מדיטציה ודימיון מודרך 

האם חשבתם או עצרתם לרגע במהלך היום ושמתם לב איך אתם נושמים? האם אתם נושמים מהר? לאט? עמוק? שטחי? נשימה היא הדבר החשוב ביותר, שעלינו לעשות כדי לחיות. ומשום מה, איננו שמים אליה לב ואפילו מזלזלים בכמות האוויר שאנו נושמים לתוכנו, אל תוך האיברים בגוף שלנו, שכה זקוקים לחמצן. ידוע שכאשר תאי המוח אינם מקבלים חמצן לזמן קצר, הם מתאוששים ואם לזמן ארוך הם פשוט מתים. בשגרה שלנו היומיומית, איננו שמים לב כמה אנו נושמים ומהיכן אנחנו נושמים? האם ידעתם שנשימה מתקיימת לא רק בחלל החזה, אלא היא גם נכנסת לסרעפת אל הכתפיים? האם אתם נושמים לכל האזורים הללו במהלך היום שלכם?

אנחנו חיים בעידן שבו אנו לא עוצרים, כולנו רצים לעבר העתיד שלנו, שלא בטוח שיתקיים... זוכרים וסוחבים על גבינו את העבר שלנו, הכשלונות, הכאבים, השמחות ושוכחים לחיות את העכשיו.

אחת משיטות המדיטציות הידועות, הינה שיטת הנשימה, יש כמובן שיטות רבות למדיטציית נשימה. אחת מהשיטות הינה שיטה המתמקדת בשלושת האזורים החשובים, אליהם צריך לנשום. האזור הראשון הוא אזור הסרעפת, נושמים אליה כ-10 נשימות, אפשר בכל נשימה לתת לאוויר נקי ובריא להיכנס אל תוך הסרעפת שלנו, לעצור את הנשימה לספירה של חמש ולראות את האוויר ממשיך לטייל לשאר האיברים בגוף שלנו ואז לנשוף את האוויר הלא נקי, שהיה בתוכנו, את הכאבים, המתיחות, הפחד. לאחר מכן לנשום אל חלל החזה ולעשות, כפי שעשינו כשנשמנו אל הסרעפת ולאחר מכן אל הכתפיים. כאשר אנו נושמים אל הכתפיים, הנשימה הינה שונה מהנשימה אל הסרעפת או חלל החשה, הנשימה הינה מאוד שטחית ויש לשים לב, שאיננו נושמים למקום אחר, אלא רק אל הכתפיים.

מדיטציה זו, הכוללת בתוכה דימיון מודרך, הינה מדיטציה מטהרת ואשר מזכירה לנו איך נושמים נכון, מרגיעה את הגוף שלנו ואת המחשבות שלנו מלהתרוצץ. מדיטציה זו מומלצת כל יום.

כאשר אנו חשים בכאב משמעותי יותר באחד האיברים, אפשר להזרים אוויר נקי ובריא אל המקום, להתבונן במקום של הכאב, לראות אם אנו רואים, או עולה לנו שם או סיטואציה שחווינו, ונסו לנקות אותה דרך הוצאת האוויר החוצה, לשטוף זאת אל מחוץ לגופכם ולשרוף את התמונה, חוויה, ריח או שם שעלה בכם. ממש לפני שתסיימו אמרו לעצמכם בקול: אני יודע/ת שתהליך הריפוי שעברתי ממשיך, גם כשאני ער/ה ואיני שמ/ה לב. אני מודה על כך.