חתן פרס נובל הפרופ' דניאל כהנמן כותב בספרו "לחשוב מהר – לחשוב לאט" כדלקמן: "בני אנוש יכולים להיות עיוורים לדבר המובן מאליו והם עיוורים לעיוורון הזה שלהם". כוונתו של כהנמן אינה לעיוורון חזותי אלא לעיוורון מחשבתי. אחד הביטויים של עיוורון כזה הוא היכולת להאמין במשהו שנוגד את המציאות. הסיפור של אנדרסן על בגדי המלך החדשים מתאר תהליך חברתי הגורם ליחיד להיגרר אחר הכלל במחיר של התעלמות מהאמת, אולם אצל אנשים רבים התהליך מעמיק יותר והם אפילו מתחילים להאמין במשהו שאינו אמת ונוגד את המציאות. חולשה זאת של בני אנוש נשארה קיימת גם היום, וכאן נדגים את קיומה בנושא החינוך בבית ספר.
המטרה העיקרית של החינוך היא להכין את הלומד לחיים ולהקנות לו את הידע והמיומנויות, הנדרשים ממנו כאדם בוגר בחברה חופשית. מטרה זאת כתובה במפורש בחוק החינוך הממלכתי. מכאן נובע שאין זה נכון ללמד בבית ספר חומר לימוד שהלומד בכלל לא יפגוש בחייו כאדם בוגר. למשל שפת ההירוגליפים המצרית היא נכס תרבותי חשוב למספר מצומצם של אנשים כגון בלשנים והיסטוריונים, אבל אין זה הגיוני ללמד את כל הילדים שפה זאת בבית הספר.
מקובל היום בישראל (ובמדינות רבות בעולם) שהתלמיד חייב ללמוד לימודי ליבה שעיקרם מתמטיקה ואנגלית (ועברית כמובן). ענין השפות ברור שכן אנשים נדרשים בחייהם כבוגרים לתקשר אחד עם השני הן בתוך המדינה והן במדינות אחרות, אבל ענין המתמטיקה אינו פשוט כלל.
בחברה מודרנית מיעוט האנשים (כ- 20%) עוסק בעיסוק מדעי או טכני ונזקק למתמטיקה בהיקף מעמיק כדי להבין תופעות פיזיקליות שקורות בטבע, אבל רוב האנשים כ- 80%) עוסקים בעיסוקים אחרים, והידע המתמטי הנדרש להם בחייהם הוא בהיקף קטן בלבד. מול הנתון הזה התפתחו תכנית לימוד בסיסית (3 יחידות) לרוב התלמידים ותכנית לימודים מוגברת (5 יחידות) לתלמידים שנוטים ללמודים מדעיים או טכניים. לכאורה מדיניות נכונה, אבל בפועל חומר הלימוד בשתי התכניות נבחר על ידי אנשי משרד החינוך ללא כל התחשבות במטרת החינוך (שהיא לעזור לבוגר בחייו). ניקח כדוגמא את לימוד הטריגונומטריה: לאדם מקבוצת הרוב לימוד כזה יעזור בחיים בדיוק כמו לימוד הירוגליפים מצריים, ולאדם מקבוצת המיעוט לימוד אשר נותן משקל יתר למיומנות של פתרון תרגילים במשוואות מסובכות אינו עוזר לבוגר בחייו, כי מיומנות כזאת אינה נדרשת בחיים. בסיכום ניתן לומר כי שתי התוכניות הקימות גורמות לתלמידים לבזבז זמן לימוד יקר, וכל זאת בעלות ניכרת לתקציב המדינה.
להלן דוגמאות איך ידע מתמטי יוכל לעזור בחיים לאדם שאינו עוסק במקצוע טכני או מדעי:
1. אנשים נדרשים לתקשר אחד עם השני (לדעת להעביר מסרים לשני ולהבין מסרים מהשני) בהרצאות, בדוחות ובספרים. חלק ניכר מהמסרים הוא מידע חזותי בצורת גרפים (כי תמונה יותר ברורה מאלף מלים). לכן כל אחד צריך להכיר מושגים של פונקציות ותיאור גרפי שלהן (אבל אין צורך לדעת לפתור משוואות עם פונקציות, כפי שמלמדים היום בבתי הספר).
2. בנושאים החשובים ביותר לכל אדם כגון רפואה (בריאות), מזון, מפגעים סביבתיים מתפרסם כיום מידע רב בצורה של תוצאות מחקרים סטטיסטיים. אנשים רגילים מתקשים להבין את המשמעות של מידע סטטיסטי ולקבוע עמדה האם הם מאמצים או דוחים מסקנות ממחקר שתוצאותיו סטטיסטיות.
חברות הטבק ניצלו את הקושי הזה, והצליחו להסתיר במשך כ-30 שנה את נזקי העישון הפסיבי עד שהודו בנזק (אבל בינתיים מיליוני אנשים מתו מכך). כיום אנשים מתקשים בהערכת מידת הסיכון מנזקי קרינה אלקטרומגנטית כי לא למדו סטטיסטיקה בצורה יסודית, ואפילו שהנזק הפסיבי מעישון כבר מוכר ומטופל על ידי חקיקה נגד עישון עדיין אין מודעות מספקת לנזקים מזיהומים סביבתיים רבים.
כיום כל אחד צריך ללמוד איך לפרש מידע סטטיסטי ובמיוחד איך לדעת אם לתת אימון בתוצאות המוצגות בפניו. לפיכך לימוד הסטטיסטיקה חייב להיות בצורה מעמיקה. דוגמא: בפקולטות ללימוד פסיכולוגיה באוניברסיטה הסטודנטים נדרשים ללמוד סטטיסטיקה כדי להיות מסוגלים לגבש עמדה בפרשנות ניסויים פסיכולוגים שנעשים על אנשים חיים.
3. כל אדם צריך להבין איך עושים חישובים כלכליים כגון חישובי כדאיות תוך הערכת סיכונים בלקיחת הלוואה או משכנתא, ניהול עסק קטן, בחירת תכנית פנסיה מתאימה וכו'. גם אם נעזרים במומחה (וחשוב מאוד לעשות כך) צריך להבין איך המומחה מגיע למסקנותיו. הלימוד צריך לכלול הקניית מושגים ובעיקר תירגול דוגמאות של חישובים מעשיים במחשב אישי בתוכנה כגון EXCEL (פעילות המחייבת גם הכרה טובה של סדר פעולות החשבון).
העובדה היא שרוב חומר הלימוד בתכנית 3 היחידות במתמטיקה אינו מועיל לבוגר בחייו כנדרש במטרת החינוך. לפיכך משמעות ההכרזה על תכנית המתמטיקה הזאת כלימוד ליבה היא הלבשתה בלבוש מלכותי שאינו קיים במציאות בדיוק כמו בסיפור בגדי המלך החדשים כאשר המלך בעצם עירום.
כיצד כדאי ללמד מתמטיקה בבית ספר כאשר הלימוד נדרש בצורה שונה לשתי קבוצות תלמידים?
א. כל התלמידים יכולים ללמוד במסגרת משותפת את חומר הלימוד המשותף שהוזכר לעיל (שיעזור לכל אחד בחייו כבוגר)
ב. התלמידים שנוטים ללימודים מדעיים ילמדו מתמטיקה מתקדמת (שתעזור להם בחייהם כבוגרים), ובאותו הזמן רוב התלמידים שאינם נוטים ללימודים מדעיים ילמדו מקצועות אחרים שאינם נלמדים על ידם כיום במידה נאותה כגון מדעים (כפי שהומלץ על ידי וועדת טרכטנברג). לימודים של מדעים כגון פיזיקה כימיה ביולוגיה חשובים כדי להבין תהליכים שונים שקורים בסביבתו המידית של כל אדם. למשל חשוב שכל אחד יבין מה הם התהליכים בטבע העוסקים בהתפשטות זיהומים סביבתיים כדי לקבוע עמדה מה נכון לעשות בנושא כזה (שיקולי עלות/תועלת).
הערה: במצב הנוכחי יהיה זה מעשה חסר כל הצדקה לדרוש ממערכת החינוך החרדית להטמיע לימוד של חומר חסר כל ערך כתנאי לקבלת מימון מהמדינה. עד שתיפתר הבעיה של תכנית הלימודים במתמטיקה יהיה זה עדיף שיעסקו בלימוד תלמוד מאשר לימוד חומר חסר כל ערך לחיים כפי שנעשה היום בחינוך הממלכתי. את הצורך בלימוד השפה האנגלית ניתן ליישם למשל דרך לימוד חומר תורני או פרסומים בנושאי יהדות שנכתבו בשפה האנגלית, ואין הכרח בלימוד דווקא דרך הכרת הספרות האנגלית החילונית כפי שנעשה בחינוך הממלכתי.
ד"ר יוסף יעלי הינו מנתח מערכות ארגוניות ציבוריות בשיטת פרקינסון (לשעבר מדען בכיר ומהנדס מערכת ברפאל ואלביט)
