פעמים רבות אנו משתמשים בביטויים כגון: "אדם זה הוא אדם רע", "איש זה הוא איש טוב", "דבר זה הוא רע" , "דבר זה הוא טוב".
לפי מה אנו מחליטים שזה "רע", והאחר "טוב"?
יותר מכך. מהו הרע ומה הוא הטוב?
כאשר מתרחש דבר אשר משרת את האינטרסים שלי, את המטרות או הרצונות שלי, אני קורא לזה דבר טוב.
למשל כשאני מקבל כסף, אני אומר שזה "טוב", מפני שיש בתוכי חלק שיש לו רצון או מטרה להרוויח כסף.
כאשר מתרחש דבר אשר נמצא בניגוד לרצונותיי ולמטרותיהם, אני קורא לזה דבר "רע".
למשל מישהו קילל אותי. בעקבות הקללה נפגעתי. זה כואב. אינני רוצה לחוש את הכאב. ה"מטרה" שלי היא להרגיש טוב ולכן זה רע שהוא קילל אותי. זה נוגד את מטרתי.
הערה: השימוש פה במילה "מטרה" איננו מתייחס רק למטרה "מודעת" אשר אדם מגדיר לעצמו, אלא גם לכל שאיפה, מודעת או שאינה מודעת, של כלל הוויית האדם או של חלק ממנה.
למשל: נניח שהמטרה המודעת והמוצהרת שלי היא להיגמל מסיגריות, ולכן עישון רע עבורי. אך בתוכי יש גם חלק שחושק בסיגריות, והעישון היא המטרה שלו.
כשאנו אומרים על אדם שהוא רע, זה בגלל שהוא מתנהג או עושה משהו שנוגד את מטרתנו או את האינטרסים שלנו. למשל אנו אומרים שגנב הוא רע, כי הוא גונב לנו את הרכוש, ואז זה נוגד את האינטרסים שלנו. אנו אומרים על רוצח או מחבל שהוא רע, כי איננו רוצים שאנשים ירצחו. המטרה שלנו היא לחיות.
ייתכן שנכעס על ראש העיר, ונחשוב שהוא רע, כי הוא העלה לנו את המיסים או שהוא בונה פארק תעשיה בעוד אנו מעדיפים גן ציבורי, אך מבחינת ראש העיר, או מבחינת אדם אחר, ראש העיר הינו אדם מאוד טוב. ראש העיר מעלה מיסים ומפתח לעיר מקורות הכנסה כדי שהוא יוכל להשקיע בפרויקטים שיעזרו לקהילה, או שהוא בונה פארק תעשייה כדי שלאזרחי העיר תהיה פרנסה. אם כן, האם הוא איש רע או טוב?
נקל לראות שמה שגורם לנו לקבוע שאדם יהיה רע או טוב, או שדבר כלשהו יהיה רע או טוב, זו אך ורק זווית הראיה שלנו אשר מבוססת על האינטרסים והמטרות, אשר כוללות גם הערכים והאמונות, שלנו.
לפיכך אין טוב ורע מוחלט. הטוב והרע הם תמיד יחסיים.
כשלעצמם, לא מתקיימים הטוב והרע. הטוב והרע מתקיימים אך ורק ביחס למטרה.
ייתכן מצב שבתוך אדם יש שני אינטרסים מנוגדים. למשל במערכת יחסים בה אחד מבני הזוג מחזיק בבטן שלו, זמן רב ,דברים שמפריעים לו. עבור אותו החלק שסובל בתוכו, הטוב יהיה להוציא את זה החוצה ולהגיד לבן הזוג את אשר על ליבו. עבור החלק בו אשר אוהב את בן הזוג, האפשרות שבן הזוג יפגע מהדברים שהוא רוצה לומר היא רעה. לפיכך אם יחליט, ובמודעות, להוציא את הדברים החוצה, זה יהיה כי הוא החליט לבסוף שהטוב שיגרם על ידי הוצאת הדברים החוצה, יהיה טוב יותר מאשר הרע שיגרם לבן הזוג, אם הוא יפגע. לפיכך יחליט שבאופן כללי הוא עושה דבר טוב, או את הדבר הטוב יותר. במקרה אחר, אם בטעות נפלטו לו המילים ובן הזוג נפגע, אז הוא עשוי להרגיש שעשה רע (כנגד למטרתו), אבל זה לא היה במכוון. זה לא היה במודע.
מה לגבי הגנב או המחבל? האם הם חושבים שהם עושים משהו רע?
בגנב יש את החלק הרוצה לגנוב כדי להשיג כסף, וחלק זה חושב שהגניבה היא דבר טוב, כי כך הוא יוכל לשרוד. ייתכן שגם קיים בו חלק המרגיש רע כאשר הוא לוקח מהאחר, אבל הוא הולך וגונב במודע כי הגניבה משרתת את הטוב שלו, יותר מאשר היא פוגעת בו.
אותו דבר לגבי המחבל, שלקח נשק, עלה למצוק שחולש מעבר לכביש ו"ריסס" מכונית על כל יושביה. לדעתו הוא עושה את הטוב, כי היה חייב לעשות "צדק" ולנקום באלו שכובשים את עמו.
במקרה אחר ייתכן והוא יגיד שהרג אנשים חפים מפשע הוא רע, אך הוא עשה זאת במהלך התקפת זעם וכאב, ולא יכול היה לשלוט בעצמו.
אף אחד לא אומר: "עשיתי משהו רע ואני שמח על כך". אדם כזה הוא שקרן, כי אם הוא שמח סימן שהמעשה היה טוב בעיניו.
נקל לראות שכאשר אנו עושים משהו שנחשב "רע" בעינינו ,זה תמיד בחוסר מודעות או חוסר שליטה.
אף אחד לא עושה את הרע במכוון. כל אחד עושה את הטוב כפי שהוא מבין אותו.
תוספת: בנקודה זו ייתכן ויהיו כאלו שישאלו, אם אין טוב ורע איך עלינו לפעול? האם עלינו לאהוב אנשים שהם רעים למטרה שלנו? כגון גנבים ורוצחים?
התשובה מוכלת בתוך האמירה "המטרה שלנו". מה היא המטרה שלך? אתה רוצה לשמור על הרכוש שלך מפני גנבים? כל מה שתעשה כדי לשרת מטרה זו יהיה טוב. תבע את הגנב למשפט, רק דע שאין אתה אדם טוב והוא אדם רע. כל אחד רואה זאת מהזוית של המטרה שלו.
