בן לו היה לי - אביבית משה 

בן לו היה לי....

מתוך המסע האישי שלי והחיבור המופלא שנוצר אצלי להריון, לידה, אמהות ולהיותי אישה, יצאתי לדרכי.
חיפשתי דרכים כמטפלת הוליסטית ורפלקסולוגית , לתת תמיכה לנשים בתהליך של הבאת ילד לעולם.
גיליתי שכפות הרגליים משדרות את הבעיה ומחברות אותי למקורה.
להפתעתי הגורמים לבעיות פוריות היו אינסופיים ומגוונים וכך התחלתי להתייחס לכל אשה כישות מיוחדת במינה, שמסיבה כלשהי נחסמה דרכה (או נמנעה ממנה האפשרות) להכנס להריון.
כפות הרגליים מראות לי דרך... ואני משקפת לאשה את דרכה.
המסע הינו מופלא...
אני עדה לתוצאות מרגשות, ליחסים זוגיים שעולים מדרגה, לבגרות פנימית ולקיחת אחריות.
לפיתוח יכולת נתינה בוגרת, ולתוצאה שבאה מתוך תהליך: הריון - לידה - תינוק.

כמיהתה הטבעית של האשה היא לרצות להרות וללדת את פרי בטנה.
לרובנו זה כל כך טבעי, ללא מאמץ , ללא מחשבה. בפשטות.
יום בהיר אחד אנו מוצאות את עצמנו בהריון.
לעיתים מתלבטות האם זה מתאים, האם רצינו באמת, האם אנו מוכנות למשימה?
אך העובדה הברורה הינה: הריון.

כשאשה אינה מצליחה להרות, היא מתחברת לגוף הכאב שבתוכה, כל תודעתה חווה זעזוע, הכחשה, תחושה ש"לא יתכן שזה קורה דווקא לי!!." מנסים שוב, משתדלים להשאר רגועים..
אך הריון אין.
הדבר הבסיסי שלרוב אינו מובן לנו, הוא הבחירה החופשית של הנשמה ללמוד שיעור בדרך מסויימת (במקרה זה, חוסר יכולת להכנס להריון), כלומר הנשמה בוחרת להתקדם ולהתפתח רוחנית דרך הקושי להכנס להריון.
חשוב להבין שעומד להתקיים שיעור ברמה רוחנית לאשה ולבן זוגה.
במקום שמתעוררת בעיה או קושי מתחיל תהליך מופלא של למידה. אין מקריות.
קיימת אפשרות לקחת את הבעיה למקום הקושי, כלומר, לסבול ולהרגיש חסר ערך, לפתח רגשות אשם כלפי הבעל/אשה, או להכנס לתהליך למידה והכרה עצמית הפותח בפנינו דלתות והזדמנויות חדשות.
לכאורה אין קשר בין הדברים, אך בתהליך של הכרה (או מודעות), אנו מתחילים להבין בדיוק למה הבאנו את הבעיה הספציפית הזו לחיינו, ומה היא באה ללמדנו.
יתכן שבאנו ללמוד על רצון.
יתכן שבאנו ללמוד על אחריות.
יתכן שעלינו ללמוד דבר מה חשוב בתוכינו לפני שנאפשר לעצמנו לקחת אחריות על מסע של נשמה נוספת שתשתלב במסע חיינו.

אהבה וקבלה עצמית הן מילות המפתח!!
"אני אדם נפלא ונהדר בתהליך למידה, אעשה את דרכי במקום סומך ובאמונה שאת מבוקשי אקבל, כי הרי לא המטרה היא החשובה אלא המסע, הלמידה המבורכת בדרך.."
אם לא תתאפשר למידה, גם לא תהיה תוצאה, ולכן "אני מהלכת בדרכי וסומכת על עצמי, על היקום, ויודעת בתוכי שהכל בעדי".

שיעור אינו קל.
יש בו חוויה של התרוממות רוח מצד אחד, ומאידך נפילה ותחושת התרסקות.
העליות והמורדות, הן מקומות טבעיים שאנו מבקשים בתוכנו לחוות, הזמן הנדרש לתהליך של שינוי הוא שונה מאחד לשני ולכן אל לנו להביט סביבנו ולערוך השוואות.
זיכרו תמיד כמה בעל ערך הוא דבר שעמלנו עבורו!!
איזו תחושה של התרוממות רוח!
אדם שעבר תהליך, הוא בוגר ומנוסה יותר, מלא בשמחה, הערכה ותודה ליקום, מודע לקיומו!

התמיכה דרך המגע והאנרגיות במקומות הקשורים לפוריות (רחם, שחלות..) והשתקפותם ברמות רגשיות ונפשיות, כפי שעולה מכף הרגל, מאפשרות לי להראות דרך..
להדריך אדם (או אישה) לקיים מסע של למידה באור!
ולאפשר את המתנה היקרה מכל: הריון-לידה-תינוק !