. הם מבודדים את עצמם וחושבים שהם עצמאים אך מונעים מעצמם חיים מלאים ועשירים הנוצרים על ידי שיתופי פעולה עם אחרים. ואיך אפשר להציב גבול לזמן? אפשר לשקר, לעשות ניתוחים, אפשר להמציא צרכים חדשים כך שנרגיש חיוניים, אפשר לנסות להמציא את הגלגל אבל, החיים מגיעים לסיומם.
כך או אחרת, אנו נשארים ללא שליטה מלאה על מילוי חלקים נרחבים בתוכנו. חלקים שאחרים אמורים למלא בחזרה ובצדק. מצבים שחוזרים על עצמם מובילים לאמירות כגון "מה עשיתי שזה מגיע לי?" או "מה עוד עליי לתת כדי שיהיה גם לי?" או "מה עוד עליי ללמוד כדי להצליח?" או "מה עוד עלי להראות כדי שיעריכו אותי?" או "מה עוד עליי לעשות כדי שיכבדו אותי?" "מאיפה כל הרוע הזה?" או "כמה עוד אפשר?". ובעולם המודרני אפשר לראות שהמגמה היא לכיוון של חיים חד פעמיים כמו בפרוייקטים של WIN WIN. מתקשרים, עונים על הצרכים ונפרדים כדי להתקדם לדבר הבא. אנו אמנם חיים באופן חד פעמי אך אני לא אוהבת להתייחס לעצמי כאל פרוייקט ומאמינה שיש בי יותר מלבד מענה על הצרכים. עם כל הכבוד, ויש כבוד, זה כמו אוננות משותפת ואין צורך להוסיף על זה.
בהדרכה לחיות חיים מבורכים לומדים להדביק באהבה את עצמנו ומכיוון שהיא נובעת מתוכנו ונוטה להתרחב ולהתחבר לסביבה, היא גם מדביקה באהבה את האחרים. תלמדו את סודות הברכה המובילים לאהבה ללא תנאי בתוכנו ועל ידי כך להציב גבולות לגורם האמיתי שאין לו שום קשר לאחרים. תלמדו את שפת האהבה, תפנימו אותה ותוכלו ליצור איתה חיים מבורכים. ההדרכה מתבססת על הברכה ומובילה להשבחה עצמית, שוברת קירות וחסמים ומטפחת את הקיים על ידי טיפוח, כבוד ואכפתיות. תקבלו מענה לשאלות כגון מה לעשות ואיך להתמודד באהבה עם חלקים לא אהובים ואף דוחים בי? איך אתמודד באהבה עם התנגדויות עזות בתוכי? האם זו נורה אדומה או סתם פחד משתק? איך אתמודד באהבה עם כאב ומעשים רעים שעשו לי או שאני עשיתי? מהי בעיניי המשמעות האמיתית של מחילה? איך אפשר לעצור תהליכים שגורמים לי להפסיד? איך אפשר להנות ממשהו באופן מלא אם מאויימים? אך בעיקר, תגלו את הכוחות הטמונים בכם ואיך להנהיג אותם בכבוד ולחיות בשמחה.
אביה הבר, אומנית מאמנת. מדריכת אומנות ואימון יהודי דרך ציור ופיסול אינטואיטיבי.
